כמעט שנה לאחר מתקפת ה7- באוקטובר הסקר נועד לבחון את עמדות הציבור בסוגיות מיידיות של יעדי המלחמה ואסטרטגיית היציאה ממנה, כמו גם לבחון את השפעת המלחמה על תפיסות הציבור בשורה של סוגיות ליבה הנוגעות למדיניות החוץ ולמדיניות האסטרטגית של ישראל.

מסמך זה מציג את ממצאי הסקר, בחלוקה לחמישה תחומים: יחסי החוץ של ישראל, מערך החוץ הישראלי, ישראל והפלסטינים, יחסי ישראל-ארצות הברית, ויחסי ישראל עם שחקנים אזוריים.

השנה כלל הסקר, בין היתר, שאלות על מצב הסיום הרצוי של הלחימה בעזה; יחסי ישראל-ארה"ב והבחירות הקרובות לנשיאות; מדיניות ישראל מול חיזבאללה בטווח הקצר, ומול איראן בטווח הארוך; מעמדה הגלובלי של ישראל בעקבות המלחמה וסכנת הפיכתה ל"מדינה מצורעת"; עתיד היחסים האסטרטגים עם מצרים; יחסי ישראל עם האו"ם; הסנקציות הבינלאומית על מתנחלים אלימים; הקשר בין המערכה מול איראן והסדרה עם הפלסטינים; שייכות ישראל במאבק הגלובלי בין ארה"ב, סין ורוסיה; המשבר ההומניטרי בעזה; ועתיד יחסי ישראל-תורכיה.

ממצאים עיקריים

ירידה חדה בהערכת הציבור את מצבה של ישראל בעולם (4.31). מדובר בירידה משמעותית מהציון הנמוך היחסית שהעניק הציבור בשנה שעברה (5.03) וההערכה השנייה הנמוכה בעשור האחרון. 70% מהמשיבים מתארים את מצבה הבינלאומי של ישראל כלא טוב או לא כל כך טוב.

רוב הציבור (57%) מגלה דאגה רבה מהפיכתה של מדינת ישראל ל"מדינה מצורעת" בעקבות התמשכות המלחמה בעזה ומדיניות הממשלה. זאת, לעומת 43% שמגלים דאגה מועטה או לא מודאגים כלל.

הציבור מעניק לתפקוד הממשלה בתחום יחסי החוץ מאז תחילת המלחמה את הציון 3.84 – שהוא הציון הנמוך ביותר מאז התחלנו לערוך את הסקרים ב-2013. מדובר בירידה דרסטית מהציון הנמוך יחסית שהעניק הציבור בשנה שעברה (4.82).

הציבור מעניק למצבו של משרד החוץ את הציון 3.94, אף הוא הציון הנמוך ביותר מאז שהתחלנו את הסקר לפני עשור. מדובר בירידה דרסטית בהערכת מצב משרד החוץ מהשנה שעברה (5.00).

רוב בציבור הישראלי (44%) תומך בעסקת חבילה שכוללת נורמליזציה עם סעודיה, הקמת מדינה פלסטינית מפורזת שאינה בשליטת חמאס, וברית הגנה אזורית בהובלה אמריקאית. 37% מתנגדים לעסקה זו. 19% טרם גיבשו דעה בנושא.

רוב בציבור (כמחצית מהמשיבים) תומך במהלך הבינלאומי להטיל סנקציות על מתנחלים אלימים ועל ארגוני מתנחלים המעודדים אלימות בשטחים, כל עוד הוא מוגבל למתנחלים אלימים בלבד . זאת, לעומת 33% המתנגדים למהלך באופן גורף.

בניית קואליציה אזורית בחסות אמריקאית היא האסטרטגיה המועדפת על הציבור להתמודדות עם האיום מאיראן ובנות בריתה. 46% תומכים באופציה זו, לעומת 32% שתומכים בפתיחה במערכה צבאית עצמאית נגד איראן ושלוחותיה. 14% מצדדים בפתיחת מו"מ דיפלומטי עם איראן. רק 8% תומכים בהמשך המצב הקיים של לחימה מוגבלת מול איראן, חיזבאללה והחות 'ים.

44% מהציבור תומכים במהלך צבאי כולל בלבנון כאסטרטגיה מועדפת להתמודדות עם חיזבאללה בלבנון. 25% מהמשיבים חושבים שיש לרתום את הקהילה הבינלאומית לקידום מהלך דיפלומטי שיביא לנסיגת חיזבאללה אל מעבר לקו הליטני. אחוז דומה תומך בקידום הסדר בינלאומי רחב לייצוב המערכת הפנימית בלבנון והסדרת הגבול היבשתי בין המדינות. רק 5% תומכים בהשארת המצב הקיים מול חיזבאללה.

הפוסט מדד מדיניות החוץ הישראלית של מכון מיתווים לשנת 2024 הופיע לראשונה ב-Mitvim.

מהסקר עולה כי 28% מהציבור מאמין כי המטרה ארוכת הטווח של המלחמה היא סיפוח הרצועה ושטחי יהודה ושומרון, בעוד 27% תומכים בהסכם על בסיס שתי המדינות, ו-25% נוספים בהיפרדות חד צדדית. 5% בלבד תומכים בהמשך קונספציית "ניהול הסכסוך״.

בנוסף, 32% מהציבור מאמין כי הרשות הפלסטינית משרתת או קריטית לאינטרס של ישראל, בעוד 31% טוענים כי היא מנוגדת לאינטרס הישראלי, 16% אמרו כי אינה משמעותית.

לשאלה על היום שאחרי המלחמה ברצועת עזה, מבין ארבע האפשרויות: 39% תומכים בהכנסת כוח בינלאומי לרצועה, 37% תומכים בכוח בינלאומי, 13% בעד השבת השליטה לרשות הפלסטינית, ו-0% תומכים בשלטון מוחלש של חמאס.

בנוגע לכוח בינלאומי, 37% מהציבור תומכים בכוח בינלאומי המבוסס על מדינות מערביות, 8% תומכים בכוח המבוסס על מדינות ערביות מתונות, 18% תומכים בכוח משולב למערב ולמדינות ערביות, ו-22% סבורים כי כוח בינלאומי יפגע בריבונות ישראל.

שאלה נוספת עסקה בהתמודדות עם האיום האיראני. 55% מהציבור דוגלים בהקמת קואליציה אזורית בחסות ארצות הברית, 18% בעד פתיחה מערכה צבאית נגד טהרן, ו-9% מאמינים בהמשך ניהול הסכסוך מול חיזבאללה ואיראן.

דר' גיל מורסיאנו, מנכ"ל מכון מיתווים: "הציבור מסמן כי תם עידן "משיכת הזמן" לפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני. גישת ניהול הסכסוך של העשור האחרון מתה ב-7 באוקטובר (5% תמיכה) והציבור עבר לתמוך בהכרעות ארוכות טווח. מחד, כמעט שליש מהציבור (28%) בעד הכרעה מדינית בדמות סיפוח שטחי עזה והגדה, אך מאידך למעלה ממחצית מהציבור (52%) מבינים שהפתרון טמון בריבונות פלסטינית עצמאית –במסגרת הסכם עם הפלסטינים או בהיפרדות חד צדדית מהפלסטינים".

הסקר בוצע ב-6-7 בנובמבר 2023 – על-ידי מכון סמית ובשיתוף קרן פרידריך אברט, בקרב מדגם מייצג של האוכלוסייה הבוגרת בישראל.

המאמר פורסם ב15.11 במעריב.

הפוסט בצל הלחימה: כמה מהציבור הישראלי תומכים בסיפוח הרצועה? הופיע לראשונה ב-Mitvim.

השנה כלל הסקר, בין היתר, שאלות על ההשלכות של מדיניות ממשלת "הימין על מלא" על יחסי החוץ של ישראל – הן בהיבט של הרפורמה המשפטית, והן ביחס למדיניותה בגדה המערבית; עתיד הנורמליזציה עם העולם הערבי, בדגש על סעודיה, והאפשרות למנפה לקידום שלום ישראלי-פלסטיני; התקדמות איראן לקראת יכולת גרעינית-צבאית; משבר האקלים כסוגיית מדיניות-חוץ; מדיניות ישראל בלבנון; הגברת המעורבות הסינית במזרח התיכון; ומדיניות ישראל ביחס למלחמה באוקראינה.

ממצאים מרכזיים:

הציבור מעניק לתפקוד הממשלה בתחום מדיניות החוץ ציון 4.82 מתוך 10. כמעט רבע מהמשיבים נתנו לתפקוד ממשלה את הציון 1 (הנמוך ביותר). מדובר בירידה חדה לעומת 2022 (5.53), ובציון הנמוך ביותר בשבע השנים האחרונות.

הציבור מעניק למצבה של ישראל בעולם את הציון 5.03. מדובר בירידה מהשנה שעברה (5.85), ובציון הנמוך ביותר בשבע השנים האחרונות. רק 18% מהמשיבים תיארו את מצב ישראל כטוב.

הציבור מעניק למצב יחסי ישראל-ארה”ב את הציון 5.3 מתוך 10. מדובר בירידה חדה לעומת שנת 2022 (6.85), והציון הנמוך ביותר בשמונה השנים האחרונות.

בזמן שממשלת ישראל מנסה לנתק ככל האפשר בין הנורמליזציה והסוגיה הפלסטינית בהקשר הסעודי, רוב גדול בציבור הישראלי (61%) תומך במינוף הנורמליזציה עם העולם הערבי לקידום שלום פלסטיני-ישראלי, ורוב יחסי ממנו (41%) אף בעד עצירת הבנייה בהתנחלויות ופינוי מאחזים לטובת נורמליזציה עם סעודיה.

על רקע קריאות תיגר מן הממשלה על האינטרס הישראלי בהמשך קיומה של הרשות הפלסטינית, 43% מהציבור סבור כי המשך קיומה משרת את האינטרס הישראלי, לעומת 13% בלבד הסבורים כי המשך קיומה מנוגד לאינטרס הישראלי.

45% מהציבור הושפע במידה רבה או רבה מאוד מהביקורת הבינלאומית על הרפורמה המשפטית בעיצוב עמדותיהם בנושא, לעומת 40% שהצביעו על השפעה מועטה או העדר השפעה.

בשאלה מי היא המדינה החשובה ביותר לישראל מלבד ארה”ב, לראשונה מזה שנים איבדה רוסיה את עמדת הבכורה שלה (שהיתה מכרעת בשנים קודמות) לגרמניה. אחריהן מדורגות בדומה לשנים עברו (בסדר חשיבות יורד): בריטניה, סין, מצרים וצרפת.

רוב משמעותי בציבור (49%) שם יהבו על המסלול המדיני כאמצעי העיקרי לבלימת מאמציה הגרעיניים של איראן. לעומתם, רק רבע מהמשיבים תומכים בתקיפה צבאית על מתקני הגרעין.

הפוסט מדד מדיניות-החוץ הישראלית של מכון מיתווים לשנת 2023 הופיע לראשונה ב-Mitvim.

המדד מתבסס על סקר דעת קהל שבוצע בסוף אוגוסט 2022, על ידי מכון רפי סמית ובשיתוף קרן פרידריך אברט בקרב מדגם מייצג דמוגרפי ופוליטי של האוכלוסייה הבוגרת בישראל בגילאי 18+ (800 אישה ואיש, יהודים וערבים) ועם טעות דגימה של 3.5%.

נקודות בולטות מהסקר:

• שיפור לעומת השנה שעברה בהערכת הציבור את תפקוד הממשלה בנושאי חוץ (מ-5.29 ל-5.53) ובהערכת חוזקם של יחסי ישראל-ארה"ב.

• 62%  ציינו כי עמדת המפלגות בסוגיה הפלסטינית מאוד תשפיע או די תשפיע על הצבעתם בבחירות. 57% הביעו אותה עמדה לגבי עמדת המפלגות בנושאי מדיניות חוץ.

• שנתיים לאחר חתימתם, ניכרת עלייה משמעותית בתפיסת חשיבותם של הסכמי אברהם. 53% רואים בהם נקודת מפנה בקבלתה של ישראל למזרח התיכון. בהקשר זה, 57% מהציבור חושבים שישראל צריכה להיעזר במדינות הנורמליזציה לקידום שלום עם הפלסטינים.

• 36% רואים את החתירה לפתרון שתי המדינות כאסטרטגיה הרצויה לממשלת ישראל בסוגיה הפלסטינית. לעומת זאת, 41% תומכים בפתרונות סיפוח. קרוב לרבע מהמשיבים טרם החליטו.

• 53% תומכים ב"הליכה בין הטיפות" כדי להימנע מלהרגיז את רוסיה ואת המערב כאסטרטגיה המועדפת לישראל בסכסוך באוקראינה. 40% מהנשאלים חושבים שרוסיה היא המדינה החשובה ביותר לישראל פרט לארה"ב (ממשיכה להוביל בקטגוריה זו על שאר המדינות).

הפוסט מדד מדיניות-החוץ הישראלית של מכון מיתווים לשנת 2022 הופיע לראשונה ב-Mitvim.

הפוסט מדד מדיניות-החוץ הישראלית לשנת 2021 הופיע לראשונה ב-Mitvim.

הפוסט ממצאי סקר דעת קהל בנושא מדיניות-חוץ לקראת הבחירות לכנסת ה-22 הופיע לראשונה ב-Mitvim.

הפוסט מדד מדיניות-החוץ הישראלית לשנת 2015 של מכון מיתווים הופיע לראשונה ב-Mitvim.

הפוסט מדד מדיניות-החוץ הישראלית לשנת 2014 הופיע לראשונה ב-Mitvim.

לקראת כינוס שרי החוץ האירופיים ב-17 במרץ 2014 , לדיון על התפקיד של אירופה בקידום תהליך השלום, יזם מיתווים – המכון הישראלי למדיניות-חוץ אזורית סקר דעת קהל לגבי ההצעה האירופית. את הסקר ביצע מכון רפי סמית, ב-9-10 במרץ 2014 בקרב 500 איש/ה כמדגם מייצג של האוכלוסייה הבוגרת בישראל, מגזר יהודי וערבי (טעות הדגימה – 4.5%).

הפוסט 84% מהישראלים לא שמעו על התמריץ לשלום שהציג האיחוד האירופי הופיע לראשונה ב-Mitvim.

רוב בציבור (ובעיקר במגזר הערבי) חושב שישראל צריכה להציע למדינות העולם סיוע בקידום תהליכי שלום, על סמך הניסיון שנצבר בארץ בתהליך השלום הישראלי-ערבי. בכלל זה, ישנה תמיכה גדולה לסיוע לתורכיה בקידום תהליך שלום, למשל בקפריסין, עם הכורדים או עם הארמנים, כחלק משיקום יחסי ישראל-תורכיה. הציבור הישראלי חלוק האם ישראל שייכת יותר לאירופה, למזרח התיכון, או לשני האזורים באותה המידה. אחוז נמוך בלבד חושב שישראל לא שייכת לאף אחד מהאזורים.

הפוסט ממצאי סקר מיתווים על מדיניות-החוץ הישראלית הופיע לראשונה ב-Mitvim.

בחינת ההצהרות של דוד בן-גוריון, גולדה מאיר, זאב ז'בוטינסקי ורבים אחרים, מלמדת כי תפישת "קיר הברזל" הדריכה את מעשיהם. לשיטתם, בצד השני – הערבי או הפלסטיני – אין פרטנר שניתן להידבר אתו. העובדה שרוב המנהיגים הערבים סירבו להידבר עם מנהיגי המדינה לפחות עד 1967, נתנה אישוש לתפישה זו. אך הדומיננטיות שלה היתה לרועץ כאשר בצד השני החלו להופיע מנהיגים שגילו נכונות להידבר עם ישראל בתנאים כאלה או אחרים.

להמשך קריאה

המאמר התפרסם ב"הארץ" בתאריך ה-12 בנובמבר 2012

הפוסט אין פרטנר ישראלי הופיע לראשונה ב-Mitvim.