היחסים הסוערים בין ישראל לתורכיה מאז הסכם הפיוס של 2016

כל הפרסומים / שיפור מדיניות החוץ הישראלית

ביוני 2016, הודיעו נושאים ונותנים מטעם ישראל ותורכיה כי הגיעו להסכם פיוס שיסיים שש שנות משבר ביחסים בין שתי המדינות. ההסכם קבע כי ישראל תפצה את בני משפחותיהם של קורבנות משט המאווי מרמרה בסכום של 20 מיליון דולר, ותאפשר לתורכיה לבצע פרויקטים לשיקום ובניית תשתיות בעזה דרך נמל אשדוד (תורכיה ויתרה על תביעה קודמת שישראל תסיר את המצור מעל רצועת עזה). תורכיה התחייבה בתמורה להעביר חוק שימנע נקיטת מהלכים משפטיים נגד חיילי צה"ל שהיו מעורבים בפשיטה על הספינה התורכית ב-2010, הבטיחה שתמנע מחמאס לבצע פעילות צבאית או פיגועי טרור נגד ישראל משטחה ושתפעל להשבתם של שני אזרחים ישראלים ושתי גופות של חיילים שמוחזקים בידי חמאס. לסיכום, הצדדים החליטו על הליך שיאפשר נורמליזציה מלאה ביחסים הדיפלומטיים בין שתי המדינות וחילופי שגרירים.

בחודשים שלאחר מכן, ובהתאם לתנאים שנקבעו בהסכם, נראה היה כי בשטח חלה התקדמות בנרמול היחסים. מבחינת ישראל, הסכמתה של תורכיה להסיר את הווטו שהטילה על השתתפות ישראלית בנאט"ו, לרבות פתיחת משרדי קבע בבריסל, הייתה אחד מתוצרי הלוואי המשמעותיים ביותר של הפיוס. באותה עת גם התקיימה שורה של מפגשים בילטרליים ברמת שרים בין הצדדים, חל גידול בתיירים ישראלים ותורכים, נערך משא ומתן על שיתוף פעולה אפשרי בתחום האנרגיה, ונשיא תורכיה רג'פ טאיפ ארדואן העניק ראיון לעיתונאי ישראלי.

ניוזלטרצרו קשרתמיכה במכון