ארכיון אסטרטגיה הומניטרית - Mitvim https://mitvim.org.il/tag/אסטרטגיה-הומניטרית/ מתווים Tue, 29 Apr 2025 17:46:54 +0000 he-IL hourly 1 https://wordpress.org/?v=6.8.1 https://mitvim.org.il/wp-content/uploads/fav-300x300.png ארכיון אסטרטגיה הומניטרית - Mitvim https://mitvim.org.il/tag/אסטרטגיה-הומניטרית/ 32 32 לסייע או לא לסייע?- בר רפפורט על המצב ההומניטרי בעזה בכאן 11, נובמבר 2024 https://mitvim.org.il/media/%d7%9c%d7%a1%d7%99%d7%99%d7%a2-%d7%90%d7%95-%d7%9c%d7%90-%d7%9c%d7%a1%d7%99%d7%99%d7%a2-%d7%91%d7%a8-%d7%a8%d7%a4%d7%a4%d7%95%d7%a8%d7%98-%d7%a2%d7%9c-%d7%94%d7%9e%d7%a6%d7%91-%d7%94%d7%94%d7%95/ Sun, 24 Nov 2024 07:33:18 +0000 https://mitvim.org.il/?post_type=media&p=12182 המצב ההומניטרי בעזה הוא אחד הנושאים שהכי מעסיקים את הקהילה הבין-לאומית וכבר הוביל למשברים בין ישראל לארה"ב. יערה שפירא שוחחה עם בר רפפורט, חוקרת במכון מתווים, ועם כתבת תחום הפלסטינים נורית יוחנן, ושמעה מהן מה באמת נכנס לרצועה לאורך השנה האחרונה, והאם שימוש בחברות פרטיות לחלוקת סיוע הומניטרי הוא הפתרון. להאזנה

הפוסט לסייע או לא לסייע?- בר רפפורט על המצב ההומניטרי בעזה בכאן 11, נובמבר 2024 הופיע לראשונה ב-Mitvim.

]]> המצב ההומניטרי בעזה הוא אחד הנושאים שהכי מעסיקים את הקהילה הבין-לאומית וכבר הוביל למשברים בין ישראל לארה"ב. יערה שפירא שוחחה עם בר רפפורט, חוקרת במכון מתווים, ועם כתבת תחום הפלסטינים נורית יוחנן, ושמעה מהן מה באמת נכנס לרצועה לאורך השנה האחרונה, והאם שימוש בחברות פרטיות לחלוקת סיוע הומניטרי הוא הפתרון.

להאזנה

הפוסט לסייע או לא לסייע?- בר רפפורט על המצב ההומניטרי בעזה בכאן 11, נובמבר 2024 הופיע לראשונה ב-Mitvim.

]]> אסטרטגיה הומניטרית: ראיון משותף של ד"ר עינב לוי ובר רפפורט https://mitvim.org.il/event/%d7%90%d7%a1%d7%98%d7%a8%d7%98%d7%92%d7%99%d7%94-%d7%94%d7%95%d7%9e%d7%a0%d7%99%d7%98%d7%a8%d7%99%d7%aa-%d7%a8%d7%90%d7%99%d7%95%d7%9f-%d7%9e%d7%a9%d7%95%d7%aa%d7%a3-%d7%a9%d7%9c-%d7%93%d7%a8/ Sun, 01 Sep 2024 09:02:50 +0000 https://mitvim.org.il/?post_type=event&p=11818 הרמטכ"ל רא"ל הרצי הלוי מינה השבוע את אל"מ אלעד גורן לראש המאמץ ההומניטרי-אזרחי ברצועת עזה, והעלה אותו לדרגת תא"ל. המינוי, שאושר על ידי שר הביטחון יואב גלנט, ממחיש את החשיבות של מניעת משבר הומניטרי ברצועה כאינטרס ביטחוני של ישראל. בר רפפורט, מנהלת פרויקט קיימות אקלימית-מדינית במכון מיתווים, וד"ר עינב לוי, מנכ"ל ומייסד ביה"ס הישראלי לסיוע הומניטרי, שוחחו עם ריף יצחקי, מנהל קשרי ממשל וחוץ במיתווים, על החשיבות של גיבוש אסטרטגיה הומניטרית, וכיצד אסטרגיה כזו יכולה לא רק לתרום לביטחון ישראל וליציבות האזורית, אלא גם לחזק את מעמדה.

הפוסט אסטרטגיה הומניטרית: ראיון משותף של ד"ר עינב לוי ובר רפפורט הופיע לראשונה ב-Mitvim.

]]> הרמטכ"ל רא"ל הרצי הלוי מינה השבוע את אל"מ אלעד גורן לראש המאמץ ההומניטרי-אזרחי ברצועת עזה, והעלה אותו לדרגת תא"ל. המינוי, שאושר על ידי שר הביטחון יואב גלנט, ממחיש את החשיבות של מניעת משבר הומניטרי ברצועה כאינטרס ביטחוני של ישראל. בר רפפורט, מנהלת פרויקט קיימות אקלימית-מדינית במכון מיתווים, וד"ר עינב לוי, מנכ"ל ומייסד ביה"ס הישראלי לסיוע הומניטרי, שוחחו עם ריף יצחקי, מנהל קשרי ממשל וחוץ במיתווים, על החשיבות של גיבוש אסטרטגיה הומניטרית, וכיצד אסטרגיה כזו יכולה לא רק לתרום לביטחון ישראל וליציבות האזורית, אלא גם לחזק את מעמדה.

הפוסט אסטרטגיה הומניטרית: ראיון משותף של ד"ר עינב לוי ובר רפפורט הופיע לראשונה ב-Mitvim.

]]> סימולציה: ועידה אזורית לשיקום תשתיתי-סביבתי של מרחב עזה https://mitvim.org.il/event/%d7%95%d7%a2%d7%99%d7%93%d7%94-%d7%90%d7%96%d7%95%d7%a8%d7%99%d7%aa-%d7%9c%d7%a9%d7%99%d7%a7%d7%95%d7%9d-%d7%aa%d7%a9%d7%aa%d7%99%d7%aa%d7%99-%d7%a1%d7%91%d7%99%d7%91%d7%aa%d7%99-%d7%a9%d7%9c-%d7%9e/ Thu, 08 Aug 2024 11:28:30 +0000 https://mitvim.org.il/?post_type=event&p=11740 מלחמת ישראל-חמאס המתמשכת הביאה לנזקים אנושיים ופיזיים קשים ברצועת עזה. מתחילת המלחמה מכון מיתווים עסוק בחשיבה אסטרטגית לקידום מדיניות ישראלית ברצועת עזה, שתיטיב עם ביטחון ישראל והמרחב. במסגרת זו הוצע לקדם "אסטרטגיה הומניטרית" ברצועת עזה, המניחה גם תשתית לקראת תהליכי השיקום והבנייה העתידיים ברצועה. הסימולציה השנתית דימתה ועידה אזורית לשיקום תשתיתי-סביבתי של מרחב עזה, במטרה ללמוד על המוכנות הישראלית הנדרשת לקראת תהליכי שיקום ברצועת עזה, ועל התהליכים שניתן לקדם באמצעות מסגרת מדינית אזורית, על האתגרים וההזדמנויות הטמונים בהם. הסימולציה המחישה את הפער בין מדיניות ישראל כיום לבין כזו שתאפשר לישראל להפיק את המירב מתוך ועידת שיקום אזורית, והעלתה את הצורך לבחון פרדיגמות חשיבה חדשות. הדיונים הדגישו את הצורך להתייחס לטווחי הזמן השונים בתהליכי השיקום, ולחבר בין המעשה ההומניטרי לתהליך השיקום. כמו כן, הסימולציה המחישה את המתח שבין ניתוק ועצמאות לבין תלות וחיבוריות בחשיבה על עתיד המרחב, והבליטה את הצורך בהנעה מיידית של תהליכי תכנון לגיבוש חלופות מקצועיות לשיקום תשתיתי וסביבתי של הרצועה.

הפוסט סימולציה: ועידה אזורית לשיקום תשתיתי-סביבתי של מרחב עזה הופיע לראשונה ב-Mitvim.

]]> מלחמת ישראל-חמאס המתמשכת הביאה לנזקים אנושיים ופיזיים קשים ברצועת עזה. מתחילת המלחמה מכון מיתווים עסוק בחשיבה אסטרטגית לקידום מדיניות ישראלית ברצועת עזה, שתיטיב עם ביטחון ישראל והמרחב. במסגרת זו הוצע לקדם "אסטרטגיה הומניטרית" ברצועת עזה, המניחה גם תשתית לקראת תהליכי השיקום והבנייה העתידיים ברצועה. הסימולציה השנתית דימתה ועידה אזורית לשיקום תשתיתי-סביבתי של מרחב עזה, במטרה ללמוד על המוכנות הישראלית הנדרשת לקראת תהליכי שיקום ברצועת עזה, ועל התהליכים שניתן לקדם באמצעות מסגרת מדינית אזורית, על האתגרים וההזדמנויות הטמונים בהם. הסימולציה המחישה את הפער בין מדיניות ישראל כיום לבין כזו שתאפשר לישראל להפיק את המירב מתוך ועידת שיקום אזורית, והעלתה את הצורך לבחון פרדיגמות חשיבה חדשות. הדיונים הדגישו את הצורך להתייחס לטווחי הזמן השונים בתהליכי השיקום, ולחבר בין המעשה ההומניטרי לתהליך השיקום. כמו כן, הסימולציה המחישה את המתח שבין ניתוק ועצמאות לבין תלות וחיבוריות בחשיבה על עתיד המרחב, והבליטה את הצורך בהנעה מיידית של תהליכי תכנון לגיבוש חלופות מקצועיות לשיקום תשתיתי וסביבתי של הרצועה.

הפוסט סימולציה: ועידה אזורית לשיקום תשתיתי-סביבתי של מרחב עזה הופיע לראשונה ב-Mitvim.

]]> אסטרטגיה הומניטרית במלחמת ישראל-חמאס https://mitvim.org.il/%d7%90%d7%a1%d7%98%d7%a8%d7%98%d7%92%d7%99%d7%94-%d7%94%d7%95%d7%9e%d7%a0%d7%99%d7%98%d7%a8%d7%99%d7%aa-%d7%91%d7%9e%d7%9c%d7%97%d7%9e%d7%aa-%d7%99%d7%a9%d7%a8%d7%90%d7%9c-%d7%97%d7%9e%d7%90%d7%a1/ Wed, 03 Jul 2024 13:56:48 +0000 https://mitvim.org.il/?p=11509 המסמך דן בחשיבות ובמשמעות גיבוש מדיניות אסטרטגית לתכנון המענה ההומניטרי בעזה, כחלק מייצוב בטחונה של מדינת ישראל. בטחון זה נשען בין השאר על קידום פתרון מדיני, לגיטימציה בינלאומית, זהות מוסרית חיובית וסביבה יציבה להם המענה ההומניטרי צריך לתרום. סיוע הומניטרי צפוי להיכנס לעזה בכל מקרה, וזהו אינטרס מרכזי של מדינת ישראל להוות גורם משמעותי בתוך תהליך הסיוע ולוודא כי הוא מתכתב עם המאמצים המדיניים, הביטחוניים והאחרים. המסמך מציע מנגנון ניהול מדיניות ומנגנון אופרטיבי בתחום ההומניטרי, אשר יופעלו עם גופים שונים, ולאור עקרונות מרכזיים אשר מחד מאפשרים לישראל לחזק את בטחונה, בין היתר באמצעות עבודה עם גופים מוסכמים בשטח, ומאידך מאפשרים לעזתים להתקדם לעבר התייצבות ועצמאות. עקרונות אלו רואים בתכנון נכון של הסיוע אמצעי להשגת מטרות מדיניות משמעותיות יותר, אשר עשויות לקדם את ייצוב המצב לאורך זמן באופן אשר יצמצם את הקונפליקט בעתיד, וכזה אשר ישאף לשקם את הרצועה ולפתח אותה כלכלית. הגם שהמלחמה הנוכחית נכפתה על ישראל, מרכיבים בתוך המלחמה מאפשרים לישראל להשפיע על עתידה של עזה ובכך על עתיד בטחון ישראל. המענה ההומניטרי ארוך השנים שצפוי להיות מועבר לעזה, הנו בבחינת אמצעי אשר עשוי להוות ערוץ מרכזי לכך. המסמך מציג תחילה את עקרונות הסיוע ההומניטרי באשר הוא, ולאחר מכן את המקרה הנקודתי של עזה על מורכבויותיו. בהמשך, מציג המסמך את פעילותה של ישראל נוכח המצב ההומניטרי, ולבסוף המסמך מציג עקרונות אשר מומלץ לראות בהם אבני בניין משמעותיות בתכנון אסטרטגי של המענה ההומניטרי. מסמך זה הינו חלק מסדרה של מחקרים ומסמכי מדיניות העוסקים בתווך שבין אקלים למדיניות-חוץ במסגרת פרויקט של מכון מיתווים, ובתמיכה ושותפות של קרן גלייזר. נייר המדיניות נכתב בשותפות

הפוסט אסטרטגיה הומניטרית במלחמת ישראל-חמאס הופיע לראשונה ב-Mitvim.

]]> המסמך דן בחשיבות ובמשמעות גיבוש מדיניות אסטרטגית לתכנון המענה ההומניטרי בעזה, כחלק מייצוב בטחונה של מדינת ישראל. בטחון זה נשען בין השאר על קידום פתרון מדיני, לגיטימציה בינלאומית, זהות מוסרית חיובית וסביבה יציבה להם המענה ההומניטרי צריך לתרום. סיוע הומניטרי צפוי להיכנס לעזה בכל מקרה, וזהו אינטרס מרכזי של מדינת ישראל להוות גורם משמעותי בתוך תהליך הסיוע ולוודא כי הוא מתכתב עם המאמצים המדיניים, הביטחוניים והאחרים. המסמך מציע מנגנון ניהול מדיניות ומנגנון אופרטיבי בתחום ההומניטרי, אשר יופעלו עם גופים שונים, ולאור עקרונות מרכזיים אשר מחד מאפשרים לישראל לחזק את בטחונה, בין היתר באמצעות עבודה עם גופים מוסכמים בשטח, ומאידך מאפשרים לעזתים להתקדם לעבר התייצבות ועצמאות. עקרונות אלו רואים בתכנון נכון של הסיוע אמצעי להשגת מטרות מדיניות משמעותיות יותר, אשר עשויות לקדם את ייצוב המצב לאורך זמן באופן אשר יצמצם את הקונפליקט בעתיד, וכזה אשר ישאף לשקם את הרצועה ולפתח אותה כלכלית. הגם שהמלחמה הנוכחית נכפתה על ישראל, מרכיבים בתוך המלחמה מאפשרים לישראל להשפיע על עתידה של עזה ובכך על עתיד בטחון ישראל. המענה ההומניטרי ארוך השנים שצפוי להיות מועבר לעזה, הנו בבחינת אמצעי אשר עשוי להוות ערוץ מרכזי לכך. המסמך מציג תחילה את עקרונות הסיוע ההומניטרי באשר הוא, ולאחר מכן את המקרה הנקודתי של עזה על מורכבויותיו. בהמשך, מציג המסמך את פעילותה של ישראל נוכח המצב ההומניטרי, ולבסוף המסמך מציג עקרונות אשר מומלץ לראות בהם אבני בניין משמעותיות בתכנון אסטרטגי של המענה ההומניטרי.

מסמך זה הינו חלק מסדרה של מחקרים ומסמכי מדיניות העוסקים בתווך שבין אקלים למדיניות-חוץ במסגרת פרויקט של מכון מיתווים, ובתמיכה ושותפות של קרן גלייזר. נייר המדיניות נכתב בשותפות עם סיד ישראל – ארגון הגג של הקהילה המקצועית הישראלית בתחומי הסיוע ההומניטרי והפיתוח הבין-לאומי. סיד ישראל מאגד תחתיו ארגוני חברה אזרחית, מוסדות ממשלתיים, תוכניות אקדמיה ומחקר, חברות פרטיות, יועצים, ומומחים עצמאיים, ופועל ליצירת סביבה מקצועית מסייעת, המבוססת על החלפת ידע וניסיון.

הפוסט אסטרטגיה הומניטרית במלחמת ישראל-חמאס הופיע לראשונה ב-Mitvim.

]]> אסטרטגיה הומניטרית במלחמת ישראל-חמאס https://mitvim.org.il/publication/%d7%90%d7%a1%d7%98%d7%a8%d7%98%d7%92%d7%99%d7%94-%d7%94%d7%95%d7%9e%d7%a0%d7%99%d7%98%d7%a8%d7%99%d7%aa-%d7%91%d7%9e%d7%9c%d7%97%d7%9e%d7%aa-%d7%99%d7%a9%d7%a8%d7%90%d7%9c-%d7%97%d7%9e%d7%90%d7%a1/ Wed, 03 Jul 2024 13:53:23 +0000 https://mitvim.org.il/?post_type=publication&p=11500 המסמך דן בחשיבות ובמשמעות גיבוש מדיניות אסטרטגית לתכנון המענה ההומניטרי בעזה, כחלק מייצוב בטחונה של מדינת ישראל. בטחון זה נשען בין השאר על קידום פתרון מדיני, לגיטימציה בינלאומית, זהות מוסרית חיובית וסביבה יציבה להם המענה ההומניטרי צריך לתרום. סיוע הומניטרי צפוי להיכנס לעזה בכל מקרה, וזהו אינטרס מרכזי של מדינת ישראל להוות גורם משמעותי בתוך תהליך הסיוע ולוודא כי הוא מתכתב עם המאמצים המדיניים, הביטחוניים והאחרים. המסמך מציע מנגנון ניהול מדיניות ומנגנון אופרטיבי בתחום ההומניטרי, אשר יופעלו עם גופים שונים, ולאור עקרונות מרכזיים אשר מחד מאפשרים לישראל לחזק את בטחונה, בין היתר באמצעות עבודה עם גופים מוסכמים בשטח, ומאידך מאפשרים לעזתים להתקדם לעבר התייצבות ועצמאות. עקרונות אלו רואים בתכנון נכון של הסיוע אמצעי להשגת מטרות מדיניות משמעותיות יותר, אשר עשויות לקדם את ייצוב המצב לאורך זמן באופן אשר יצמצם את הקונפליקט בעתיד, וכזה אשר ישאף לשקם את הרצועה ולפתח אותה כלכלית. הגם שהמלחמה הנוכחית נכפתה על ישראל, מרכיבים בתוך המלחמה מאפשרים לישראל להשפיע על עתידה של עזה ובכך על עתיד בטחון ישראל. המענה ההומניטרי ארוך השנים שצפוי להיות מועבר לעזה, הנו בבחינת אמצעי אשר עשוי להוות ערוץ מרכזי לכך. המסמך מציג תחילה את עקרונות הסיוע ההומניטרי באשר הוא, ולאחר מכן את המקרה הנקודתי של עזה על מורכבויותיו. בהמשך, מציג המסמך את פעילותה של ישראל נוכח המצב ההומניטרי, ולבסוף המסמך מציג עקרונות אשר מומלץ לראות בהם אבני בניין משמעותיות בתכנון אסטרטגי של המענה ההומניטרי. מסמך זה הינו חלק מסדרה של מחקרים ומסמכי מדיניות העוסקים בתווך שבין אקלים למדיניות-חוץ במסגרת פרויקט של מכון מיתווים, ובתמיכה ושותפות של קרן גלייזר. נייר המדיניות נכתב

הפוסט אסטרטגיה הומניטרית במלחמת ישראל-חמאס הופיע לראשונה ב-Mitvim.

]]> המסמך דן בחשיבות ובמשמעות גיבוש מדיניות אסטרטגית לתכנון המענה ההומניטרי בעזה, כחלק מייצוב בטחונה של מדינת ישראל. בטחון זה נשען בין השאר על קידום פתרון מדיני, לגיטימציה בינלאומית, זהות מוסרית חיובית וסביבה יציבה להם המענה ההומניטרי צריך לתרום. סיוע הומניטרי צפוי להיכנס לעזה בכל מקרה, וזהו אינטרס מרכזי של מדינת ישראל להוות גורם משמעותי בתוך תהליך הסיוע ולוודא כי הוא מתכתב עם המאמצים המדיניים, הביטחוניים והאחרים. המסמך מציע מנגנון ניהול מדיניות ומנגנון אופרטיבי בתחום ההומניטרי, אשר יופעלו עם גופים שונים, ולאור עקרונות מרכזיים אשר מחד מאפשרים לישראל לחזק את בטחונה, בין היתר באמצעות עבודה עם גופים מוסכמים בשטח, ומאידך מאפשרים לעזתים להתקדם לעבר התייצבות ועצמאות. עקרונות אלו רואים בתכנון נכון של הסיוע אמצעי להשגת מטרות מדיניות משמעותיות יותר, אשר עשויות לקדם את ייצוב המצב לאורך זמן באופן אשר יצמצם את הקונפליקט בעתיד, וכזה אשר ישאף לשקם את הרצועה ולפתח אותה כלכלית. הגם שהמלחמה הנוכחית נכפתה על ישראל, מרכיבים בתוך המלחמה מאפשרים לישראל להשפיע על עתידה של עזה ובכך על עתיד בטחון ישראל. המענה ההומניטרי ארוך השנים שצפוי להיות מועבר לעזה, הנו בבחינת אמצעי אשר עשוי להוות ערוץ מרכזי לכך. המסמך מציג תחילה את עקרונות הסיוע ההומניטרי באשר הוא, ולאחר מכן את המקרה הנקודתי של עזה על מורכבויותיו. בהמשך, מציג המסמך את פעילותה של ישראל נוכח המצב ההומניטרי, ולבסוף המסמך מציג עקרונות אשר מומלץ לראות בהם אבני בניין משמעותיות בתכנון אסטרטגי של המענה ההומניטרי.

מסמך זה הינו חלק מסדרה של מחקרים ומסמכי מדיניות העוסקים בתווך שבין אקלים למדיניות-חוץ במסגרת פרויקט של מכון מיתווים, ובתמיכה ושותפות של קרן גלייזר. נייר המדיניות נכתב בשותפות עם סיד ישראל – ארגון הגג של הקהילה המקצועית הישראלית בתחומי הסיוע ההומניטרי והפיתוח הבין-לאומי. סיד ישראל מאגד תחתיו ארגוני חברה אזרחית, מוסדות ממשלתיים, תוכניות אקדמיה ומחקר, חברות פרטיות, יועצים, ומומחים עצמאיים, ופועל ליצירת סביבה מקצועית מסייעת, המבוססת על החלפת ידע וניסיון.

הפוסט אסטרטגיה הומניטרית במלחמת ישראל-חמאס הופיע לראשונה ב-Mitvim.

]]>