מה לעשות כדי שאירופה תמשיך לתמוך בישראל?

כל הפרסומים / ישראל ואירופה

תמיכת אירופה חשובה למרחב הפעולה המדיני והצבאי של ישראל, וחשובה לאמריקאים. מתמיכה חד–משמעית בישראל בשבועיים הראשונים, אירופה עברה בימים האחרונים לעסוק בדאגה לאוכלוסיה האזרחית בעזה. כדי לשמר את התמיכה האירופית, עלינו להבין את הרגישויות במדינות אירופה ולגבש תגובה הולמת שמכירה בהן.

בשבוע הראשון למלחמה הזעזוע של מנהיגי אירופה מזוועות פשעי חמאס נגד האנושות היה אדיר ותמיכתם בישראל ובזכותה להגן על עצמה היתה חד–משמעית וגורפת. בשבוע השני נשמעו קולות ביקורת על עמדות פרו-ישראליות מידי של נשיאת הנציבות האירופית. בסוף השבוע השלישי הויכוח בין מנהיגי 27 המדינות החברות באיחוד האירופי כבר נסוב סביב נוסח הפסקת האש/השהיה/השהיות הומניטריות. גרמניה, אוסטריה וצ'כיה התנגדו לקריאה להפסקת אש הומניטרית, מכיוון שזו תיצור לחץ מדיני על ישראל, ותמכו בהשהיה הומניטרית בלבד. אירלנד וספרד קראו להפסקת אש. ההחלטה הדגישה חשיבות הגנה על חיי האוכלוסיה האזרחית ולאפשר סיוע הומניטרי רציף לרצועה. אלו סימנים שמתחילים להעיד על שחיקת התמיכה האירופית. 

בסבבי הלחימה הקודמים נגד חמאס ב-2008 ו-2014 ישראל למדה שהתמיכה האירופית נוטה להתהפך. מה שמתחיל כתמיכה בישראל עבר תוך כשבועיים לקריאה להפסקת אש ובהמשך אף לגינוי ישראל על חוסר המידתיות בין הנזק וההרג שעשו טילי הקסאם בישראל לעומת הנזק וההרג שגרמו הפצצות חיל האויר ברצועת עזה. כיצד ישראל יכולה להימנע מהתהפכות אירופית ולשמר תמיכה מדינית רחבה ומתמשכת ככל שניתן, שתאפשר לה מרחב תמרון צבאי בלחימה בחמאס?

לשם כך יש להבין איפה מתקפת חמאס "פוגשת" את אירופה, כלומר מהי מפת הרגישויות והאינטרסים האירופים.

מקור ההתהפכות של אירופה נמצא בהמשך למשפט שלישראל הזכות להגן על עצמה: עליה לעשות זאת לפי המשפט הבינלאומי (משב"ל) והמשפט ההומניטרי הבינלאומי. זהו חלק מערכי הסדר העולמי הבינלאומי שארה"ב ומערב אירופה ייסדו לאחר 1945, מתוך שאיפה להגביל את זוועות המלחמה.

מעל שנה וחצי האירופים מאשימים את פוטין בהפרה שיטתית של המשב"ל באוקראינה. אם ישראל תפעל לאור המשב"ל, טענות פוטין שהאירופים מפעילים סטנדרט כפול לרוסיה ולישראל יהיו חסרות בסיס. צה"ל אכן מקפיד לנהוג על–פי המשב"ל ולתקשר זאת לבעלי בריתנו ולעולם. גם הסיוע ההומניטרי לאוכלוסיה האזרחית ברצועת עזה מתרחב. פעולות הומניטריות אלו מבדילות בין ישראל הדמוקרטית לבין ארגון הטרור חמאס.

שימור הסדר הבינלאומי כנגד הציר האוטוקרטי הקורא תגר: רוסיה, איראן וגרורותיה הוא אינטרס אירופי ואמריקאי מובהק. כיום יותר מתמיד הוא גם ישראלי.

במערב אירופה מודאגים מבטחון פנים. הפגנות פרו-פלסטיניות על רקע התמונות מרצועת עזה מפרות את הסדר הציבורי. האנטישמיות בעליה והקהילות היהודיות בסכנה. התראות פיגועי טרור אסלאם פונדמנטליסטי עלו בחלק מהמדינות לדרגה המקסימלית. כדאי שישראל תזכיר לאירופים ששיתוף הפעולה המודיעיני מצידה מנע פיגועים באירופה. אנו באותו צד של המתרס.

האיחוד האירופי ובייחוד חברותיו במזרח מודאגות שהסלמת המלחמה לחזבאללה בצפון תסיט את תשומת הלב העולמית, משאבים ואמצעי לחימה אמריקאים ואולי אירופים מהמלחמה באוקראינה. הרצון הוא לשמר את המיקוד והמשאבים לטובת אוקראינה.

הסלמה בצפון תערער את לבנון. אירופה חוששת מחידוש זרם פליטים לכיוון סוריה, טורקיה ואליה.

טרור, הגירה, אסלאמופוביה ואנטישמיות הם גורמים מוכרים לעלית ימין (ולעיתים גם שמאל) פופוליסטי וקיצוני באירופה. באופן מובן, מנהיגים מהמרכז פועלים מתוך דאגה לעתידם הפוליטי.

אלו חלק מהרגישויות שיש לקחת בחשבון כדי לשמר את תמיכת האירופים, לצד ציפיה לעמידה אירופית איתנה על הערכים שיקרים להם נגד חמאס, ובהמשך נגד איראן.

בטווח הרחוק, ישראל תצטרך לחשוב על "היום שאחרי" המלחמה בחמאס. לא מספיק לפעול לפי המשב"ל בעזה. צריך לפעול לפיו גם בגדה המערבית. פתרון מדיני שיפריד אותנו מהפלסטינים ישמור על ישראל יהודית ודמוקרטית, ויסייע לנו לגבש חזית אמריקאית – אירופית שתתמקד בהגנה מפני איראן.