הגרמנים מעריכים זאת אך מביטים סביב וחוששים כי אי היציבות הפוליטית, הכלכלית והביטחונית שהם רואים מכל עבר, תגיע גם אליהם. גם האיחוד האירופי השתנה, מה שהתחיל כקבוצה מצומצמת מונה כיום כמעט 30 מדינות ואופי ההתנהלות השוטפת בתוכו פחות יציב.

סוגיות הפליטים, ההגירה והביטחון הן סוגיות המפתח בבחירות אלה ואנשים יצביעו למי שיבטחו בהם כי יידעו להתמודד עמן. דווקא גל הפליטים המוסלמים בגרמניה, עליו חתומה הקנצלרית, שמעורר רגשות ודיון עזים ושמעסיק רבים בקליטתו – בבנייה, הוראה, עבודה סוציאלית ועוד – תרם עד כה להפחתה בשיעור האבטלה. גם זה צפוי להשתנות כשהצורך המיידי בקליטתם יחלוף וכאשר יפוג תוקף מעמד הפליט של מהגרים רבים והם עצמם יתחילו להיספר במניין המועסקים. מרקל עצמה הכריזה כי השארת גבולות פתוחים לפליטים ב-2015 הייתה דבר גדול, אך מעשה חד-פעמי שלא יחזור על עצמו.

להמשך קריאה

המאמר פורסם ב-Ynet בתאריך ה-20 בספטמבר 2019

הפוסט גם אחרי 12 שנה, מרקל מלהיבה את הגרמנים הופיע לראשונה ב-Mitvim.

בהיענותה למשבר הומניטרי בהיקף אדיר, בוחנת מרקל לא רק את גבולותיה כקנצלרית, אלא גם, מילולית, את אלה של גרמניה. העלות הכלכלית המיידית היא יותר משלושה מיליארד אירו. החורף המתקרב מחריף את הלחץ לשכן באופן קבע את הפליטים, ואלה רק האתגרים הלוגיסטיים של הקליטה. המשבר עלול גם לשמש כר לעליית ימין קיצוני. זעזוע וחשש ניכרים במפלגתה של הקנצלרית והדבר מתבטא במידת מה גם בסקרים.

הפוסט עוד חומה נופלת: גרמניה והפליטים מסוריה הופיע לראשונה ב-Mitvim.

יחד עם זאת, המפגש ייערך בצל מחלוקות ידועות בנושא ההתנחלויות וספקנות גרמנית לגבי נכונותה של ממשלת נתניהו להתחייב למשא ומתן עם הפלסטינים. לצד מפגשי השרים, תקיים הקנצלרית מפגש עם יו"ר האופוזיציה. בנוסף בחרה הקנצלרית לקיים מפגש עם שישה נציגים מהחברה האזרחית כדי לשוחח עמם וללמוד על הדיון הציבורי בישראל. המחלוקות, כאמור, ידועות ואינן משפיעות בהכרח על ההתנהלות השוטפת, אך המודעות אליהן גדלה.

להמשך קריאה

המאמר פורסם ב-Ynet ב-23 בפברואר 2014

הפוסט גרמניה רוצה יותר מעורבות בעולם? הופיע לראשונה ב-Mitvim.

אמנם ההצבעה הסוחפת בעד מרקל (41.5 אחוזים ל-CDU) מעידה בבירור על כוונתה להמשך מדיניות הצנע הכלכלית שהובילה גרמניה באירופה, אך ייתכן שבדיוק מדיניות כלכלית זו – הן כלפי אירופה וגם כלפי פנים – תיבחן ותעמוד לדיון במהלך המשא ומתן הקואליציוני, שלא הולך להיות קל עבור מרקל ומפלגתה ועשוי להימשך כמה שבועות.

להמשך קריאה

המאמר התפרסם ב-Ynet ב-23 בספטמבר 2013

הפוסט היא לא רוצה לבד: הדרך של מרקל לקואליציה הופיע לראשונה ב-Mitvim.

61.8 מיליון בוחרים גרמנים יילכו היום (יום א') לקלפיות במצב רוח ציבורי המסתייג משינויים ואי יציבות וחושש מפני אחריות יתר – בין שלמשבר הכלכלי באירופה ובין שלסכסוכים מעבר לים. המשבר כעת בסוריה מזין אף הוא את הלך הרוח הזה.

להמשך קריאה

המאמר פורסם ב-Ynet ב-22 בספטמבר 2013

הפוסט גרמניה בוחרת: מרקל תנהיג, מי יישב לצדה? הופיע לראשונה ב-Mitvim.

שעת בוקר ושמש חיוורת עולה מעל מבנה הפרלמנט האירופי בשטרסבורג, צרפת. שורות ארוכות של אנשים יוצאים משעריו, צועדים ברחובות הצרים, צועדים ומתרחקים מהמבנה. מקרוב אפשר לראות שעשרות הצועדים הן צועדות. נשים מבוגרות למראה. מקצתן עוטות חולצה כחולה רחבה מעל לחולצות טריקו, אחדות מחזיקות בידן דלי. רגע לפני תחילתו של עוד יום פוליטי סואן, עוזבות המנקות את משכנו של החזון האירופי המאוחד.

ייחוס סמליות רבה מדי לתמונה הזו, שבה מתחלפות האוכלוסיות בבניין מקבוצה של מהגרות מהמעמד הנמוך הנעדרות מהמרחב הציבורי – לקבוצה המגלמת את הזירה הציבורית האירופית, תחטא בהפשטה. אבל אין דרך להתחמק מהעובדה שאירופה אכן מתמודדת עם משמעויותיה של הגירה רחבת היקף בכלל ועם המשמעויות של ההגירה המוסלמית בפרט.

הפוסט הגירה ואסלאם בגרמניה: בין שני בתים – עידית זלטנרייך הופיע לראשונה ב-Mitvim.

פרשנות אזורית מאת עידית זלטנרייך. השחיקה בכוחה של ה-CDU, מפלגת קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל, בבחירות שנערכו ב-13 במאי 2012 בנורדריין-ווסטפליה, נבעה בעיקר מסיבות מקומיות ומאישיותם של המועמדים. עם זאת, תוצאותיהן מהדהדות בברלין, במיוחד לאור הסמיכות להשבעת נשיא סוציאליסט בארמון האליזה בצרפת. הקנצלרית ומפלגתה מתנערות מהמועמד שכשל בנורדריין-ווסטפליה, מדינת המחוז המאוכלסת ביותר בגרמניה, ועמלות למצוא דרך לתרגם את הפופולריות האישית ממנה נהנית מרקל לתמיכה במפלגתה. אמנם עדיין אין מול מרקל יריב ראוי לבחירות הכלליות בגרמניה שייערכו בסתיו 2013 אך מפלגתה הופכת מבודדת וחלשה יותר.

השחיקה בכוחה של מפלגת האיחוד הנוצרי-דמוקרטי (ה-CDU), מפלגת קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל, בבחירות שנערכו ב-13 במאי 2012 בנורדריין-ווסטפליה (NRW), נבעה בעיקר מסיבות מקומיות ומאישיותם של המועמדים. עם זאת, תוצאותיהן מהדהדות בברלין, במיוחד לאור הסמיכות להשבעת נשיא סוציאליסט בארמון האליזה בצרפת.

הקנצלרית והמפלגה שבראשה היא עומדת מתנערות מהמועמד שכשל ב-NRW, מדינת המחוז המאוכלסת בגרמניה שמונה כ-18 מיליון תושבים, ועמלות למצוא דרך לתרגם את הפופולריות האישית ממנה נהנית מרקל לתמיכה במפלגתה. אמנם עדיין אין מול מרקל יריב ראוי לבחירות הכלליות בגרמניה שייערכו בסתיו 2013 אך מפלגתה הופכת מבודדת וחלשה יותר.

הנלורה קראפט (Kraft – משמעות שמה עוצמה) אשת המפלגה הסוציאל דמוקרטית (SPD) וראש הממשלה המקומית החדשה-ישנה ב-NRW זוכה לאהדה רבה במדינת המחוז, בשל התנהלות שדווקא מזכירה את זו של הקנצלרית. ואולם, סקרי דעת קהל בקרב כלל הציבור הגרמני מחמיאים פחות ל-SPD ובחודשים הקרובים קראפט תצטרך להחליט אם להציג את מועמדותה לתפקיד הקנצלרית בבחירות 2013 (או אולי להיענות לקריאה כזו מטעם מפלגתה) ולהתמודד מול יריבה חזקה כמו מרקל.

דווקא שיתוף פעולה אפשרי בין הקנצלרית לבין נשיא צרפת הנכנס, הסוציאליסט פרנסואה הולנד, יוכל להקשות על ה-SPD בהתמודדות הפוליטית בבחירות הבאות. הנחות אלה תקפות בתנאי שיוון תישאר בגוש האירו. פרישה יוונית תשנה את כללי המשחק הפוליטי ואת האסטרטגיה של הקנצלרית גם בגרמניה פנימה.

***

הסוציאל-דמוקרטית הנלורה קראפט, שעמדה בשנתיים האחרונות בראש ממשלת מיעוט ב-NRW, זכתה בהישג גדול מהצפוי ותוכל כעת להוביל ממשלת רוב מבוססת היטב. בבחירות שנערכו ב- 13 במאי זכתה ה-SPD ב-39% תמיכה (עלייה של כחמישה אחוזים מהבחירות הקודמות). ה-CDU לעומת זאת קיבלה רק 26% (שחיקה של כשמונה אחוזים בכוחה מהבחירות הקודמות).

במטה ה-CDU בברלין היו שאמרו השבוע, שהתוצאות הן בגדר קטסטרופה. ואם בתחילת השנה הניחו שלמרות האתגרים מרקל תיבחר כקנצלרית גם בסתיו 2013 כעת ניתן לראות, אולי, תחילתה של טלטלה פוליטית.

במרכז המפלגה של מרקל זועמים על נורברט רוטגן (Röttgen), השר האהוד להגנת הסביבה שנשלח מברלין כמועמד המפלגה לבחירות ב- NRW על מנת לשפר עמדות במדינת המחוז הגדולה ובסדרה של טעויות קשות רק החמיר את המצב. כגודל התקווה שתלו במי שנחשב עד לאחרונה כאחת מהתקוות הצעירות הבודדות של ה-CDU כך גודל התסכול. הסיפור של רוטגן משקף אתגר גדול יותר של ה-CDU במערכת הבחירות: רוטגן סירב להצהיר כי יישאר בדיסלדורף כיו"ר אופוזיציה, התחמק ממענה לשאלות על קיצוצים צפויים ובאופן כללי שידר ניתוק והתנשאות.

נראה שזו בעיה כרונית של המפלגה בעידן מרקל – על אף התנהלות מרשימה בעיצומו של משבר כלכלי, היא נתפסת מרוחקת וכוחה נשחק. מלבד הקנצלרית, שנהנית מאהדה אישית רחבה, כל פוליטיקאי מבטיח אחר במפלגה ניגף. בבחירות ב-NRW המצביעים הטבעיים של CDU החליטו שרוטגן לא קביל כמועמד ובהצבעת מחאה הצביעו לאחרים, בעיקר למפלגה הליברלית (FDP).

ב- SPD מודעים לכך שהנסיבות הקלו עליהם להשיג את התוצאות המעולות ב-NRW, שהיו מעבר לציפיותיהם. הם הרוויחו מכישלון מועמד ה- CDU אך גם מכך שמפלגת הפיראטים האנטי-ממסדית גרעה קולות בעיקר ממפלגת הירוקים ולא מהסוציאל-דמוקרטים. ב-SPD ערים לכך שקראפט הגיעה לבחירות בשיאה של אהדה אישית אחרי שהובילה במשך שנתיים ממשלת מיעוט: כך שלכל החלטה היה עליה למצוא פתרונות קונצנזוס, על מנת להבטיח לה רוב. הציבור אהד את הפוליטיקה הפרגמטית והלא אידיאולוגית שהובילה – סגנון המאפיין גם את התנהלותה של הקנצלרית.

עם זאת ברמה הפדרלית, ה-SPD עדיין משתקמת מתבוסות פוליטיות כואבות ובסקרים הצופים לבחירות הכלליות של 2013 כוחה צנוע יותר ונמדד ב-26%. ההחלטה על מועמד המפלגה לקנצלר בבחירות הבאות צפויה ליפול בראשית 2013 ואולי מעט קודם לכן. לפתחה של המפלגה עדיין עומד הצורך למצוא מועמד חזק מול מרקל. שלושת השמות המוזכרים כיום כמועמדים אפשריים הם אישים מוכרים: ראש האופוזיציה פרנק-וולטר שטיינמאייר (Steinmeier), שכיהן שכר חוץ בממשלת מרקל הקודמת, יו"ר המפלגה זיגמר גבריאל (Gabriel) ושר האוצר לשעבר פר שטיינברוק (Steinbrück).

עד כה, קראפט דאגה להצהיר כי לא תציג מועמדות לתפקיד קנצלרית. הסברה היא שעשתה זאת כדי לשמור על אמינותה בקרב הבוחרים המקומיים בכך ששידרה שאינה רואה בזירה המקומית רק מקפצה לתפקיד בכיר יותר. ההשערה הרווחת היא שאם קראפט תגיע ל-40% תמיכה או אם מפלגתה תפנה אליה בבקשה להציג מועמדותה – היא תוכל לעשות זאת ולהצדיק את המהלך בפני בוחריה המקומיים, ואולי אף להחמיא להם בכך שמנהיגתם נקראת לדגל הפדרלי. עם זאת, לא ניתן לפסול את האפשרות שקראפט לא מעוניינת לרוץ מול יריבה חזקה כמו מרקל.

הבחירות ב- NRW פגעו במעמד ה-CDU. גם אם כרגע אין מול מרקל יריב ממשי וההערכה היא שתזכה לאמון מחודש מהבוחרים ב-2013 הרי שהסכנה התקרבה לקנצלרית והפכה ממשית יותר. האפשרות של כינון קואליציה בין ה-SPD למפלגת הירוקים ב-2013, שנראתה בלתי רלוונטית, חזרה להיות אפשרית אחרי הבחירות ב-NRW ובתנאי שה-SPD תציג מועמד או מועמדת חזקים לתפקיד הקנצלר ותצליח לנצל את המומנטום הקיים נגד תכנית הצנע הצפויה באירופה (וכפי שהתבטא בהפגנת האלפים בפרנקפורט ב-19 במאי).

קואליציות פדרליות בברלין יכולות תיאורטית להיות בנות מספר שותפות אך בפועל הרכיבו אותן תמיד צמדי מפלגות. ה-SPD שהייתה שותפתה של מרקל לקואליציה רחבה בקדנציה הקודמת, וגם ה-FDP, השותפה העכשווית של ה-CDU בממשלה הפדרלית, נכוו קשות מבחינה אלקטוראלית מכניסתן כשותפה זוטרה לקואליציה. ה-FDP, שבבחירות האחרונות רשמה הישג שיא של מעל 14% מתרסקת זה זמן בסקרים, עד גבול אחוז החסימה. גם כוחה של ה-SPD נשחק דרמטית בתקופה בה כיהנה בממשלה לצד הקנצלרית מרקל. שתי המפלגות יעדיפו לא לחזור על מצב זה של שותפות זוטרה בקואליציה עם מרקל.

התמיכה הנמוכה יחסית של ה-SPD בסקרים הפדרליים בקרב כלל הציבור הגרמני אינה מספיקה בכדי לאפשר לה להוביל קואליציה עם השותפה הטבעית שלה, מפלגת הירוקים. בכדי למשול ייאלצו לחבור שוב לקואליציה רחבה. ב-CDU חוששים שה-FDP, הנחושה לא להיכנס שוב לממשלה כשותפה זוטרה, עלולה "לחצות את הקווים" ולחבור ל-SPD ולירוקים וליצור בכך קואליציה משולשת (שתכונה "קואליציית רמזור" בשל צבעי המפלגות – אדום, ירוק וצהוב) לראשונה בגרמניה מאז מלחמת העולם השנייה.

***

כשבוע לפני הבחירות ב- NRW ניסה המועמד רוטגן למנף לטובתו את האהדה בציבור לקנצלרית וכן את המירוץ הצמוד לנשיאות צרפת. הוא טען שהבחירות המקומיות הן כעין משאל על מרקל או הולנד ושמשמעות הבחירות חורגת מגבולות המחוז. שעות ספורות בלבד לאחר הכרזתו זו, יצאה מרקל בהצהרה פומבית חריגה ובה סתרה את דבריו. היא עשתה זאת גם כי העריכה כבר את תוצאות הבחירות – לא רק בצרפת אלא גם במדינת המחוז.

תוצאות הבחירות בצרפת מעוררות דריכות ב-CDU, שחוששת לגורלה של מפלגתו של סרקוזי (UMP) ומעלייה אפשרית של ימין קיצוני בראשות מארי לה פן. במטה ה-CDU בברלין, אמרו השבוע כי רק סרקוזי היה מי שהצליח בתקופה האחרונה להחזיק את ה-UMP וכי לגרמניה יש אינטרס שמפלגתו תמשיך להתקיים.

מעבר לכך, אמרו, שעל אף שהולנד כנראה אינו האדם המתאים להתמודד עם הבעיות של צרפת, יש להתעלם מעמדות שהשמיע במהלך קמפיין על מנת לזכות בתמיכת שחקנים שונים, לרבות הקומוניסטים. לדברי גורמים ב-CDU הולנד צריך להראות, גם לעמו, שהוא יכול לעבוד עם הגרמנים. גם מרקל מצידה, הם יודעים, תצטרך לגרום לו להרגיש בנוח משום שעל אף ההבדלים בין ברלין לפריז, שתי הבירות עומדות מול אתגר מרכזי משותף – יוון והסכנה של פרישתה מגוש האירו ועמה אפשרות שקיעתו של הפרויקט האירופי כולו.

ביקורו של הולנד בברלין מיד לאחר השבעתו כנשיא מעיד על הכרה בכך. בכל האמור לפוליטיקה הגרמנית פנימה, ידידות ושיתוף פעולה בין מרקל להולנד, אם אכן יתבססו, יוכלו להקשות על ה-SPD לקרוא תגר על הקנצלרית. הולנד הסוציאליסט יוכל להוות עבור מרקל גיבוי וגושפנקא מול ה-SPD ביחס למדיניות שתנהיג לשם התמודדות עם המשבר הכלכלי. אולי, כפי שמרקל הצליחה עד כה להפיק רווח פוליטי משותפותיה הקואליציוניות בברלין, גם סוציאליסט בארמון האליזה יתגלה כמועיל לקנצלרית.

הפוסט הבחירות בנורדריין-ווסטפליה: תחילתה של טלטלה פוליטית בגרמניה? הופיע לראשונה ב-Mitvim.