היוזמה הישראלית היא החלופה המדינית הראשונה למדיניות הממשלה שרואה אור מאז 7 באוקטובר. היא נהגתה ועוצבה על ידי מומחי ביטחון מהשורה הראשונה בעלי עשרות שנות ניסיון, ומציעה תוכנית מדורגת וישימה שתביא ביטחון ארוך טווח לישראל. בלב התוכנית ניצבת תפיסת ביטחון חדשה ושונה ב-180 מעלות מזו שמובילה הממשלה. הגישה הקיימת, הגורסת כי כדי להשיג ביטחון מספיק שנהיה יותר חזקים מאויבינו, פשטה רגל ב-7 באוקטובר: חמאס חלש עשרות מונים ממדינת ישראל, ובכל זאת הצליח לגרום לנו לנזק קשה וכואב, להרוג למעלה מ-1,200 ישראלים ולחטוף יותר מ-250.

כדי להשיג ביטחון, תמיד נצטרך להיות יותר חזקים, אבל זה לא מספיק. ביטחון יושג רק כאשר אויבינו יאבדו את המוטיבציה לפגוע בנו. לכן, ישראל צריכה לחזק את הגורמים המתונים בצד השני, שאיתם ניתן להגיע לפשרה היסטורית שתיתן מענה לאינטרסים של שני הצדדים, תחליש את המוטיבציה להילחם ותחזק את המוטיבציה להיאבק ביחד בטרור. מתוך ההבנה הזו עולה הקביעה כי הערובה היחידה לביטחון ארוך טווח לישראל היא הסדר מדיני-ביטחוני בין ישראל לפלסטינים לפי חזון שתי המדינות, לצד ברית אזורית בין מדינות מתונות ובהובלה אמריקאית.

היוזמה הישראלית מציגה מפת דרכים מדורגת וישימה להשגת ביטחון בדרך של הסדר מדיני ישראלי-פלסטיני-אזורי. מימוש התוכנית יביא ליצירת ביטחון ארוך טווח, איחוי הקרע עם העולם והשגת הסכמי נורמליזציה עם העולם הערבי המתון, כמו גם מענה אפקטיבי לאיום האיראני. ממשלה שתרצה ליישם את היוזמה הישראלית תוכל להתחיל בכך מחר בבוקר.

אחד החידושים העיקריים שמציעה היוזמה הישראלית הוא ההבנה כי אין צורך לחכות לחתימה על הסכם כדי לשנות את המציאות אלא להיפך: ניתן לעשות פעולות בשטח שייצרו מציאות של שתי מדינות כך שבעתיד, כשייחתם הסכם בין ישראל לפלסטינים, הוא יהיה הסכם יציב שיזכה לתמיכה רחבה.

היוזמה הישראלית שמה דגש על ההיבט האזורי, מתוך הבנה שלא ניתן ולא צריך לפתור את הסכסוך הישראלי-פלסטיני ללא מעורבות אזורית: מדינות האזור המתונות יסייעו בפתרון בעיות רבות וייקחו חלק מרכזי בהסדר בין ישראל לפלסטינים; ובתמורה לאימוץ הפתרון המדיני, ישראל תזכה לנורמליזציה עם מדינות האזור, וכן תייצר ברית אזורית למאבק באיום האיראני.

השבוע, השקנו את היוזמה הישראלית בכנסת, בכנס "היום שאחרי: ביטחון ואופק מדיני כערובה לעתידה של מדינת ישראל" שערכנו, מכון מיתווים וקרן ברל כצנלסון בהובלת חברי הכנסת גלעד קריב, נעמה לזימי ויואב סגלוביץ. הבוקר נשלחה היוזמה הישראלית לכ-100,000 מנויי סוף השבוע של הארץ. דווקא בתקופה שבה רבים כל כך בישראל חשים ייאוש ובלבול לנוכח המלחמה הבלתי נגמרת והאסון שפקד אותנו, היוזמה הישראלית מציעה אופק למציאות אחרת, טובה ובטוחה יותר, ולא פחות חשוב – מעוררת תקווה.

אנחנו רוצים להודות לקרן החדשה לישראל על תמיכתה ביחידה המשותפת ובהוצאת התוכנית.

הפוסט היוזמה הישראלית – תוכנית מדינית חדשה מבית מכון מיתווים וקרן ברל כצנלסון הופיע לראשונה ב-Mitvim.

המסמך נפתח בהצגת עקרונות מנחים אשר עיצבו את ההמלצות המוצעות בכל תחום. לאחר מכן מפורטות ההמלצות לפי הפרקים המקצועיים – אנרגיה, מים, ביוב ובריאות, כאשר כל פרק כולל מספר חלקים:

(1) תיאור המצב ערב המלחמה.

(2) תיאור מצב קיים חמישה וחצי חודשים לתוך המלחמה.

(3) המלצות לפי טווחי זמן שונים (מיידי, בינוני וארוך), כולל התייחסות לתשתיות Off-grid.

(4) הצעות למנגנוני ביצוע מקצועיים.

הדוח מבוסס על תוצרי צוות חשיבה בהובלת אקופיס ומיתווים ונכתב על ידי מכון מיתווים ומומחים בתחומים הרלוונטיים.

הפוסט מסמך המלצות להקמה ובנייה מחדש של תשתיות מקיימות חיים ושל מערך הבריאות ברצועת עזה הופיע לראשונה ב-Mitvim.

מאז חתימת הסכמי אברהם, הצליחו ממשלות ישראל לבודד את תהליך הנורמליזציה מהמתרחש בזירה הישראלית-פלסטינית, באופן שאיפשר את התפתחות התהליך אך הגביל את היכולת להרחיבו ולהעמיקו. מדיניות שינוי הסטטוס-קוו בשטחים של ממשלת נתניהו-סמוטריץ', ובעטיה הגברת הסיכון להסלמה ישראלית-פלסטינית, הביאו בחודשים האחרונים לשינוי ביחס מדינות הנורמליזציה כלפי ישראל וכלפי הסוגיה הפלסטינית. הניסיון להימנע ככל הניתן ממעורבות בסוגייה הפלסטינית, התחלף בנקיטת עמדה חריפה נגד פעולות הממשלה בשטחים, ובמעורבות גוברת, בייחוד של איחוד האמירויות, בזירה הפלסטינית. יתרה מכך, אף נשקלת מחדש מדיניות הנורמליזציה ביחס לישראל, והערך שבהמשך פיתוח היחסים עמה, ככל שהממשלה תמשיך בקו ההסלמה הנוכחי. מיתוג תהליך הנורמליזציה בימין כסיפור הצלחה היסטורי, וחשיבותו בראיית הציבור הרחב, ומצביעי הימין המתון בפרט, הופכת את מדינות הנורמליזציה למנוף לחץ משמעותי לעצירת פעולות מיסוד הסיפוח וההסלמה של ממשלת ישראל. איום בהורדת דרג היחסים, ויצירת התניות בין המשך פיתוח היחסים לשינוי מדיניות ישראל, עשויים לשמש כתמריצים עבור הממשלה להימנע מהפרות הסטטוס-קוו בשטחים. בהמשך, המעורבות הנקודתית של מדינות הנורמליזציה בעצירת מגמות ההסלמה עשויה לשמש כמסד להרחבת מעורבותן המדינית הכוללת בסוגיה הפלסטינית, כמדינות נפרדות או כחלק מקואליציות בין לאומיות לקידום שלום. כך, דווקא החיכוך שיצרה ממשלת הימין בשטחים, הוא זה שמעניק הזדמנות למנף את תהליכי הנורמליזציה גם לקידום שלום ישראלי -פלסטיני.

הפוסט מינוף מתוך חיכוך: המשבר בין ממשלת הימין ומדינות הנורמליזציה יוצר הזדמנות לשלבן בקידום שלום ישראלי-פלסטיני הופיע לראשונה ב-Mitvim.

שטח C הוא 'אזור מריבה' בין ישראל לפלסטינים. הסכם הביניים (1995) הותיר את השטח, באופן זמני, תחת אחריות ישראלית. ישראל המשיכה גם לאחר הסכם הביניים לצמצם את מרחב המחייה הפלסטיני בשטח ולהרחיב את אחיזתה, תוך שהיא מנהלת את כלל תהליכי התכנון והבנייה, מרחיבה את שטחי ההתנחלות ו'אדמות המדינה', ומתחמת לעצמה 'אזורים צבאיים' ו'שמורות טבע'. קריסת התהליך המדיני עודדה גם את הרשות הפלסטינית (משנת 2009) לפעול בשטח באופן חד-צדדי. 

בעוד ישראל נוקטת גישה 'מפצלת' ורואה בשטח C מרחב חיוני להתיישבות וביטחון, הפלסטינים נוקטים גישה 'הוליסטית' ורואים בשטח מרחב הכרחי למדינה רציפה ובת-קיימא. המערכה המתנהלת כיום בשטח מנציחה חיכוך ומאבק מדמם על קרקע ותשתיות, מרחיקה סיכוי להסדר יציב, מונעת פיתוח ובנייה לפלסטינים, גוררת סכנה מוחשית לטבע ולסביבה, ומעמיקה אתגרים הומניטריים ומשפטיים של גירוש והעברת אוכלוסיות. 

הפיכת המרחב הקריטי של שטחי C לבסיס להתקדמות מדינית מצריך שני סוגים של מדיניות – מדיניות תגובתית לטווח הקצר למניעת הדרדרות נוספת, ומדיניות ארוכת טווח לשיתוף פעולה פרקטי בשטח. נוכח מדיניות ממשלת הימין החדשה, הדוגלת בסיפוח מעשי של שטח C לישראל, מומלץ שמחנה תומכי השלום ינקוט בצעדי מנע: יקדם קמפיין ש'יסיר את המסכה' מעל מהלכי הממשלה ויחשוף את סכנות הסיפוח – פגיעה אנושה בזהות, בביטחון, ובמעמד המדיני והכלכלי של ישראל; ירחיב מחאות בשטח, אשר ישתלבו עם המחאה הכוללת נגד המדיניות האנטי-דמוקרטית של הממשלה החדשה; ויגיש התנגדויות לבניית התנחלויות, ולמניעת מהלכים פוגעניים נגד הפלסטינים. במעלה הדרך, על ישראל והפלסטינים לנטוש את הגישה של 'משחק סכום אפס', לגבש יחד תכנית מערכתית משותפת, ולקדם צעדים חיוביים בשטח C: לאשר תוכניות מתאר לבנייה פלסטינית שהועברו זה מכבר לאישור ישראל, לפעול למניעת פעילות פלילית ופיראטית בשטח, ולקדם פרויקטים משותפים בסיוע בינלאומי וערבי, בכלל זה: שדות חשמל סולארי, שטחי חקלאות ומזון, מתקני מים וטיפול בשפכים ואזורי תעשייה. קידום הצעדים הללו ללא אופק מדיני יוביל לכל היותר לשיפור נקודתי. לעומת זאת, קידום הצעדים עם זיקה להסדר מדיני – כולל העברת חלקים משטח C וקידום תכנית כלכלית מקיפה לרשות הפלסטינית – יובילו לשינוי של ממש, יחזקו יכולות ומוטיבציות פלסטיניות למנוע טרור, ויאפשרו לקדם בהדרגה את חזון שתי המדינות על בסיס אסטרטגיית השלום הזוחל.

הפוסט שטח C: מאזור מריבה למרחב שלום זוחל הופיע לראשונה ב-Mitvim.