שטח C: מאזור מריבה למרחב שלום זוחל

מאמר זה נכתב כחלק מיוזמה במימון ממשלת בריטניה, אך העמדות המוצגות בו אינן מייצגות בהכרח את עמדותיה של ממשלת בריטניה. שטח C הוא 'אזור מריבה' בין ישראל לפלסטינים. הסכם הביניים (1995) הותיר את השטח, באופן זמני, תחת אחריות ישראלית. ישראל המשיכה גם לאחר הסכם הביניים לצמצם את מרחב המחייה הפלסטיני בשטח ולהרחיב את אחיזתה, תוך שהיא מנהלת את כלל תהליכי התכנון והבנייה, מרחיבה את שטחי ההתנחלות ו'אדמות המדינה', ומתחמת לעצמה 'אזורים צבאיים' ו'שמורות טבע'. קריסת התהליך המדיני עודדה גם את הרשות הפלסטינית (משנת 2009) לפעול בשטח באופן חד-צדדי.  בעוד ישראל נוקטת גישה 'מפצלת' ורואה בשטח C מרחב חיוני להתיישבות וביטחון, הפלסטינים נוקטים גישה 'הוליסטית' ורואים בשטח מרחב הכרחי למדינה רציפה ובת-קיימא. המערכה המתנהלת כיום בשטח מנציחה חיכוך ומאבק מדמם על קרקע ותשתיות, מרחיקה סיכוי להסדר יציב, מונעת פיתוח ובנייה לפלסטינים, גוררת סכנה מוחשית לטבע ולסביבה, ומעמיקה אתגרים הומניטריים ומשפטיים של גירוש והעברת אוכלוסיות.  הפיכת המרחב הקריטי של שטחי C לבסיס להתקדמות מדינית מצריך שני סוגים של מדיניות – מדיניות תגובתית לטווח הקצר למניעת הדרדרות נוספת, ומדיניות ארוכת טווח לשיתוף פעולה פרקטי בשטח. נוכח מדיניות ממשלת הימין החדשה, הדוגלת בסיפוח מעשי של שטח C לישראל, מומלץ שמחנה תומכי השלום ינקוט בצעדי מנע: יקדם קמפיין ש'יסיר את המסכה' מעל מהלכי הממשלה ויחשוף את סכנות הסיפוח – פגיעה אנושה בזהות, בביטחון, ובמעמד המדיני והכלכלי של ישראל; ירחיב מחאות בשטח, אשר ישתלבו עם המחאה הכוללת נגד המדיניות האנטי-דמוקרטית של הממשלה החדשה; ויגיש התנגדויות לבניית התנחלויות, ולמניעת מהלכים פוגעניים נגד הפלסטינים. במעלה הדרך, על ישראל והפלסטינים לנטוש את הגישה של 'משחק סכום אפס', לגבש יחד

המשך קריאה ←

הכנס השנתי ה-6 של מכון מיתווים: יחסי החוץ של ישראל בין המשכיות לשינוי

הכנס השנתי ה-6 של מכון מיתווים: יחסי החוץ של ישראל בין המשכיות לשינוי, התקיים במרכז רבין ב-21.11.22. בכנס השתתפו: השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, מנכ״ל משרד החוץ, אלון אושפיז, שליח האו״ם לתהליך השלום במזרח התיכון תור ונסלנד, חוקרות וחוקרי מכון מיתווים, עיתונאים ודיפלומטים לשעבר ועוד. לצפייה בכנס המלא לחצו כאן.  

המשך קריאה ←

מדד מדיניות-החוץ הישראלית של מכון מיתווים לשנת 2022

מדד מדיניות-החוץ הישראלית של מכון מיתווים מתפרסם זו השנה ה-10 ברציפות, ומציג את עמדות הציבור בישראל על נושאים הקשורים בתפקוד מערך החוץ, יחסי החוץ של ישראל (בדגש על היחסים עם המזרח התיכון, אירופה ואגן הים התיכון) וקידום שלום עם הפלסטינים. כמו כן, המדד בדק את עמדות הציבור בנושאים בינלאומיים מרכזיים כמו משבר האקלים, פרויקט הגרעין של איראן והמלחמה באוקראינה. המדד מתבסס על סקר דעת קהל שבוצע בסוף אוגוסט 2022, על ידי מכון רפי סמית ובשיתוף קרן פרידריך אברט בקרב מדגם מייצג דמוגרפי ופוליטי של האוכלוסייה הבוגרת בישראל בגילאי 18+ (800 אישה ואיש, יהודים וערבים) ועם טעות דגימה של 3.5%. נקודות בולטות מהסקר: שיפור לעומת השנה שעברה בהערכת הציבור את תפקוד הממשלה בנושאי חוץ (מ-5.29 ל-5.53) ובהערכת חוזקם של יחסי ישראל-ארה"ב.   62%  ציינו כי עמדת המפלגות בסוגיה הפלסטינית מאוד תשפיע או די תשפיע על הצבעתם בבחירות. 57% הביעו אותה עמדה לגבי עמדת המפלגות בנושאי מדיניות חוץ.   שנתיים לאחר חתימתם, ניכרת עלייה משמעותית בתפיסת חשיבותם של הסכמי אברהם. 53% רואים בהם נקודת מפנה בקבלתה של ישראל למזרח התיכון. בהקשר זה, 57% מהציבור חושבים שישראל צריכה להיעזר במדינות הנורמליזציה לקידום שלום עם הפלסטינים.    36%רואים את החתירה לפתרון שתי המדינות כאסטרטגיה הרצויה לממשלת ישראל בסוגיה הפלסטינית. לעומת זאת, 41% תומכים בפתרונות סיפוח. קרוב לרבע מהמשיבים טרם החליטו.   53% תומכים ב"הליכה בין הטיפות" כדי להימנע מלהרגיז את רוסיה ואת המערב כאסטרטגיה המועדפת לישראל בסכסוך באוקראינה. 40% מהנשאלים חושבים שרוסיה היא המדינה החשובה ביותר לישראל פרט לארה"ב (ממשיכה להוביל בקטגוריה זו על שאר המדינות).

המשך קריאה ←

נסיגה דמוקרטית וביטחוניזציה: אתגרים לישראל, האיחוד האירופי ויחסי ישראל-אירופה

הקובץ ״נסיגה דמוקרטית וביטחוניזציה: אתגרים לישראל, האיחוד האירופי ויחסי ישראל-אירופה״ מנתח את המגמות הא-ליברליות והנסיגה הדמוקרטית שמתרחשות בשנים האחרונות בישראל ובאירופה. מומחים ממיתווים – המכון הישראלי למדיניות חוץ אזורית, המכון לנושאים בינלאומיים וביטחון (SWP), ומגופים נוספים ניתחו בקובץ זה את השפעותיהן של מגמות אלו. המחברים מציגים המלצות ותובנות רלבנטיות עבור על מי שמתעניין ביחסי ישראל-האיחוד האירופי, בתהליכי נסיגה דמוקרטית ובמדיניות שנובעת מביטחוניזציה. המחקר שם דגש מיוחד על היחסים של ישראל עם האיחוד האירופי וכיצד אלו השתנו והותאמו לאור מגמות א-ליברליות. זאת, על רקע הקיפאון בתהליך השלום הישראלי-פלסטיני והעדר החזון לפתרון המאבק הפלסטיני. ואולם, חשיבותו של מחקר זה חורגת מהיחסים הספציפיים בין ישראל והאיחוד האירופי. הוא מצביע גם על מגמות גלובליות, ומציג את השפעת הנסיגה הדמוקרטית על פגיעה בערכים ליברלים. על כן, קובץ זה – אותו ערכו ד"ר מיוריאל אסבורג וד"ר נמרוד גורן – אינו רק מחקר, אלא גם קריאה לפעולה לעצירת המגמות השליליות ולהגנה על החירויות שברשותנו. לקריאה מוצגים כאן הדו״ח המלא ועוד שלושה תקצירים: האחד על דמוקרטיה ויחסי החוץ של ישראל, השני על אי-ליברליות בישראל ובאיחוד האירופי והשלישי על הברית הבינלאומית עם השמאל הישראלי. הממצאים של מחקר זה הוצגו בכנס בינלאומי בבריסל ב-12 ביולי ויוצגו גם בעתיד בירושלים. מכון מיתווים מודה ל-Pax for Peace – Netherlands ול-SWP על שיתוף הפעולה המתמשך והעבודה המשותפת המשמעותית הזו.

המשך קריאה ←