כמעט שנה לאחר מתקפת ה7- באוקטובר הסקר נועד לבחון את עמדות הציבור בסוגיות מיידיות של יעדי המלחמה ואסטרטגיית היציאה ממנה, כמו גם לבחון את השפעת המלחמה על תפיסות הציבור בשורה של סוגיות ליבה הנוגעות למדיניות החוץ ולמדיניות האסטרטגית של ישראל.

מסמך זה מציג את ממצאי הסקר, בחלוקה לחמישה תחומים: יחסי החוץ של ישראל, מערך החוץ הישראלי, ישראל והפלסטינים, יחסי ישראל-ארצות הברית, ויחסי ישראל עם שחקנים אזוריים.

השנה כלל הסקר, בין היתר, שאלות על מצב הסיום הרצוי של הלחימה בעזה; יחסי ישראל-ארה"ב והבחירות הקרובות לנשיאות; מדיניות ישראל מול חיזבאללה בטווח הקצר, ומול איראן בטווח הארוך; מעמדה הגלובלי של ישראל בעקבות המלחמה וסכנת הפיכתה ל"מדינה מצורעת"; עתיד היחסים האסטרטגים עם מצרים; יחסי ישראל עם האו"ם; הסנקציות הבינלאומית על מתנחלים אלימים; הקשר בין המערכה מול איראן והסדרה עם הפלסטינים; שייכות ישראל במאבק הגלובלי בין ארה"ב, סין ורוסיה; המשבר ההומניטרי בעזה; ועתיד יחסי ישראל-תורכיה.

ממצאים עיקריים

ירידה חדה בהערכת הציבור את מצבה של ישראל בעולם (4.31). מדובר בירידה משמעותית מהציון הנמוך היחסית שהעניק הציבור בשנה שעברה (5.03) וההערכה השנייה הנמוכה בעשור האחרון. 70% מהמשיבים מתארים את מצבה הבינלאומי של ישראל כלא טוב או לא כל כך טוב.

רוב הציבור (57%) מגלה דאגה רבה מהפיכתה של מדינת ישראל ל"מדינה מצורעת" בעקבות התמשכות המלחמה בעזה ומדיניות הממשלה. זאת, לעומת 43% שמגלים דאגה מועטה או לא מודאגים כלל.

הציבור מעניק לתפקוד הממשלה בתחום יחסי החוץ מאז תחילת המלחמה את הציון 3.84 – שהוא הציון הנמוך ביותר מאז התחלנו לערוך את הסקרים ב-2013. מדובר בירידה דרסטית מהציון הנמוך יחסית שהעניק הציבור בשנה שעברה (4.82).

הציבור מעניק למצבו של משרד החוץ את הציון 3.94, אף הוא הציון הנמוך ביותר מאז שהתחלנו את הסקר לפני עשור. מדובר בירידה דרסטית בהערכת מצב משרד החוץ מהשנה שעברה (5.00).

רוב בציבור הישראלי (44%) תומך בעסקת חבילה שכוללת נורמליזציה עם סעודיה, הקמת מדינה פלסטינית מפורזת שאינה בשליטת חמאס, וברית הגנה אזורית בהובלה אמריקאית. 37% מתנגדים לעסקה זו. 19% טרם גיבשו דעה בנושא.

רוב בציבור (כמחצית מהמשיבים) תומך במהלך הבינלאומי להטיל סנקציות על מתנחלים אלימים ועל ארגוני מתנחלים המעודדים אלימות בשטחים, כל עוד הוא מוגבל למתנחלים אלימים בלבד . זאת, לעומת 33% המתנגדים למהלך באופן גורף.

בניית קואליציה אזורית בחסות אמריקאית היא האסטרטגיה המועדפת על הציבור להתמודדות עם האיום מאיראן ובנות בריתה. 46% תומכים באופציה זו, לעומת 32% שתומכים בפתיחה במערכה צבאית עצמאית נגד איראן ושלוחותיה. 14% מצדדים בפתיחת מו"מ דיפלומטי עם איראן. רק 8% תומכים בהמשך המצב הקיים של לחימה מוגבלת מול איראן, חיזבאללה והחות 'ים.

44% מהציבור תומכים במהלך צבאי כולל בלבנון כאסטרטגיה מועדפת להתמודדות עם חיזבאללה בלבנון. 25% מהמשיבים חושבים שיש לרתום את הקהילה הבינלאומית לקידום מהלך דיפלומטי שיביא לנסיגת חיזבאללה אל מעבר לקו הליטני. אחוז דומה תומך בקידום הסדר בינלאומי רחב לייצוב המערכת הפנימית בלבנון והסדרת הגבול היבשתי בין המדינות. רק 5% תומכים בהשארת המצב הקיים מול חיזבאללה.

הפוסט מדד מדיניות החוץ הישראלית של מכון מיתווים לשנת 2024 הופיע לראשונה ב-Mitvim.

השנה כלל הסקר, בין היתר, שאלות על ההשלכות של מדיניות ממשלת "הימין על מלא" על יחסי החוץ של ישראל – הן בהיבט של הרפורמה המשפטית, והן ביחס למדיניותה בגדה המערבית; עתיד הנורמליזציה עם העולם הערבי, בדגש על סעודיה, והאפשרות למנפה לקידום שלום ישראלי-פלסטיני; התקדמות איראן לקראת יכולת גרעינית-צבאית; משבר האקלים כסוגיית מדיניות-חוץ; מדיניות ישראל בלבנון; הגברת המעורבות הסינית במזרח התיכון; ומדיניות ישראל ביחס למלחמה באוקראינה.

ממצאים מרכזיים:

הציבור מעניק לתפקוד הממשלה בתחום מדיניות החוץ ציון 4.82 מתוך 10. כמעט רבע מהמשיבים נתנו לתפקוד ממשלה את הציון 1 (הנמוך ביותר). מדובר בירידה חדה לעומת 2022 (5.53), ובציון הנמוך ביותר בשבע השנים האחרונות.

הציבור מעניק למצבה של ישראל בעולם את הציון 5.03. מדובר בירידה מהשנה שעברה (5.85), ובציון הנמוך ביותר בשבע השנים האחרונות. רק 18% מהמשיבים תיארו את מצב ישראל כטוב.

הציבור מעניק למצב יחסי ישראל-ארה”ב את הציון 5.3 מתוך 10. מדובר בירידה חדה לעומת שנת 2022 (6.85), והציון הנמוך ביותר בשמונה השנים האחרונות.

בזמן שממשלת ישראל מנסה לנתק ככל האפשר בין הנורמליזציה והסוגיה הפלסטינית בהקשר הסעודי, רוב גדול בציבור הישראלי (61%) תומך במינוף הנורמליזציה עם העולם הערבי לקידום שלום פלסטיני-ישראלי, ורוב יחסי ממנו (41%) אף בעד עצירת הבנייה בהתנחלויות ופינוי מאחזים לטובת נורמליזציה עם סעודיה.

על רקע קריאות תיגר מן הממשלה על האינטרס הישראלי בהמשך קיומה של הרשות הפלסטינית, 43% מהציבור סבור כי המשך קיומה משרת את האינטרס הישראלי, לעומת 13% בלבד הסבורים כי המשך קיומה מנוגד לאינטרס הישראלי.

45% מהציבור הושפע במידה רבה או רבה מאוד מהביקורת הבינלאומית על הרפורמה המשפטית בעיצוב עמדותיהם בנושא, לעומת 40% שהצביעו על השפעה מועטה או העדר השפעה.

בשאלה מי היא המדינה החשובה ביותר לישראל מלבד ארה”ב, לראשונה מזה שנים איבדה רוסיה את עמדת הבכורה שלה (שהיתה מכרעת בשנים קודמות) לגרמניה. אחריהן מדורגות בדומה לשנים עברו (בסדר חשיבות יורד): בריטניה, סין, מצרים וצרפת.

רוב משמעותי בציבור (49%) שם יהבו על המסלול המדיני כאמצעי העיקרי לבלימת מאמציה הגרעיניים של איראן. לעומתם, רק רבע מהמשיבים תומכים בתקיפה צבאית על מתקני הגרעין.

הפוסט מדד מדיניות-החוץ הישראלית של מכון מיתווים לשנת 2023 הופיע לראשונה ב-Mitvim.

המדד מתבסס על סקר דעת קהל שבוצע בסוף אוגוסט 2022, על ידי מכון רפי סמית ובשיתוף קרן פרידריך אברט בקרב מדגם מייצג דמוגרפי ופוליטי של האוכלוסייה הבוגרת בישראל בגילאי 18+ (800 אישה ואיש, יהודים וערבים) ועם טעות דגימה של 3.5%.

נקודות בולטות מהסקר:

• שיפור לעומת השנה שעברה בהערכת הציבור את תפקוד הממשלה בנושאי חוץ (מ-5.29 ל-5.53) ובהערכת חוזקם של יחסי ישראל-ארה"ב.

• 62%  ציינו כי עמדת המפלגות בסוגיה הפלסטינית מאוד תשפיע או די תשפיע על הצבעתם בבחירות. 57% הביעו אותה עמדה לגבי עמדת המפלגות בנושאי מדיניות חוץ.

• שנתיים לאחר חתימתם, ניכרת עלייה משמעותית בתפיסת חשיבותם של הסכמי אברהם. 53% רואים בהם נקודת מפנה בקבלתה של ישראל למזרח התיכון. בהקשר זה, 57% מהציבור חושבים שישראל צריכה להיעזר במדינות הנורמליזציה לקידום שלום עם הפלסטינים.

• 36% רואים את החתירה לפתרון שתי המדינות כאסטרטגיה הרצויה לממשלת ישראל בסוגיה הפלסטינית. לעומת זאת, 41% תומכים בפתרונות סיפוח. קרוב לרבע מהמשיבים טרם החליטו.

• 53% תומכים ב"הליכה בין הטיפות" כדי להימנע מלהרגיז את רוסיה ואת המערב כאסטרטגיה המועדפת לישראל בסכסוך באוקראינה. 40% מהנשאלים חושבים שרוסיה היא המדינה החשובה ביותר לישראל פרט לארה"ב (ממשיכה להוביל בקטגוריה זו על שאר המדינות).

הפוסט מדד מדיניות-החוץ הישראלית של מכון מיתווים לשנת 2022 הופיע לראשונה ב-Mitvim.

הפוסט מדד מדיניות-החוץ הישראלית לשנת 2021 הופיע לראשונה ב-Mitvim.

הפוסט מדד מדיניות-החוץ הישראלית לשנת 2020 הופיע לראשונה ב-Mitvim.

הפוסט מדד מדיניות-החוץ הישראלית לשנת 2019 הופיע לראשונה ב-Mitvim.

סקר דעת הקהל השנתי השישי של מכון מיתווים על מדיניות-החוץ הישראלית נערך בספטמבר 2018. הסקר בוצע על-ידי מכון רפי סמית ובשיתוף קרן פרידריך אברט, בקרב מדגם מייצג של האוכלוסייה הבוגרת בישראל (700 איש ואישה, יהודים וערבים) ועם טעות דגימה של 3.5%. מסמך זה מציג את ממצאי הסקר, בחלוקה לארבעה תחומים: יחסי החוץ של ישראל, מערך החוץ הישראלי, ישראל והאזורים סביב לה וישראל והפלסטינים.

הפוסט מדד מדיניות-החוץ הישראלית לשנת 2018 הופיע לראשונה ב-Mitvim.

הפוסט מדד מדיניות-החוץ הישראלית לשנת 2017 הופיע לראשונה ב-Mitvim.

עיקרי הממצאים
א. ישראל במשפחת העמים
הציבור מגלה רמת התעניינות גבוהה (75%) בסוגיות שקשורות למדיניות-חוץ.
הציבור חושב שמעמד ישראל בעולם הוא בינוני (ממוצע 5.01 מתוך 10). רק 10% שחושבים שהוא טוב. זהו דירוג גבוה מאשר ב-2015, אך נמוך מאשר ב-2014.
הציבור אינו מסכים לקביעה ש"כל העולם נגדנו" (51% מול 39%). במגזר היהודי – בפער קטן, ובמגזר הערבי – בפער גדול.
רוב גדול בציבור (66% מול 20%) חושב שישראל היא מעצמה אזורית.

ב. מצב מדיניות-החוץ הישראלית
הציבור אינו מרוצה מתפקוד הממשלה בתחום מדיניות-החוץ (4.55 מתוך 10). רק 10% חושבים שהוא טוב. זהו דירוג גבוה מאשר ב-2015, אך נמוך מאשר ב-2014.
רוב גדול בציבור (66% מול 19%) חושב שהיעדר שר חוץ במשרה מלאה וחלוקת סמכויות משרד החוץ פוגעים בביטחון הלאומי. הציבור אינו מרוצה מהאופן שבו משרד החוץ ממלא כיום את ייעודו (4.31 מתוך 10). זהו דירוג גבוה מעט יותר מאשר ב-2015 ,אך נמוך מאשר ב-2014.
רוב גדול בציבור (60% מול 25%) חושב שלישראל אין עקרונות ברורים בתחום מדיניות-החוץ.
הציבור חלוק לגבי מידת המעורבות של מערכת הביטחון בקבלת החלטות בנושאי מדיניות-חוץ, אך הדעה המובילה (44%) היא כי המעורבות היא במידה הנכונה.
הציבור היה מעדיף לראות מעורבות גדולה יותר של נשים בנושאים הקשורים למדיניות-חוץ. הבאים בדירוג (על פי סדר חשיבות יורד): חרדים, עולים וערבים.

ג. סדרי עדיפויות במדיניות-חוץ ויחסים בי-לטראליים
הציבור חושב שמדיניות-החוץ של ישראל צריכה להתמקד כיום בקידום היחסים עם ארה"ב. בעדיפויות הבאות נמצאים קידום תהליך השלום הישראלי-פלסטיני וקידום הקשרים עם מדינות ערב המתונות.
הציבור חושב שמצב יחסי ישראל-ארה"ב כיום הוא בינוני (5.56 מתוך 10). רק 16% חושבים שהוא טוב. זהו דירוג גבוה מאשר ב-2015, אך נמוך מאשר ב-2014.
מלבד ארה"ב, רוסיה מדורגת כמדינה החשובה ביותר כיום לישראל. אחריה מדורגות גרמניה, בריטניה, צרפת, סין ומצרים.
הציבור חלוק בשאלה האם ישראל צריכה לתת עדיפות לפיתוח קשרים עם מדינות בעלות משטר דמוקרטי (48%) או שסוג המשטר במדינה מסוימת אינו צריך להוות שיקול בקביעת היחסים של ישראל עמה (52%).
הציבור חלוק בשאלה האם, לאור האתגרים עמם מתמודד לאחרונה האיחוד האירופי, עדיף לישראל איחוד אירופי חזק יותר או חלש יותר. הדעה המובילה היא כי עדיף איחוד אירופי חזק יותר (41%).

ד. שייכות אזורית ושיתוף פעולה אזורי
הציבור חלוק בדעתו לגבי השאלה לאן ישראל שייכת יותר – לאירופה, למזרח התיכון, או לשניהם באותה מידה – וזאת בדומה לממצאים משלוש השנים האחרונות.
רוב גדול בציבור (66% מול 24%) מאמין ששיתוף פעולה אזורי בין ישראל למדינות המזרח התיכון הוא אפשרי, ובשיעור גבוה יותר מאשר ב-2015.
רוב בציבור היהודי חושב שהתקדמות ביחסי ישראל עם מדינות ערב תסייע לקידום תהליך השלום. לעומת זאת, רוב גדול בציבור הערבי חושב שסדר הדברים הוא הפוך ושהתקדמות בתהליך השלום תסייע לקידום שיתוף הפעולה האזורי.
רוב גדול בציבור (46% מול 24%)  מעוניין שהערבים אזרחי ישראל ימלאו תפקיד מרכזי יותר בניסיונות לשפר אתהיחסים בין ישראל למדינות המזרח-התיכון.
רוב גדול בציבור מזהה תועלת לישראל מהסכם שיקום היחסים עם תורכיה, בייחוד בתחומים של שיתוף פעולה ביטחוני (26%) וייצוא גז טבעי מישראל לתורכיה (22%).

ה. תהליך השלום
רוב הציבור (58% מול 37%) חושב ששיפור מעמד ישראל בעולם תלוי בהתקדמות בתהליך השלום, וזאת בשיעורים דומים לאלו שנמדדו בשנתיים האחרונות.
רוב הציבור (55% מול 30%) חושב ישראל צריכה להציע בחודשים הקרובים יוזמה מדינית משלה לקידום פתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני.
הציבור אינו תולה תקוות באפשרות שנשיא ארה"ב אובמה יציג לפני עזיבתו את הבית הלבן פרמטרים להסדר קבע ישראלי-פלסטיני. רוב הציבור (54%) חושב שהדבר לא ישפיע על תהליך השלום, ורק 17% חושבים שזה יסייע.
הציבור חושב שהמנהיג הפלסטיני שיירש את אבו מאזן יהיה דומה לקודמו בכל הקשור לתהליך השלום. הדעה הרווחת
)%49 )שהוא לא יהיה שותף טוב יותר מאבו מאזן, אך גם לא יהיה שותף טוב פחות. רק %9 חושבים שהמנהיג הפלסטיני
הבא יהיה שותף טוב יותר.
הציבור רואה באפשרות של חבילה שתכלול יחסים נורמליים עם מדינות ערב, ערבויות ביטחון אמריקאיות ושדרוג יחסים
עם האיחוד האירופי את התמריץ הבינלאומי היעיל ביותר להגברת התמיכה בתהליך השלום. מבין התמריצים שבחבילה,
יחסים נורמליים עם מדינות ערב הוא האטרקטיבי ביותר, אם כי במידה פחותה מאשר ב-2015.

הפוסט מדד מדיניות-החוץ הישראלית לשנת 2016 הופיע לראשונה ב-Mitvim.

סקר דעת הקהל השנתי של מיתווים – המכון הישראלי למדיניות-חוץ אזורית בנושא מדיניות-החוץ הישראלית נערך ב-14-15 וב- 18 באוקטובר 2015 על-ידי מכון רפי סמית, ובשיתוף קרן פרידריך אברט. הסקר בוצע בקרב 600 איש/ה כמדגם מייצג של האוכלוסייה הבוגרת (מגזר יהודי וערבי, גילאי 18 ומעלה), עם טעות דגימה של 4%.

ממצאי הסקר העיקריים הם:
•מצב ישראל בעולם לא טוב, וגרוע משמעותית מאשר לפני שנה. שיפור מצב זה מותנה בהתקדמות בתהליך השלום;
•תפקוד הממשלה בתחום מדיניות-החוץ הוא לא טוב, גרוע משמעותית מאשר לפני שנה, וראש הממשלה נתניהו נכשל בנושא האיראני;
•הציבור אינו מרוצה מהאופן בו משרד החוץ ממלא כיום את ייעודו וחושב שהחלשת משרד החוץ פוגעת בביטחון הלאומי;
•מדיניות-החוץ הישראלית צריכה להתמקד כיום בטיפול באיומים הביטחוניים, בקידום היחסים עם ארצות הברית, ובקידום תהליך השלום;
•היחסים עם ארצות הברית נמצאים במצב בינוני, והידרדרו בשנה החולפת. מלבד ארצות הברית, רוסיה היא המדינה החשובה לישראל בעולם;
•הסיבה העיקרית לשיקום יחסי ישראל-תורכיה היא שיתוף פעולה ביטחוני;
•מעורבות גדולה יותר של מדינות ערב בתהליך השלום היא חיובית, ושיתוף פעולה בין ישראל ומדינות המזרח התיכון הוא אפשרי.

מסמך זה כולל את פירוט ממצאי הסקר, בחלוקה ל-8 תחומים: מצב ישראל בעולם; מדיניות-החוץ של הממשלה; משרד  החוץ והדיפלומטיה הישראלית; הזירה הפוליטית; סדרי עדיפויות במדיניות-החוץ הישראלית; היחסים עם ארצות הבריתומדינות העולם; צעדים בינלאומיים בתהליך השלום; ושיתוף פעולה אזורי ושייכות אזורית. לדברי ד"ר נמרוד גורן, ראש מכון מיתווים: “הממצאים מראים כי הציבור מאבד אמון במדיניות-החוץ שמובילה הממשלה. ביטוי לכך הוא הכישלון המיוחס לנתניהו במאמציו לבלום את פרויקט הגרעין האיראני, התחושה שמעמד ישראל בעולם והיחסים עם ארצות הברית נמצאים בירידה חדה, והחשש מפני השלכות הפגיעה במעמד משרד החוץ. אלו הן מגמותמסוכנות. כדי לשנות אותן זקוקה ישראל לתפיסת מדיניות-חוץ חדשה, שתיתן מענה לאתגרים הביטחוניים דרך שיתופי פעולה עם האזור והקהילה הבינלאומית ודרך קידום תהליך השלום עם הפלסטינים."

הפוסט מדד מדיניות-החוץ הישראלית לשנת 2015 הופיע לראשונה ב-Mitvim.

סקר דעת הקהל השנתי של מיתווים – המכון הישראלי למדיניות-חוץ אזורית בנושא מדיניות-החוץ הישראלית נערך בספטמבר 2014 על-ידי מכון רפי סמית, ובשיתוף קרן פרידריך אברט. הסקר בוצע בקרב 500 איש/ה כמדגם מייצג של האוכלוסייה הבוגרת (מגזר יהודי וערבי, גילאי 18 ומעלה), עם טעות דגימה של 4.5% .

ממצאי הסקר העיקריים הם:

הציבור בישראל אינו שבע רצון ממעמדה של ישראל בעולם, וחושב שחלה הרעה במעמד זה בעקבות מבצע “צוק איתן”; בראש סדר העדיפויות של הציבור בתחום מדיניות-החוץ עומדים היחסים עם ארצות הברית, תהליך השלום, ההסברה, והיחסים עם המדינות המתונות במזרח התיכון;

הציבור חושב ששיפור יחסי החוץ מותנה בהתקדמות בתהליך השלום וששיתוף פעולה אזורי עם מדינות המזרח התיכון הוא אפשרי;

ארצות הברית נתפסת כמדינה החשובה לישראל בעולם, אך היחסים עמה טעונים שיפור; רוסיה וגרמניה הן הבאות בתור, ומצרים היא החשובה לישראל באזור;

הישראלים חלוקים בדעתם לאן ישראל שייכת – לאירופה, למזרח התיכון, או גם וגם – והם אינם מודעים להצעה האירופית לשדרוג משמעותי ביחסים עם ישראל לאחר השלום;

ציפי לבני, ואחריה יצחק הרצוג, נתפסים כמתאימים ביותר לתפקיד שר החוץ.

המסמך המצורף כולל את:
1. פירוט ממצאי הסקר, בחלוקה לארבעה תחומים: מעמד ישראל בעולם; התנהלות מדיניות-החוץ; סדרי עדיפויות ויחסים בי-לטראליים; שיתוף פעולה אזורי ושייכות אזורית.
2. דברי פרשנות לממצאים מאת מומחים ממכון מיתווים.
3. דברי תגובה לממצאים מאת חברי כנסת ואנשי משרד החוץ לשעבר.

הפוסט מדד מדיניות-החוץ הישראלית לשנת 2014 הופיע לראשונה ב-Mitvim.

רוב בציבור (ובעיקר במגזר הערבי) חושב שישראל צריכה להציע למדינות העולם סיוע בקידום תהליכי שלום, על סמך הניסיון שנצבר בארץ בתהליך השלום הישראלי-ערבי. בכלל זה, ישנה תמיכה גדולה לסיוע לתורכיה בקידום תהליך שלום, למשלבקפריסין, עם הכורדים או עם הארמנים, כחלק משיקום יחסי ישראל-תורכיה. הציבור הישראלי חלוק האם ישראל שייכת יותר לאירופה, למזרח התיכון, או לשני האזורים באותה המידה. אחוז נמוך בלבד חושב שישראל לא שייכת לאף אחד מהאזורים.כך עולה מסקר דעת קהל של מיתווים – המכון הישראלי למדיניות-חוץ אזורית. את הסקר ביצע מכון רפי סמית ב-29-28 באוקטובר 2013 בקרב 500 איש/ה כמדגם מייצג של האוכלוסייה הבוגרת (מגזר יהודי וערבי, גילאי 18 ומעלה). טעות הדגימה – 4.5%.

ד“ר נמרוד גורן, יו“ר מכון מיתווים, טוען כי ”ממצאי הסקר מראים שהציבור הישראלי מעוניין במדיניות-חוץ חדשה לישראל, השונה מזו שהוביל ליברמן בכהונתו הקודמת כשר חוץ. ישראל זקוקה למדיניות-חוץ יוזמת, המבוססת על פרדיגמה סדורה שתיתן עדיפות לקידום השלום וההשתלבות האזורית, שתקדם הידברות ושיתוף פעולה, שתפיק תועלת ממיקומה הרב-אזורי הייחודי של ישראל, שתפגין פתיחות כלפי הקהילה הבינלאומית, שתזהה הזדמנויות לשיפור היחסים האזוריים ושתפלס נתיבים למימושן של הזדמנויות אלו.“

לדברי ד“ר אהוד ערן, ממכון מיתווים ומאוניברסיטת חיפה, ”ישנה סמליות בכך שהסקר מתפרסם בחודש נובמבר, בו מציינים את הצהרת בלפור ואת החלטת האו“ם על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל. הצהרת בלפור ולאחריה החלטת האו“ם סימלו שינוי בשיח החזרה לציון. משיח שהתבסס על הבטחה תנ“כית, לכזה הנשען על משפט האומות ועל הקשר לקהילה הבינלאומית. ואכן, כיום רוב הציבור בישראל רוצה להשתייך למערכת הבינלאומית ולא להיות עוד ’עם לבדד ישכון‘. בניגוד למדיניות המסורתית של ישראל, הסקר מראה שרוב הציבור תומך במעורבות רבה יותר של ישראל במערכת האזורית והבינלאומית“.

הפוסט מדד מדיניות החוץ הישראלית לשנת 2013 הופיע לראשונה ב-Mitvim.