פורום אזורי במזרח התיכון להתמודדות עם שינויי אקלים

מסמך זה הוא תוצר שיתוף פעולה מחקרי בין מכון מתווים ו-Israel Policy Forum. המסמך מבקש לבחון את הרעיון של הקמת פורום אזורי כמסגרת רב צדדית במזרח התיכון להתמודדות עם שינויי אקלים. המסמך מגדיר תשתית מושגית של פורומים, בוחן מאפיינים שונים של פורומים אזוריים בעולם, ומציג יתרונות וחסרונות של מסגרת כזו בכלל ובמקרה של ישראל בפרט. בנוסף, המסמך סוקר תשתיות והזדמנויות קיימות באזור המזרח התיכון שניתן למנף ומניח על הפרק הצעה להקמת פורום שיתוף פעולה אזורי בנושאי אקלים תוך ציון החסמים למיסוד פורום שכזה.

המשך קריאה ←

כיצד להיאבק בנסיגה דמוקרטית ולהצליח: לקחים מהחברה האזרחית הצ'כית

במסגרת יוזמת השותפות הליברלית הבין-לאומית של מכון מיתווים, נערך פאנל מומחים העוסק במאבק המוצלח של החברה האזרחית הצ'כית בנסיגה הדמוקרטית בתחומה. מתוך ניתוח פעילותה הענפה, עולות מספר תובנות חשובות עבור גיבוש המחנה הליברלי בארץ וקידום יעדיו. תהליכי הנסיגה הדמוקרטית בצ'כיה – בניגוד להונגריה ופולין, הדמוקרטיה הצ'כית נוסדה מתוך התפתחות של מעמד ביניים משכיל ורחב היקפים, בעל מאפיינים חילוניים ותעשייתיים. עבור החברה הצ'כית, המסורת הדמוקרטית היא חלק בלתי נפרד מזהותה. – בשנת 2017 ,נבחר המיליארדר הצ'כי, אנדריי באביש, לראשות הממשלה לאחר שהוביל קמפיין פופוליסטי, אנטי-מערכתי ומשסע. – במהלך כהונתו, באביש פעל לקידום האינטרסים הכלכליים שלו, תוך ניסיון להחלשת שומרי הסף של הדמוקרטיה, ובראשם החברה האזרחית והתקשורת הצ'כית. – עם זאת, החברה האזרחית והתקשורת הובילו לתנועת מחאה ציבורית אדירה, שאף עודדה קידום חקירה פלילית כנגד באביש בחשד למעילת כספים מהאיחוד האירופי לטובת עסקיו. ניסיונותיו של באביש לדיכוי הדמוקרטיה היו הססנים אל מול האקטיביזם של החברה האזרחית הצ'כית, ולאחר קדנציה אחת בלבד הממשלה בראשותו הוחלפה. המתכון להצלחה לפי המודל הצ'כי – הרחבת המאבק באזורי הפריפריה: יצירת תשתיות מחאה מעבר לערים המרכזיות, תוך חיבור ושיתוף פעולה עם מפלגות האופוזיציה. – תרגום המחאה בשטח לכוח פוליטי: הרכבת קולאציה רחבה של מפלגות ותנועות שונות בעלת מטרה אחת ויחידה: הגנה על הדמוקרטיה הליברלית. בסופו של דבר, ההצלחה באה לידי ביטוי באמצעות שינוי דפוסי הצבעה בקלפי, עבור מפלגות המייצגות את המחנה הליברלי. – איחוד מסרים: יש לפעול למען יצירת קונצנזוס רעיוני בתוך הקואליציה: מאבק מול פופוליזם א-ליברלי מפריד ומשסע דורש מסרים אחידים סביב עקרונות היסוד של הדמוקרטיה הליברלית. – הדגשת צדקת הדרך וכוחו המוסרי של המאבק הליברלי בפני

המשך קריאה ←

היום שאחרי אבו מאזן – סיכום סימולציה

ב-30 בינואר 2023 ערך מכון מיתווים משחק סימולציה שמטרתו לתרגל היתכנות של תרחישים שונים להמשך היחסים בין ישראל לרשות הפלסטינית, והמעורבות של שחקנים אזוריים ובינלאומיים בזירה זו, בעקבות תרחיש עתידי של מות יושב ראש הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס (אבו מאזן), ועל רקע הקמת הממשלה החדשה בישראל.    מסגרת הפעולה של הסימולציה הייתה מפגש חירום בינלאומי שנערך ביוזמת ארצות הברית שלושה ימים לאחר הודעה על מותו של אבו מאזן, ולאור היערכות של השחקנים השונים בזירה נוכח המציאות החדשה. תרחיש הפתיחה כלל את מינוי חוסיין א-שייח' ומג'ד פרג' כיושבי ראש משותפים של הרשות באופן זמני עד עריכת בחירות. זאת לצד הנחות המבוססות על המציאות הקיימת ובראשן המציאות הפוליטית בישראל בעקבות הקמת הממשלה חדשה, מצב של מתיחות בין מערכת הביטחון לבין המנהיגות הפוליטית של המתנחלים, וחוסר יציבות ואלימות בשטח. המפגש נערך במטרה לשמור על היציבות באזור ולדון בצעדים להרגעת הזירה והסכמה על מפת דרכים להמשך היחסים בין ישראל והרשות הפלסטינית. למפגש הוזמנו נציגי ישראל והרשות הפלסטינית, לצד נציגי מצרים, ירדן, מדינות המפרץ, והאיחוד האירופי. בצד הישראלי הייתה בסימולציה נציגות לשלושה שחקנים: בנימין נתניהו (ראש הממשלה), רב-אלוף הרצי הלוי (מערכת הביטחון), והשר בצלאל סמוטריץ' (הנהגת המתנחלים). בצד הפלסטיני הייתה נציגות לשלושה שחקנים: א-שייח' ופרג' (הנהגה זמנית), מרואן ברגותי (הנהגה מתחרה בפתח) ואסמאעיל הנייה (חמאס).  *הסימולציה נערכה כחלק מפרוייקט מחקרי במימון ממשלת בריטניה, אך העמדות המוצגות כאן אינן מייצגות בהכרח את עמדותיה של ממשלת בריטניה.

המשך קריאה ←

מינוף מתוך חיכוך: המשבר בין ממשלת הימין ומדינות הנורמליזציה יוצר הזדמנות לשלבן בקידום שלום ישראלי-פלסטיני

מסמך זה נכתב כחלק מיוזמה במימון ממשלת בריטניה, אך העמדות המוצגות בו אינן מייצגות בהכרח את עמדותיה של ממשלת בריטניה. מאז חתימת הסכמי אברהם, הצליחו ממשלות ישראל לבודד את תהליך הנורמליזציה מהמתרחש בזירה הישראלית-פלסטינית, באופן שאיפשר את התפתחות התהליך אך הגביל את היכולת להרחיבו ולהעמיקו. מדיניות שינוי הסטטוס-קוו בשטחים של ממשלת נתניהו-סמוטריץ', ובעטיה הגברת הסיכון להסלמה ישראלית-פלסטינית, הביאו בחודשים האחרונים לשינוי ביחס מדינות הנורמליזציה כלפי ישראל וכלפי הסוגיה הפלסטינית. הניסיון להימנע ככל הניתן ממעורבות בסוגייה הפלסטינית, התחלף בנקיטת עמדה חריפה נגד פעולות הממשלה בשטחים, ובמעורבות גוברת, בייחוד של איחוד האמירויות, בזירה הפלסטינית. יתרה מכך, אף נשקלת מחדש מדיניות הנורמליזציה ביחס לישראל, והערך שבהמשך פיתוח היחסים עמה, ככל שהממשלה תמשיך בקו ההסלמה הנוכחי. מיתוג תהליך הנורמליזציה בימין כסיפור הצלחה היסטורי, וחשיבותו בראיית הציבור הרחב, ומצביעי הימין המתון בפרט, הופכת את מדינות הנורמליזציה למנוף לחץ משמעותי לעצירת פעולות מיסוד הסיפוח וההסלמה של ממשלת ישראל. איום בהורדת דרג היחסים, ויצירת התניות בין המשך פיתוח היחסים לשינוי מדיניות ישראל, עשויים לשמש כתמריצים עבור הממשלה להימנע מהפרות הסטטוס-קוו בשטחים. בהמשך, המעורבות הנקודתית של מדינות הנורמליזציה בעצירת מגמות ההסלמה עשויה לשמש כמסד להרחבת מעורבותן המדינית הכוללת בסוגיה הפלסטינית, כמדינות נפרדות או כחלק מקואליציות בין לאומיות לקידום שלום. כך, דווקא החיכוך שיצרה ממשלת הימין בשטחים, הוא זה שמעניק הזדמנות למנף את תהליכי הנורמליזציה גם לקידום שלום ישראלי -פלסטיני.

המשך קריאה ←