מאמרי דעה ופרשנות

עשר מגמות במדיניות החוץ: ישראל בודדה מאי־פעם

נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, הוא הקובע בסוגיות הליבה של מדיניות החוץ, מעמדה של איראן התחזק, הביקורת על מדיניות ישראל בעזה ובגדה גוברת והתמיכה האירופית דלה. מערכת הבחירות נפתחת כשמצבה של ישראל בזירה

כשישראל מנסה להחליף משטרים – זה נגמר רע

ההסתמכות על מיעוט שאינו נהנה מלגיטימציה באיראן ועל אישיות אחת בלבד מהווה חזרה על טעויות העבר של ישראל במרחב. במקום ליצור "מזרח תיכון חדש", הניסיון להפיל את השלטון בטהרן רק מחזק את הדימוי של ישראל

"מפת דרכים" להכלת המתיחות בין טורקיה וישראל

מערכת היחסים בין ישראל וטורקיה מצויה באחת משעותיה הקשות, והרטוריקה בין שתי המדינות מוסיפה ומתלהטת. ביטוייה האחרונים נוגעים לביקורו של הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ באנקרה, סביב פסגת נאט"ו.

מצביעי ממשלת השינוי דורשים כיוון מדיני חדש

סקר חדש מבהיר שמה שמניע את תומכי מפלגות הימין־מרכז והימין באופוזיציה אינו רק "רק לא נתניהו", אלא גם "רק לא מדיניות נתניהו". ציבור זה מעוניין בממשלה שתוביל שינוי מדיני של ממש.

שלושה מוקשים שעלולים לפגוע בהסכם המסגרת עם לבנון

הסכם המסגרת החדש בין ישראל ללבנון הוא מהלך דיפלומטי מבורך המנסה לתרגם הישגים צבאיים למציאות פוליטית חדשה, אך הוא ניצב בפני קשיים מבניים עמוקים, ניסוחים עמומים והתנגדות עזה מצד חיזבאללה. כך ישראל

מה עושים כשכוח לא מפחיד יותר את האויב

כשחיזבאללה, החות'ים ואיראן נחושים יותר למות מאשר להיכנע - שימוש בעוד כוח צבאי לא יעזור ובטח לא יוביל להכרעה. ישראל צריכה לגלות מחדש דרך שלישית: להחליש את אויבינו מבפנים, מבלי לירות פגז אחד.

המלכוד של ישראל – והכישלון המתסכל בזירה הלבנונית

קשה לנתק כעת את הזיקה בין איראן לחיזבאללה. ישראל חייבת לאמץ את התפיסה האמריקאית בעניין הפסקת האש, הן עם איראן והן בזירה הלבנונית.

לחקור את המלחמה עם איראן

יצאנו למלחמה עם הבטחות לנטרול הגרעין, השמדת מערך הטילים ואף הפלת המשטר בטהראן. התוצאות בפועל רחוקות מכך. לפני הבחירות הקרבות ולפני הסבב הבא, הציבור הישראלי זכאי לדעת כיצד התקבלו ההחלטות, ומדוע

ניהול משותף של משבר הפסולת בישראל ובפלסטין כהזדמנות סביבתית ומדינית

מסמך זה בוחן את בעיית הפסולת במרחב הישראלי פלסטיני, ואת ההשלכות חוצות הגבולות שלה. המסמך מציע לבחון את המרחב של הפסולת בו מתקיימים כשלים אסטרטגים מקצועיים ופוליטים ולבצע דרכו שינויים מהותיים

הדלפות הן כלי פוליטי לגיטימי, אך לא כשהן פוגעות בבעלי ברית

ביקור נתניהו באמירויות הוכחש על ידי אבו דאבי שעות לאחר פרסומו - ואין זו הפעם הראשונה. מדיניות ההדלפות של ראש הממשלה, שגרמה בעבר להקפאת קשרים ואף לסכנת חיים, נובעת מרדיפה אחר רווח פוליטי, ופוגעת

ההתקפות האיראניות העירו את השדים של בחריין

בחריין הייתה אחת המדינות המטווחות ביותר על-ידי איראן במלחמה. האם הסיבה לכך היא יחסיה עם ישראל?

פטריוטיות, קו תקיף, חזון עצמאי: כך מתעצבת איחוד האמירויות מחדש במלחמה

המודל הכלכלי הייחודי, המתחים מול סעודיה וההתלכדות סביב הדגל: ד"ר מורן זגה, חוקרת איחוד האמירויות, על המלחמה הראשונה של המדינה.

הגיע הזמן לדבר על שלום חשמלי

המלחמה עם איראן חידדה את הצורך בהגנה על תשתיות האנרגיה של ישראל. באירופה כבר מזמן מצאו פתרון: מדינות מחברות את רשתות החשמל שלהן ומצליחות לצמצם את הפגיעה בסביבה, חוסכות כסף ונערכות לתרחישי קיצון -

המנצחת האמיתית במלחמה באיראן תהיה בכלל סין

המערכה במפרץ מחדדת את הצורך בגמילה מגז ונפט: אם שמים בצד את הזיהום וההתחממות הגלובלית, התלות בדלקי מאובנים היא גם תלות באמצעי שינוע פגיעים - נתיבי שיט וצנרת שעוברים באזורים הכי לא יציבים בעולם.

כוח צבאי או חוק בינלאומי: למה בישראל לא מבינים את היחס האירופי לאיראן

"האירופים הם סמרטוטי רצפה... נמרים של נייר שמצטרפים לחגיגה אחרי שהאריות וידאו הריגה", כתב טוקבקיסט ישראלי בתגובה לידיעה על היוזמה האירופית להקים כוח משימה ימי רב־לאומי להבטחת חופש השַׁיִט במצר

סוריה ולבנון מציעות הזדמנות מדינית שצריך לאחוז בה

חולשתן הפנימית של לבנון וסוריה, לצד ביקורת הולכת וגוברת על חיזבאללה גם בקרב הקהילה השיעית, מציבות לישראל הזדמנות מדינית שלא הייתה כמוה עשרות שנים. הזמן קצר: כוחות המתנגדים לכל הסדר עלולים לצבור

ישראל ולבנון: המהלך הנכון מהסיבות הלא נכונות

הדרך לפירוק חיזבאללה מנשקו בהכרח עוברת בביירות - וטוב עשתה ישראל שבחרה במשא ומתן ישיר עם מדינת לבנון, גם אם נדחקה לכך משיקולי תמרון פוליטי בלבד.

ישראל ויתרה על השלום בשביל עוד רצועת ביטחון

18 חודשים מאז קריסת משטר אסד, וחרף העובדה שבדמשק ובביירות נשמעו קולות בעד הסדרה ואף שלום על רקע היחלשות הציר האיראני, ישראל העמיקה את המהלך הצבאי בסוריה ובלבנון והתקדמה לביסוס אזורי חיץ. מאז הטון

לבנות גשרים עם ממשלת לבנון במקום לפוצץ אותם

כוחות צה"ל עושים בלבנון עבודה חשובה. את איום חזבאללה חובה לנטרל וסוף סוף להשיב את השקט לצפון. חשוב שמדינת ישראל תעשה כל שניתן כדי לסלק את האיום מתושבי הצפון, אחת ולתמיד. אבל בנוסף לפעילות הצבאית

ישראל – הגמון או שותף? במזרח התיכון חלוקות הדעות

הצלחותיה הצבאיות של ישראל מעוררות בקרב שכנותיה תערובת של יראה וחרדה עמוקה. האם העוצמה המופגנת בשדה הקרב תוביל לשותפות חדשה, או שתותיר את ישראל מבודדת מול חזית ערבית מאוחדת ומסתייגת?

"נשק האנרגיה" משפיע על אורך המערכה

המלחמה באיראן בשבוע הרביעי, והשלכותיה ניכרות ברחבי הגלובוס. מגזר האנרגיה ממלא תפקיד מרכזי, אמנם עם מאפיינים שונים ממשברים קודמים.

המציאות מאחורי המספרים על מעמד ישראל בארה"ב

סקר גאלופ שפורסם ימים ספורים טרם פרוץ המלחמה עם איראן, מצא לראשונה שיותר אמריקאים חשים אמפתיה כלפי הפלסטינים מאשר כלפי מדינת ישראל.

המלחמה מובילה להיערכויות אזוריות חדשות

נראה כי אין סכנה להסכמי השלום והנורמליזציה ששרדו את המלחמה בעזה, אולם ההידרדרות ביחסי ישראל עם מדינות האזור - במיוחד עם מצרים וירדן - תשפיע גם על מידת ההיתכנות של קידום הסכמי נורמליזציה עם מדינות

ההשלכות הלא מדוברות של המלחמה באיראן

הציבור הישראלי מתבונן על התקיפות נגד משטר האייתוללות דרך הכוונת: מי חוסל, אילו יכולות צבאיות הושבתו ומתי ייגמרו לאיראנים הטילים, אבל איראן גם ספגה פגיעות קשות בתשתיות הגז והנפט שלה, ותקפה בתגובה

המלחמה הארוכה בתולדות ישראל לא קרובה לסיום

מאז ה-7 באוקטובר ישראל מפעילה כוח צבאי עצום בעזה, בלבנון ובאיראן. הכוח הצבאי הוא רכיב חיוני והכרחי בכל אחת מהזירות, אבל אין אדם אחד המבין משהו בביטחון, שלא יודע אמת מקצועית אחראית בסיסית: כוח

המלחמה באיראן מנוגדת לאינטרסים האירופאיים

שלושה שבועות מפרוץ המלחמה נגד איראן, אירופה מתכנסת נגדה, ולכן לכאורה נגד וושינגטון וירושלים. קנצלר גרמניה, פרידריך מרץ, שבתחילת המערכה תמך בנשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, והיה הסמן הימני באירופה,

שרדנו? אז ניצחנו – שמירת הכבוד היא חלק ממטרות המלחמה

כשעמדו מול עוצמה צבאית מוחצת, בחרו נאצר וסדאם חוסיין עימות על פני כניעה - ומנהיגי איראן עושים אותו דבר כיום. הכבוד הלאומי והחשש מהשפלה פומבית אינם חולשה אלא כוח מניע, שצבאות ואולטימטומים אינם

כיצד תסתיים מלחמת המפרץ השלישית?

המלחמה באיראן עשויה לשנות את המזרח התיכון - אבל לא בדרך שמתכננים הגנרלים.

ערב הסעודית נקלעה לקו החזית במלחמתם של אחרים

בניגוד למה שאולי מקווים בישראל, הסעודים לא רוצים את המלחמה הזו - ולא ישכחו מי גרר אותם אליה.

לפני שמשטרים מתמוטטים הם נרקבים: גסיסת המשטר האיראני עלולה להימשך שנים

וושינגטון וירושלים מקוות שההפצצות והמחאה יערערו את הרפובליקה האסלאמית, אך ההיסטוריה מלמדת שמשטרים רודניים אינם נופלים בקלות. הצבא טרם ערק, כ־20%–30% מהאוכלוסייה עדיין נאמנים למשטר, והמערב לא

האם מלחמה אזורית תבטיח סיום מהיר יותר שלה?

המלחמה באיראן, שנכנסת ליומה הששי, מקבלת ממד נרחב יותר מזה המשולש ארה"ב-ישראל-איראן. ההפתעה בטהרן לנוכח פרוץ ההתקפות, חיסולו של המנהיג הרוחני האייתוללה עלי ח'אמנאי, ובכירים נוספים בצמרת המדינה,

הן בהלם: מדינות המפרץ מתעוררות למציאות חדשה

מדיניות "גידור הסיכונים" האובססיבית של מדינות המפרץ נכשלה לחלוטין. המתקפה האיראנית תחייב אותן להתאחד מחדש - ולבחור צד.

כשהוא במלכוד ונאבק על קיומו – יש להטיל מהלומה מדינית על חזבאללה

חיסולו של עלי ח'אמנאי מהווה נקודת שבר דרמטית עבור חזבאללה. לא מדובר רק בחיסול של מנהיג פוליטי, אלא בפגיעה בראש העדה השיעית ובדמות הנתפסת בעיני מאמיניה כנציג האל עלי אדמות.

כבר הגענו ליעד – להפוך ניצחון צבאי זמני להישג מדיני לפני שמסתבכים

למי שמקשיב כרגע להצהרות מנהיגי ארה"ב על מטרות המלחמה, יש לפעמים הרגשה שהוא מקשיב לשני קולות שונים. מחד, מדבר נשיא ארה"ב דונלד טראמפ על אזרחי איראן שיצאו לרחובות ויפילו את המשטר, ומאידך מדבר מזכיר

תגובות מומחי מיתווים למלחמת ישראל-איראן השנייה

ב-28 בפברואר, על רקע סבבי שיחות על הסכם גרעין מחודש, פתחו ישראל וארה"ב במלחמת פתע נגד איראן. איראן הגיבה בתקיפות כלפי ישראל, כוחות ארה"ב ומדינות האזור.

המזרח התיכון החדש משאיר את ישראל מאחור

החלוקה הישנה לציר "התנגדות" מול מדינות מתונות מתפרקת לטובת היערכויות גמישות שחוצות קווים ישנים. אם לא יחול שינוי דרמטי במדיניות החוץ והפנים, הישגי "הסכמי אברהם" ימשיכו להתפוגג וישראל תמצא עצמה

המסדרון הכלכלי מהודו לאירופה מחייב את ישראל לבחור אם להמתין בשוליים או לעצב את המציאות

במקום "הכול או כלום", יוזמה מעודכנת למסדרון כלכלי מציעה ארכיטקטורה גמישה ורב־שכבתית שמאפשרת קישוריות אזורית גם ללא פריצת דרך מדינית.

אז מה עושים מול לבנון?

ב-8 בינואר 2026, מפקד צבא לבנון עדכן את הממשלה, כי השלב הראשון בתוכנית ליישום מונופול המדינה על הנשק הושלם, והושגה "שליטה יעילה וממשית" מדרום לנהר הליטני, למעט האזורים שבשליטת ישראל.

מועצת השלום עדיין רחוקה מלהביא את השלום

מועצת השלום, המועצה המבצעת והוועדה הלאומית - שלוש הקומות של המבנה החדש שהקים טראמפ לניהול רצועת עזה - נראות מרשימות על הנייר, אך סובלות מבעיות יסוד שמאיימות על הצלחתו. כישלון המיזם המורכב

מפאקס אמריקנה לפאקס סיליקה: הברית הבאה של ישראל צריכה להיחתם גם בסיליקון

ההכרזה של וושינגטון על דוקטרינת ה-Pax Silica מסמנת מעבר לעידן דיפלומטי חדש. ישראל יכולה להפוך לצומת גלובלי קריטי אם תבין שהביטחון של המאה ה-21 נבנה על שבבים ולא רק על טילים.

סניף חדש בסומלילנד: כך הפכו "הסכמי אברהם" למותג ריק מתוכן

ההחלטה להכיר בסומלילנד חושפת כיצד "הסכמי אברהם" הפכו מפריצת דרך היסטורית למותג שיווקי שנועד לייצר מראית עין של התקדמות - ומשרת בעיקר את הצרכים הפוליטיים של נתניהו וטראמפ • אז מה נשאר מהחזון

בלי מצרים לא יהיה "יום שאחרי"

הרתיעה של א־סיסי מפסגת נתניהו־טראמפ חושפת את החוליה החסרה בעזה: לא עוד תיאום ביטחוני נקודתי, אלא שותפות אסטרטגית מתמשכת עם קהיר בשיקום, בגבול, ובדה־רדיקליזציה.

העמיות היהודית והפלסטינית קשורות ותלויות זו בזו

במשך שנים רבות לא הייתי מודע לעמיות יהודית. כששירתי בשליחות הראשונה שלי כדיפלומט בשגרירות ישראל בוושינגטון, האינטראקציה שלי הייתה בעיקר עם הארגונים היהודיים ולא עם הקהילות. אל נציגי הארגונים

חלון ההזדמנויות בצפון: ישראל, לבנון וסוריה צריכות לצעוד להסדרה, לא להסלמה

המכה שספג חיזבאללה, חילופי השלטון בדמשק והמעורבות האמריקאית יוצרים אפשרות נדירה להסדרה אזורית. אך מסרים צבאיים מירושלים מעוררים חשש כי ההזדמנות תוחמץ, ובמקומה תיגרר הזירה הצפונית להסלמה מיותרת.

קיר ברזל מדיני

בשבעה באוקטובר השתנתה החברה הישראלית באופן מובהק, זאת לנוכח הטראומה חסרת התקדים. כתוצאה ישירה מכך, המערכת הפוליטית הישראלית, שמעולם לא הצטיינה בשיח אזרחי מפותח, דחקה גם את המעט שהיה לקרן זווית,

"השמינייה": הברית האיסלאמית החדשה שנולדה מתוך המלחמה

הן מעולם לא היו חברות קרובות, אך האינטרסים מול ממשל טראמפ והלחץ הציבורי בבית איחדו את סעודיה, מצרים, פקיסטן ומדינות נוספות לגוש אחד. אבל העובדה שמדובר בחיבור אינטרסנטי רופף פותחת פתח להזדמנות

"אור בקצה המנהרה": מוחמד בהארון על שיתוף פעולה אזורי, ביטחון קולקטיבי והבחירה האסטרטגית של ישראל

במסגרת הכנס השמיני של מיתווים למדיניות חוץ אזורית, "בונים תקווה", קיים ד"ר רועי קיבריק, מנהל המחקר של המכון, שיחה מעמיקה עם מוחמד בהארון, מנכ"ל בחות' (B’huth) - מרכז המחקר למדיניות ציבורית בדובאי.

השגריר עבדרחמן סלאחאלדין בראיון מיוחד על הצורך הדחוף באופק מדיני

על רקע שנתיים של טלטלה אזורית, מלחמה עקובה מדם והיעדר אופק מדיני, שוחח ד"ר רועי קיבריק, מנהל המחקרים במיתווים, עם השגריר עבדרחמן סלאחאלדין, דיפלומט מצרי ותיק ואחד הקולות הבולטים המקדמים שלום

קודם כל למען הביטחון: מדינה פלסטינית היא אינטרס ישראלי

הטראומה מ-7 באוקטובר מובנת, אבל מציאות של שבעה מיליון יהודים ושבעה מיליון פלסטינים בין הים לירדן לא תשתנה. תהליך מבוקר והדרגתי עם תנאי ברזל יכול להבטיח את ביטחון ישראל לטווח הארוך.

ההיסטוריה מזכירה שלעתים, מלחמות וסכסוכים נגמרים בתוצאות מפתיעות

גם במלחמה שאולי נמצאת בשלבי סיום בימים אלה ניתן לזהות שורה של תוצאות בלתי־מכוונות, אשר פותחות אפשרויות חדשות ורוויות הזדמנויות

המשולש ישראל-לבנון-סוריה – כיצד ניתן למצות את הפוטנציאל המשותף?

ההתפתחויות הדרמטיות, בדגש על השנה האחרונה, יצרו מצב חדש ומרתק בשתי הזירות הצפוניות לישראל – סוריה ולבנון. החלשתו של חזבאללה, כמו גם פטרוניתו איראן וקריסת משטר אסד, טלטלו את הזירה הלבנונית, והביאו

ישראל וסעודיה: סיפור של החמצה מתמשכת

הם כבר לא צריכים אותנו: ההישג הסעודי בארה"ב והחלשת איראן ייתרו את הצורך בישראל כשחקן ביטחוני או דיפלומטי חיוני. במקום לנצל הזדמנות היסטורית, ישראל בחרה שוב בקיפאון ומסתכנת בבידוד אזורי ארוך-טווח

"נורמליזציה? לא עכשיו"

לרגל הכנס השנתי של מיתווים, “בונים תקווה”, ערך ד"ר רועי קיבריק, מנהל המחקרים של המכון, שיחה מקיפה עם ד"ר עזיז אלע'שיאן, עמית מדיניות בכיר במיתווים ואחד הקולות הבולטים בסעודיה בתחום יחסי חוץ

חצי יובל להחלטת האו"ם 1325: הממשלה רומסת בעקביות את המחויבות לשילוב נשים במוקדי קבלת ההחלטות

מהמחדל המתמשך שהוביל ל־7 באוקטובר ועד ההתעלמות מפסיקת בג"ץ – היעדרן של נשים משולחנות קבלת ההחלטות הוא חלק מהכשל הלאומי. הבחירות הקרובות הן הזדמנות לשינוי גם בחזית הזו.

היום שאחרי הפסקת האש מחייב את ישראל לבחור בין חומות לרכבות

הפסקת האש עם חמאס פותחת חלון הזדמנויות, שמציב בפני ישראל את הבחירה בין המשך השקיעה בפוליטיקה תגובתית לאימוץ של אסטרטגיית שילוב אזורית.

המלחמה שינתה הכול – אבל לא פתרה דבר

המלחמה אכן הביאה לשינויים דרמטיים במזרח התיכון, אך בסיכומו של דבר חלק ניכר מהבעיות הכרוניות שאפיינו את האזור בעבר ממשיכות לאפיין אותו גם כעת, ומקצתן אף הוחמרו.

במפלתה של ישראל לא אשמים המהגרים המוסלמים, וגם לא האירופאים הליברלים

נתניהו מבין שהציבור המרכזי באירופה מגיב למדיניות ממשלתו הקיצונית מתוך מחויבות לערכי המערב, אך הפתרון אינו מתיישב עם שאיפותיו

גם אחרי המלחמה: חמאס הוא נכס של הממשלה

למרות הצהרות על השמדה וניצחון מוחלט, המהלכים של הממשלה חיזקו את הרלוונטיות של חמאס והחלישו את האלטרנטיבה המתונה של הרשות הפלסטינית

מדרזדן והירושימה לעזה: כך יכולה הפסקת האש להפוך לשיקום אמיתי

ההיסטוריה, מקוסובו ועד סרי לנקה, מלמדת שכדי להציל חיים יש לבנות שותפות. מתווה טראמפ מספק בסיס ראוי, שאותו יש לתרגם לתוכנית אזורית במקום לחכות לסבב הבא

ישראל השיגה הסכם טוב, אבל אין לה שליטה על מימושו

תוכנית טראמפ מציגה הזדמנות שנולדה לאחר שנתיים של לחימה, כשישראל וחמאס מבינים שהסכם עדיף על הקיפאון המדמם. לצד השמחה על שחרור החטופים, נקודות התורפה הרבות של התוכנית יכולות להכשיל את יישומה המלא.

במקום נורמליזציה קיבלנו ברית בין סעודיה לפקיסטאן

הסכם ההגנה ההדדית בין המדינות, שנחתם בצל התקיפה בקטאר, מסמן את כניסתה של מעצמה גרעינית אסלאמית למזרח התיכון. זהו עוד אחד מנזקיה האסטרטגים של המלחמה בעזה, שדחפה את המחנה המתון באזור לחפש ולמצוא חלופות.

הסירוב להכיר במדינה פלסטינית משרת את חמאס יותר מכל מהלך אחר

הטבח ב-7 באוקטובר הוכיח שלא ניתן עוד "לנהל" את הסכסוך. הכרה בין-לאומית במדינה פלסטינית אינה "פרס לטרור", אלא מהלך אסטרטגי המהווה "ניצחון לציונות".

ההכרה במדינה הפלסטינית היא קריאת השכמה למנהיגות בישראל

המלחמה הנוראית בעזה מביאה עמה עוד ועוד חללים, מסכנת את החטופים, מעצימה את הבידוד הבינלאומי על ישראל וכמובן זורעת הרס, חורבן ומוות בעזה, אבל לפחות בדבר אחד היא הצליחה להביא לשינוי חיובי: העולם

ישראל היא "מדינה מטורפת"

"טירופה" של מדינת ישראל ניכר במיוחד תחת ממשלת בנימין נתניהו ובהנהגת בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן-גביר. אולם המעבר של ישראל ממדינה פחות או יותר "נורמלית" למדינה מטורפת נמשך כבר עשרות שנים.

היוזמה הצרפתית-סעודית: איום או הזדמנות עבור ישראל?

הפסגה שמובילות פריז וריאד להכרה בינלאומית במדינה פלסטינית גוררת ביקורת חריפה ואישית מצד ממשלת ישראל נגד נשיא צרפת עמנואל מקרון. דניאל שק, לשעבר שגריר ישראל בצרפת, מנתח את השיקולים מאחורי מהלכיו

השאיפה לעבור מהסלמה אזורית להסדרה מאחדת את מתנגדי ממשלת נתניהו

מדד עדכני של מכון מיתווים מלמד כי רוב הישראלים, לרבות מי שמגדירים עצמם כמרכז הנוטה לימין, מעדיפים יוזמות מדיניות על פני המשך לחימה

חמש שנים אחרי: השיעורים שלמדנו מהסכמי אברהם

חמש שנים אחרי החתימה ההיסטורית, מתברר שהאינטרסים של איחוד האמירויות שונים בהרבה מן התפיסה הישראלית. מהסוגיה הפלסטינית ועד המשקל של קשרים אישיים - ההסכמים חשפו מציאות מורכבת בהרבה מזו שדמיינו.

כישלון התקיפה בקטאר עמוק יותר ממה שנראה

ניסיון החיסול הנועז בדוחא עלול להתברר כטעות אסטרטגית שמחירה גבוה מהתועלת. גם אם הפעולה לא נכשלה מבצעית לגמרי, היא גרמה נזק מדיני אדיר.

את חמאס יש לנצח מדינית, לא צבאית

צה"ל לא יכול להכריע את חמאס בדרך צבאית • על ישראל לחתור עכשיו להסכם שישיב את החטופים ויחליף את חמאס בשלטון טכנוקרטי-פלסטיני, לפני שהנזקים לחברה הישראלית וללגיטימציה הבין-לאומית יהיו בלתי הפיכים • דעה

חמש שנים ל"הסכמי אברהם": מה הם באמת השיגו?

שרידותם של ההסכמים לאורך המלחמה המתמשכת היא עדות לתשתית האזורית הפונקציונלית שיצרו, אך בהיעדר חיבור עמוק בין העמים זוהי נורמליזציה שברירית שעוד נכונו לה טלטלות.

מהוללות, מקוללות ורציונליות: השלכות מלחמת "חרבות ברזל" על יחסי ישראל־אירופה

המאמר בוחן את השלכות מלחמת "חרבות ברזל" על יחסי ישראל־אירופה, תוך התמקדות בתפיסות ובעמדות בדעת הקהל, במפלגות קיצון ובממשלות, וטוען כי השיח באירופה על אודות טבח השבעה באוקטובר והמלחמה בעזה יושב על

רק תגידו כן: ישראל חייבת לצעוד בנתיב המדיני המסתמן

להסכים להסכמים: ישראל חייבת לצעוד בנתיב המדיני המסתמן בסוריה ובלבנון. ארצות הברית מעודדת אותה לעשות זאת. יש לתרגם את ההישגים בשטח למטבע מדיני.

מהקמפוס לעירייה: הלובי האיסלאמי תופס את מקומו של הלובי היהודי

זוהרן ממדאני המסתמן כראש העירייה העתידי של ניו יורק מגלם תמורה מהותית בפוליטיקה האמריקאית: הקהילה המוסלמית עברה מכזו שחשה חשודה להיותה גורם השפעה מרכזי, בעוד הייצוג היהודי בוושינגטון נחלש.

הבידוד המדיני אינו בלתי נמנע – זו בחירה

בניגוד לצונאמי, את הסערה המדינית הנוכחית ניתן היה לחזות מראש, אך חשוב מכך – ניתן עדיין למנוע את נזקיה • זו אינה תופעת טבע, אלא תוצאה של בחירה בקיפאון מדיני על פני יוזמה

סיור חירום ב-E1 ממחיש את האיומים המיידיים שבהתרחבות ההתנחלויות

ב־29 ביולי הצטרפתי לסיור חירום לעיתונאים שיזמה עמותת עיר עמים, שהתמקד בהרחבת ההתנחלויות המתוכננת באזור E1.

האם לבנון תנצל את חלון ההזדמנויות ההיסטורי לפירוק חזבאללה מנשקו?

הסכם הפסקת האש בלבנון הושג, כזכור, ב-27 לנובמבר 2024. הלחימה בין חזבאללה וישראל נפסקה, אולם ההסכם נתקל עדיין במכשולים רבים למימושו המוחלט, בדגש על יישום מלא של החלטה 1701.

מתמיכה לבידוד: כך הובילה את עצמה ישראל לסף תהום דיפלומטית באירופה

הכרזת מקרון על הכרה במדינה פלסטינית יוצרת אפקט דומינו שעלול להפיל את ישראל לעומקה של תהום מדינית חסרת תקדים.

העימות הישיר מול טורקיה קרוב מתמיד; טראמפ הצטרף לארדואן בסוגיה הנפיצה

ישראל נמצאת בצומת דרכים אסטרטגית היסטורית במזרח התיכון: בין העוינות הגוברת מול טורקיה, ליחסים הבעייתיים עבור ישראל, בין הנשיא טראמפ לארדואן

לא חומוס בדמשק ולא מלחמה כוללת: כך נגיע להבנות עם סוריה

המשבר לא סתם את הגולל על הניסיון להגיע להבנות רחבות יותר בין ישראל לסוריה, אבל על מנת להמשיך ולהצליח - שני הצדדים מוכרחים לכייל את מהלכיהם באופן מפוכח

השפעתו של הסדר מדיני על הדורות הבאים – דיון בוועדת צעירים

המסלול הנוכחי הנובע ממדיניות ישראל כיום בזירה הפלסטינית מוביל למלחמה מתמדת, חוסר ביטחון מתמשך, הרס הכלכלה הישראלית, בידוד מדיני גובר וסיכון הסכמי השלום של ישראל. מול המסלול הזה עומד המסלול של

לפני שמקימים "עיר הומניטרית" בעזה, ראוי לזכור את לקחי ההיסטוריה

התוכנית להקים עיר הומניטרית בדרום עזה מזכירה יוזמות דומות מהעבר. לפני שמדברים על מחנות ריכוז ומשווים לשואה, מספיק להיזכר בהיסטוריה של איטליה הפשיסטית בלוב, ולראות כיצד מחנות ריכוז "הומניטריים"

ישראל וסוריה: נורמליזציה או מלחמה?

המזרח התיכון שוב סוער והפעם - עימותים אלימים בסוריה. ישראל שוב מגיבה בכוח – ולא ביוזמה מדינית. מנכ"ל מכון מיתווים, גיל מורסיאנו, מנתח את כשלי המדיניות הישראלית כלפי סוריה וקורא לחשיבה אסטרטגית חדשה

בין עזה לטהראן: סין משנה כיוון, ועל ישראל לזהות את ההזדמנות

לאורך המלחמה בעזה, שימשה ישראל עבור סין ככלי לניגוח ארה"ב. במלחמה מול איראן חל שינוי מעניין, וישראל זכתה לשבחים ולתמיכה שהיא יותר ממרומזת. איך התחולל המפנה, ומה צריכה להיות האסטרטגיה הישראלית

מחלום הנורמליזציה למציאות: מה ישראל באמת יכולה לצפות מסוריה

הדיבורים על נורמליזציה מלאה עם סוריה רחוקים מהמציאות, אך התפתחויות אחרונות ושינוי המשטר בדמשק פותחים פתח להסדר ביטחוני מוגבל - וחשוב • הסדר זה, שיכלול ככל הנראה שיתופי פעולה חשאיים, עשוי להניח

בלי מהלכים דיפלומטיים אין לישראל מה לעשות

אם ברצונה של ישראל לנצל הזדמנות אזורית אמיתית, עליה להביא לשחרור כל החטופים – החיים למשפחותיהם והמתים לקבורה – ולסיים לאלתר את המלחמה בעזה. לא תיתכן פריצת דרך דיפלומטית אזורית כל עוד ישראל נתפסת

זה הזמן לוועידת מדריד 2

ההתפתחויות הדרמטיות באזור, מאז ה-7 באוקטובר, מצטברות באופן חסר תקדים. הדבר מקשה על האפשרות להבין את השלכותיהן, וכפועל יוצא לזהות את ההזדמנויות (או המשך ההסלמה) שאפשר ומציבות בפנינו.

נורמליזציה מתוך כוח: הזדמנות או אשליה?

המערכה באיראן ממחישה את פרדוקס הכוח הצבאי של ישראל - היא אמנם שדרגה את מעמדה כמעצמה צבאית אזורית, אך גם חיזקה את דימויה כשחקנית לא מרוסנת שפעולותיה מסכנות את היציבות במזרח התיכון.

שותפות גורל – פרופ' אריה קצוביץ' ב"זמן ישראל", יולי 2025

בימים טרופים אלה של הפסקת האש במלחמה עם איראן בתיווכו של הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ, לצד המשך מלחמה ללא תוחלת ברצועת עזה, אני מרגיש שותפות גורל עם העם הפלסטיני. בסופו של עניין, כולנו בסירה אחת,

התוצאות הבלתי מכוונות של מלחמת ישראל-איראן

המלחמה שנועדה לעצור את איראן עשויה לפתוח דלת לשלום אזורי רחב, אבל התוצאות הבלתי מכוונות האלה יתממשו רק אם טראמפ יתקן את הטעות מ-2018, ישראל תסיים את המלחמה בעזה - והצדדים יבחרו בדיפלומטיה על פני

"אנחנו כולנו חלק מהאזור – וכדאי שנתחיל לפעול יחד": ד"ר עזיז אלע'שיאן מזהיר מפני הסלמה נוספת

בריאיון מיוחד למכון מיתווים, ד"ר עזיז אלע'שיאן, חוקר סעודי בכיר ועמית מחקר במכון, מתאר את הדאגה המתגברת במפרץ מהעימות הגלוי בין ישראל לאיראן – וקורא לחזרה נחושה לדיפלומטיה, לפני שהמצב יגלוש

הערות ראשוניות על כניסת ארה"ב למלחמה מול איראן

ערן עציון, ראש תוכנית איראן במיתווים, בעקבות התקיפה האיראנית: 1. זו החלטה שתוצאותיה, המתוכננות והבלתי מתוכננות, יעצבו את פני המזרח התיכון, הזירה הבינלאומית, ומשטר התפוצה הגרעינית (NPT) שנים רבות

ברית בערבון מוגבל: המלחמה עם איראן כמקרה בוחן למדיניות החוץ של טראמפ

הנשיא מדלג בין הבדלנים לניצים, מחפש ניצחונות זולים, ומעדיף רווחים על פני ערכים. אם ישראל לא תלמד להשתלב בעולמו, היא תיאלץ להסתדר בלעדיו.

הסולם שיאפשר לאיראן לרדת מעץ הגרעין

הדרך למנוע מלחמת התשה מסוכנת עוברת ביצירת מסלול מדיני שיאפשר לאיראן לסגת מהפרויקט הגרעיני מבלי לאבד כבוד. רק הסכם רב-צדדי, שיבטיח את שרידות המשטר ויאפשר לו לטעון לניצחון בפני בני עמו, יכול לשנות

תגובות מומחי מיתווים למלחמת ישראל-איראן, יוני 2025

"ביטחון איננו רק הטנק, המטוס וספינת הטילים. ביטחון הוא גם, ואולי אף קודם כול האדם – האדם, האזרח הישראלי. ביטחון הוא גם החינוך של האדם, הוא הבית שלו, הוא הרחוב והשכונה שלו, הוא החברה שבתוכה צמח.

ישראל ניצבת בזירה האירופית עם תמיכה חלקית בלבד

מאז שאיראן סיפקה לרוסיה כטב"מים וטילים בליסטיים, המשמשים אותה במלחמתה באוקראינה, ועלולים לאיים גם על מדינות אחרות באירופה, היא הפכה ל"ידידת האויב", כלומר לאויב העקיף של מרבית

ההתפתחויות הצפויות במלחמת ישראל-איראן – ניתוחו של פרופ' בני מילר, אוניברסיטת חיפה

פרופ' בני מילר, אוניברסיטת חיפה: במשך מסע הבחירות וגם לאחר שנכנס לבית הלבן, הנשיא טראמפ הצהיר פעמים לא מועטות שהוא שואף להיות נשיא של שלום, כלומר שימנע מלחמות ויסיימן. 

הניסיון לשקם ולהתניע את מגזר האנרגיה בסוריה והשלכותיו האזוריות

אחד המגזרים החשובים ביותר שיאפשרו לסוריה להתחיל בשיקום הכלכלה הינו האנרגיה. עד המלחמה ב-2011, סוריה סיפקה את צרכי האנרגיה שלה ממקורותיה, ואף הצליחה לייצא כמויות שתרמו לא מעט לתקציב המדינה.

בפומבי מגנים, בחשאי מברכים: התגובה הערבית למתקפה באיראן

"הגינוי הערבי לתקיפה באיראן הוא תגובה אוטומטית המסתירה את האמת: מדינות המפרץ וירדן רוצות לראות את הפרויקט הגרעיני האיראני מושמד, אך אינן יכולות להודות בכך פומבית מחשש לתדמיתן בעולם הערבי ומול

ביטחון המזון של ישראל תלוי בשיתוף פעולה אזורי

משרד החקלאות, בשיתוף מספר רב של משרדי ממשלה אחרים, הציג השבוע את התוכנית הלאומית לביטחון מזון. התוכנית חשובה. היא נועדה להבטיח שלכל תושבי ישראל תהיה גישה יציבה, בטוחה ובת קיימא למזון לו הם זקוקים

ישראל צריכה להכיר במדינה פלסטינית – כבר היום

בין ההיגיון הביטחוני לפרגמטיזם מדיני: כך תשנה הכרה מותנית את משחק הכוחות האזורי ותציל את הפרויקט הציוני