ארכיון פרופ' אלי פודה ואיתן ישי - Mitvim https://mitvim.org.il/writer/פרופ-אלי-פודה-ואיתן-ישי/ מתווים Mon, 04 Dec 2023 10:56:16 +0000 he-IL hourly 1 https://wordpress.org/?v=6.8.1 https://mitvim.org.il/wp-content/uploads/fav-300x300.png ארכיון פרופ' אלי פודה ואיתן ישי - Mitvim https://mitvim.org.il/writer/פרופ-אלי-פודה-ואיתן-ישי/ 32 32 ינסה לגרום לישראל לתקוף ראשונה: כך נדע אם נסראללה החליט ללכת למלחמה https://mitvim.org.il/publication/%d7%99%d7%a0%d7%a1%d7%94-%d7%9c%d7%92%d7%a8%d7%95%d7%9d-%d7%9c%d7%99%d7%a9%d7%a8%d7%90%d7%9c-%d7%9c%d7%aa%d7%a7%d7%95%d7%a3-%d7%a8%d7%90%d7%a9%d7%95%d7%a0%d7%94-%d7%9b%d7%9a-%d7%a0%d7%93%d7%a2-%d7%90/ Mon, 20 Nov 2023 10:41:12 +0000 https://mitvim.org.il/?post_type=publication&p=10266 אין ספק בכך שבגבול הצפון מתנהלת הלכה למעשה חזית לחימה שנייה. השאלה הגדולה היא האם פעילותו של נסראללה בגבול הצפון היא מס שפתיים שעליו לשלם או שבכוונתו להרדים את ישראל כדי לנצל שעת כושר להרחבת העימות?

הפוסט ינסה לגרום לישראל לתקוף ראשונה: כך נדע אם נסראללה החליט ללכת למלחמה הופיע לראשונה ב-Mitvim.

]]>
למן פרוץ המלחמה מהווה גבול ישראל-לבנון זירת עימות פעילה. הגם שעיקר תשומת הלב מוקדשת ללחימה מול חמאס, אין עוררין על כך שבגבול הצפון מתנהלת הלכה למעשה חזית לחימה שנייה, גם אם משנית בעוצמתה. בשבועיים האחרונים אף ניכרת הסלמה בעימות.

השאלה הגדולה היא האם פעילותו של נסראללה בגבול הצפון היא מס שפתיים שעליו לשלם או שבכוונתו להרדים את ישראל כדי לנצל שעת כושר, לכשתגיע, כדי להרחיב את העימות לכדי מלחמה כוללת? האמת היא שקשה לדעת מה בדיוק מתכוון נסראללה לעשות, וזאת מהסיבה הפשוטה שהוא עצמו ככל הנראה איננו יודע. למעשה, כל הסימנים מעידים על כך שמתקפת חמאס תפסה אותו ואת פטרוניו באיראן לא מוכנים.

מאז הקמתו ב-1982, אך במיוחד לאחר מינויו של חסן נסראללה למזכ"ל הארגון ב-1992, חזבאללה הפך באופן הדרגתי לתנועה פרגמטית יותר. לצד טשטוש דוגמות מהפכניות-אסלאמיסטיות מבית מדרשו של ח'ומיני, חזבאללה החל לאמץ זהות לאומית-לבנונית, מה שכלל גם את השתלבותו במערכת הפוליטית. כיום חזבאללה מהווה גורם פוליטי רב עוצמה שביכולתו להטיל וטו על כל החלטה ממשלתית. במסגרת תהליך ה"לבנוניזציה", חזבאללה מדגיש את תפקידו כ"מגן לבנון" למול הסכנות האורבות למדינה, במיוחד מצד ישראל.

אלא שה"לבנוניזציה" זוכה למבטים חשדניים כל העת. לצד אלה הרואים בה תהליך אמיתי, רבים רואים בה העמדת פנים צינית שמטרתה להסתיר את כוונותיו האמיתיות של הארגון. יתרה מזו, חזבאללה סובל מתדמית שלילית ביותר בזירה הפנים-לבנונית, משום שהוא נתפס כאחראי העיקרי למשבר הכלכלי ולקיפאון הפוליטי.

חזבאללה מצוי אפוא בין הפטיש לסדן: בין היותו שלוחה איראנית לבין היותו ארגון פטריוטי-לבנוני; ובין היותו תנועת התנגדות הפועלת כחלק מציר ההתנגדות ומחויבת לייצוא המהפכה ולשחרור פלסטין, לבין היותו "מגן לבנון". נסראללה נמצא בדילמה קשה: מחד, העימות המתמשך עם ישראל משמש מקור להצדקת קיומו של הארגון. מאידך, יציאה לפעולה הסותרת את האינטרס של המדינה תשמוט את הקרקע מתחת לטיעון של "מגן לבנון", תגביר את ההתנגדות לארגון בתוך לבנון ועלולה לפגוע בו באופן בלתי הפיך, וזאת מבלי לקחת בחשבון את הנזק העצום שצפוי להיגרם לו וליכולותיו בידי ישראל ואולי אף ארצות הברית.

דילמות אלה מובילות את נסראללה להישאר, לפחות עד כה, מחוץ למלחמה. נראה שהשיקול הפנים-לבנוני גובר על פני שיקולים אחרים. מעבר לעובדה שהוא איבד את אלמנט ההפתעה, הזירה הפנים-לבנונית ברובה הגדול מתנגדת נחרצות לגרירת המדינה למלחמה. בארבע השנים האחרונות מצויה לבנון במשבר הכלכלי הקשה בתולדותיה, וזאת בשעה שהמדינה מתנהלת ללא נשיא מכהן ועם ממשלת מעבר שאינה מתפקדת.

הלבנונים מבינים היטב כי הישאבות למלחמה עלולה להוביל לקטסטרופה הומניטרית וכלכלית קשה אף יותר מהמלחמה ב-2006. גם ההרס המוחלט בעזה מדגים מה צפוי ללבנון אם חזבאללה יבחר במלחמה. בינתיים, עשרות אלפי לבנונים בדרום אינם מחכים וכבר מתפנים מכפריהם. השיקול הפנים-לבנוני של חזבאללה, יש להדגיש, עולה ממילא בקנה אחד עם האינטרס של איראן להישאר מחוץ למלחמה.

השיקול הפנים-לבנוני בא לידי ביטוי בשני הנאומים שנשא נסראללה בהם ניסה להתגאות בהתייצבות ארגונו לצד הפלסטינים, אך מבין השורות ניתן היה להבין כי הוא אינו מעוניין בהרחבת העימות, במיוחד בשעה שלא הוא ולא איראן, לטענתו, ידעו מראש על המתקפה. על כך זכה לביקורות ארסיות מצד גורמים שונים בעולם הערבי והואשם בתור מי שמרבה להתרברב בדיבוריו על ההתנגדות והמאבק בישראל, אך ברגע האמת נטש את הפלסטינים לגורלם.

נסראללה מנסה, בתיאום עם האיראנים, לנקוט בדרך ביניים שתאפשר לו מצד אחד להימנע ממלחמה כוללת אך מן הצד השני להציג את עצמו כמי שהתייצב לצד ההתנגדות. הוא יכול להתגאות בהמשך ההתשה, ריתוק כוחות משמעותיים של צה"ל לחזית הלבנונית ופינוי עשרות אלפי תושבים מיישובים בצפון. כל זאת באופן שאינו שובר לתפיסתו את "כללי המשחק" ומוביל למלחמה כוללת. יש גם לראות את פעילות ההתשה של חזבאללה בגבול הצפון כחלק מתמונה רחבה יותר, במסגרתה פועלות שלוחות איראן נוספות – בסוריה, בעיראק ובתימן – כדי להפעיל לחץ על האמריקאים ועל בעלי בריתם במזרח התיכון כדי לכפות על ישראל הפסקת אש.

 ככל שתימשך הלחימה בעזה כך יימשכו מאמצי ההתשה של הציר האיראני ברחבי המזרח התיכון, ובראשם מאמצי ההתשה של חזבאללה בגבול לבנון, אך ללא הידרדרות למלחמה. יחד עם זאת, חישוב לא נכון של מי מהצדדים עלול בהחלט לשבור את הכלים ולהפר את כללי המשחק, ובכך לגרור את הזירה הצפונית לתוך מלחמה שאיש, לבד הפלסטינים, אינו מעוניין בה.

 אם בכל זאת יחליט נסראללה כי הוא מוכן להחרפת העימות ולהפיכתו למלחמה כוללת סביר להניח כי הוא יעשה כל מאמץ להביא את ישראל להיות זו שתוקפת ראשונה. נסראללה מייחס חשיבות לתדמיתו בתור מי שמקבל את החלטותיו באופן רציונלי ומחושב, וקשה לחשוב איזה טיעון רציונלי יוכל להציג לציבור הלבנוני אם יהיה זה שיביא ביוזמתו מלחמה הרסנית. הנרטיב שינסה לקבע יהיה שישראל היא שפתחה במלחמה, והוא, בתור "מגן לבנון", נאלץ להיחלץ להגנתה ולהגיב.

ישראל, מצידה, החליטה להתמקד בזירה הדרומית ולהימנע מהרחבת העימות בצפון. עם זאת, המלחמה בעזה – ובמיוחד תוצאותיה – עשויה לטמון בחובה הזדמנות עבור ישראל לשינוי המשוואה גם מול חזבאללה בצפון, בין אם באמצעים צבאיים או באמצעים מדיניים.

המאמר פורסם במעריב ב-20.11

הפוסט ינסה לגרום לישראל לתקוף ראשונה: כך נדע אם נסראללה החליט ללכת למלחמה הופיע לראשונה ב-Mitvim.

]]>
מדחי אל דחי: מכה נוספת נחתה על לבנון https://mitvim.org.il/publication/%d7%9e%d7%93%d7%97%d7%99-%d7%90%d7%9c-%d7%93%d7%97%d7%99-%d7%9e%d7%9b%d7%94-%d7%a0%d7%95%d7%a1%d7%a4%d7%aa-%d7%a0%d7%97%d7%aa%d7%94-%d7%a2%d7%9c-%d7%9c%d7%91%d7%a0%d7%95%d7%9f/ Sun, 07 Nov 2021 11:26:46 +0000 https://mitvim.org.il/?post_type=publication&p=7184 לבנון, לאורך שנותיה, ידעה עימותים בלתי נגמרים, מלחמות וכיבושים, התערבויות זרות ושתי מלחמות אזרחים עקובות מדם. בכל זאת, בשנתיים האחרונות היא נמצאת בעיצומה של קטסטרופה כלכלית חסרת תקדים אפילו במונחים של ההיסטוריה העגומה שלה עצמה. די להביט במספרים; מאז פרוץ המשבר הכלכלי באוקטובר 2019 צנח התוצר המקומי הגולמי (תמ"ג) בכ-40%, בעוד ערכה של הלירה הלבנונית צנח בלא פחות מ-90%. הלוואות ענק שלקחה המדינה, בשילוב עם שחיתות בקרב גורמי השלטון, הביאו לכדי מצב בו החוב הממשלתי עומד על 155% מהתל"ג, וכיום יחס החוב-תוצר במדינה הוא הגבוה בעולם. חוסר האמון שמפגינים אזרחי המדינה ומשקיעים זרים כאחד מוביל לבריחת השקעות ולמחסור חמור במטבע חוץ. מגפת הקורונה בשילוב הפיצוץ ההרסני באוגוסט 2020 שהחריב את נמל ביירות החריפו את המצב עוד יותר. לבנון, לאורך שנותיה, ידעה עימותים בלתי נגמרים, מלחמות וכיבושים, התערבויות זרות ושתי מלחמות אזרחים עקובות מדם. בכל זאת, בשנתיים האחרונות היא נמצאת בעיצומה של קטסטרופה כלכלית חסרת תקדים אפילו במונחים של ההיסטוריה העגומה שלה עצמה. די להביט במספרים; מאז פרוץ המשבר הכלכלי באוקטובר 2019 צנח התוצר המקומי הגולמי (תמ"ג) בכ-40%, בעוד ערכה של הלירה הלבנונית צנח בלא פחות מ-90%. הלוואות ענק שלקחה המדינה, בשילוב עם שחיתות בקרב גורמי השלטון, הביאו לכדי מצב בו החוב הממשלתי עומד על 155% מהתל"ג, וכיום יחס החוב-תוצר במדינה הוא הגבוה בעולם. חוסר האמון שמפגינים אזרחי המדינה ומשקיעים זרים כאחד מוביל לבריחת השקעות ולמחסור חמור במטבע חוץ. מגפת הקורונה בשילוב הפיצוץ ההרסני באוגוסט 2020 שהחריב את נמל ביירות החריפו את המצב עוד יותר. המשמעות המעשית היא שלמעלה משני שלישים מאזרחי לבנון – "שוויץ של המזרח התיכון", כפי שכונתה בעבר

הפוסט מדחי אל דחי: מכה נוספת נחתה על לבנון הופיע לראשונה ב-Mitvim.

]]>
לבנון, לאורך שנותיה, ידעה עימותים בלתי נגמרים, מלחמות וכיבושים, התערבויות זרות ושתי מלחמות אזרחים עקובות מדם. בכל זאת, בשנתיים האחרונות היא נמצאת בעיצומה של קטסטרופה כלכלית חסרת תקדים אפילו במונחים של ההיסטוריה העגומה שלה עצמה.

די להביט במספרים; מאז פרוץ המשבר הכלכלי באוקטובר 2019 צנח התוצר המקומי הגולמי (תמ"ג) בכ-40%, בעוד ערכה של הלירה הלבנונית צנח בלא פחות מ-90%. הלוואות ענק שלקחה המדינה, בשילוב עם שחיתות בקרב גורמי השלטון, הביאו לכדי מצב בו החוב הממשלתי עומד על 155% מהתל"ג, וכיום יחס החוב-תוצר במדינה הוא הגבוה בעולם. חוסר האמון שמפגינים אזרחי המדינה ומשקיעים זרים כאחד מוביל לבריחת השקעות ולמחסור חמור במטבע חוץ. מגפת הקורונה בשילוב הפיצוץ ההרסני באוגוסט 2020 שהחריב את נמל ביירות החריפו את המצב עוד יותר.

לבנון, לאורך שנותיה, ידעה עימותים בלתי נגמרים, מלחמות וכיבושים, התערבויות זרות ושתי מלחמות אזרחים עקובות מדם. בכל זאת, בשנתיים האחרונות היא נמצאת בעיצומה של קטסטרופה כלכלית חסרת תקדים אפילו במונחים של ההיסטוריה העגומה שלה עצמה.

די להביט במספרים; מאז פרוץ המשבר הכלכלי באוקטובר 2019 צנח התוצר המקומי הגולמי (תמ"ג) בכ-40%, בעוד ערכה של הלירה הלבנונית צנח בלא פחות מ-90%. הלוואות ענק שלקחה המדינה, בשילוב עם שחיתות בקרב גורמי השלטון, הביאו לכדי מצב בו החוב הממשלתי עומד על 155% מהתל"ג, וכיום יחס החוב-תוצר במדינה הוא הגבוה בעולם. חוסר האמון שמפגינים אזרחי המדינה ומשקיעים זרים כאחד מוביל לבריחת השקעות ולמחסור חמור במטבע חוץ. מגפת הקורונה בשילוב הפיצוץ ההרסני באוגוסט 2020 שהחריב את נמל ביירות החריפו את המצב עוד יותר.

המשמעות המעשית היא שלמעלה משני שלישים מאזרחי לבנון – "שוויץ של המזרח התיכון", כפי שכונתה בעבר – חיים מתחת לקו העוני. חשמל ודלק הפכו למותרות וגם הם זמינים רק לפרקים, ובכ-15% ממשקי הבית נאלצו בחודשים האחרונים הילדים להפסיק את לימודיהם בבתי הספר כדי לסייע בפרנסת המשפחה.

אם לא די בכל אלה, ממשלת הטכנוקרטים שהוקמה בספטמבר האחרון, לאחר משבר פוליטי בן למעלה משנה, נאלצת גם להתמודד עם מתיחות פנימית הולכת וגוברת בין חזבאללה לבין מתנגדיו, שגלשה לאחרונה לכדי תקריות ירי חמורות לאור יום בביירות.

הנה, כדי להוסיף עוד שמן למדורה, ניחתה עליה בימים אחרונים מכה נוספת כאשר ערב הסעודית הודיעה על גירוש השגריר הלבנוני מריאד ועל החזרת שגרירה מביירות להתייעצויות. חמור מכך – הסעודים גם הודיעו על הפסקה מוחלטת של ייבוא מוצרים מלבנון. זמן קצר לאחר מכן הלכו בעקבותיה גם בנות בריתה הקרובות בחריין, כווית ואיחוד האמירויות, והודיעו כולן על החזרת שגריריהן מבירת לבנון.

הצעד החריף התבצע בתגובה להצהרה של שר ההסברה הלבנוני, ג'ורג' קרדאחי, נגד המבצע הצבאי שמנהלת ערב הסעודית בתימן. הוא גם האשים אותה בפגיעה במורדים החות'ים, שלדבריו פועלים מתוך "הגנה עצמית". התבטאות זו הגדישה את הסאה בארמון המלך בריאד. המערכה המתמשכת בתימן אולי אינה תופסת תשומת לב רבה בישראל, אך בעבור הסעודים היא מהווה הסוגיה העיקרית שעל סדר היום ומלחמה של ממש על הבית, מול תוקפנותם של עושי דברה של אירן, יריבתה הגדולה, אשר תוקפים יעדים בשטחי הממלכה. העובדה שהתגובה הסעודית הקשה באה כחודשיים לאחר ההצהרה מלמדת כי היא חיפשה אמתלה להחריף את המאבק נגד חיזבאללה.

בביירות מנסים עתה למזער נזקים ופועלים להביא לסיום מהיר של המשבר. ערב הסעודית, ומדינות המפרץ הפרסי בכלל, הן בעלות חשיבות אסטרטגית ראשונה במעלה ללבנון. לשם המחשה, בשנת 2019 הגיע היקף הייצוא מלבנון אל ערב הסעודית, איחוד האמירויות וכווית לבדן לכדי למעלה ממיליארד דולר. פירוש הדבר הוא שאם ברצונה לשקם את כלכלתה המרוסקת, לבנון פשוט אינה יכולה להרשות לעצמה לאבד את הקשר למדינות המפרץ.

גם ראש הממשלה נג'יב מיקאתי מבין זאת היטב, וכבר מיהר להכריז על הקמתו של קבינט חירום מיוחד שמטרתו לבחון דרכים לסיום מהיר של המשבר. לשכתו אף מסרה כי הוא קיים שיחה עם שר ההסברה בה רמז לו כי מוטב שיודיע על התפטרותו באומרו כי עליו "לקחת את ההחלטה הנכונה" כדי שלא להעמיק עוד יותר את המשבר השורר בלבנון.

על אף הצעד החריף בו נקטה, לבנון חשובה מדי בעבור הסעודים מכדי שיוותרו עליה. הממלכה שואפת למצב עצמה כמעצמה אזורית וכמובילת העולם הסוני בפרט, ועולם האסלאם בכלל, ולא תוכל לאפשר לעצמה לאבד את מוקדי האחיזה שיש לה במדינת הארזים. יתרה מכך, נסיגה של הסעודים מלבנון תהפוך אותה לקרקע פורה עוד יותר משהיא עכשיו להשתלטות אירנית עליה.

גם בחיזבאללה מבינים היטב שספק אם המערכת הלבנונית תצליח להתקיים בלא נוכחותן של מדינות המפרץ במדינה, לא כל שכן להתגבר על המשבר הכלכלי החמור. נכון לרגע זה עדיין מביעים גורמים בחיזבאללה תמיכה בשר שחולל את הסערה ומצהירים כי התפטרותו אינה עומדת על הפרק, אך לא מן הנמנע שאם התפטרות שכזו תאפשר לסעודים ירידה מן העץ עליו טיפסו, נסראללה לא יתעקש למנוע זאת.

מי שמנסה לתווך בין הצדדים היא ארצות הברית. הממשל האמריקני מעוניין בשרידותה של הממשלה השברירית ובפתרון המשבר, עד כדי כך שכלי תקשורת בלבנון דיווחו כי בפגישת קבינט החירום שהקים ראש הממשלה נכח גם נציג משגרירות ארצות הברית בביירות.

לאור זאת, ולאור האינטרס המשותף של שני הצדדים, ניתן לשער כי גם המשבר הנוכחי יגיע במוקדם או במאוחר לפתרונו. יחד עם זאת, פתרון כולל לבעיות העמוקות מהן סובלת לבנון אינו נראה באופק. נראה כי מאזן הכוחות השברירי בין העדות אינו מאפשר טיפול בבעיות "הגדולות", אלא לכל היותר לטפל במשברים זמניים, וגם זה בקושי ובסיוע חיצוני. מה שהופך את המשבר הבא לשאלה של זמן בלבד.

**המאמר פורסם ב-7.11.21, באתר N12

הפוסט מדחי אל דחי: מכה נוספת נחתה על לבנון הופיע לראשונה ב-Mitvim.

]]>