תפריט ראשי

בפברואר 2019 מונה ישראל כ"ץ כממלא מקום שר החוץ, ושלושה חודשים לאחר מכן הפך מינויו לקבוע. בכך באו אל קיצן כמעט ארבע שנים בהן לא היה לישראל שר חוץ במשרה מלא ושבמהלכן חלה ירידה משמעותית במעמד משרד החוץ. החלוף שנה מאז כניסתו של כ"ץ לתפקיד, ניתן לבחון האם מינויו סייע לחיזוק מערך החוץ והותיר חותם מדיני. זאת, תוך הכרה במאפיינים הפוליטיים יוצאי הדופן של השנה שחלפה ובצורך בכהונה ארוכה יותר על מנת לחולל שינוי. מאמר זה מסכם את שנת כהונתו של כ"ץ כשר החוץ, על בסיס מידע שפורסם בכל התקשורת ובאתר משרד החוץ. הוא בוחן היבטים פנים-משרדיים ומדיניים כאחד, ומסיק שבשנה החולפת כ"ץ פעל תחת צילו המדיני הכבד של נתניהו, לא הצליח לפתור את המשבר התקציבי החמור של משרד החוץ והתמקד בפיתוח קשרים עם מדינות המפרץ ובמלחמה באנטישמיות. לקריאת המסמך המלא, לחצו כאן

site by brandor