היום שאחרי המלחמה בעזה – צוות חשיבה

מכון מיתווים וקרן ברל כצנלסון הקימו צוות חשיבה משותף, המתמקד בניסוח המלצות לדרג המדיני ולקהילה הבינלאומית בכל הקשור לתכלית המדינית של המערכה הצבאית בעזה, והדגשת הצעדים שיש לנקוט כדי להשיג הסדר מדיני יציב, אשר ימנע היגררות הרסנית של ישראל לכיבוש והתנחלות מחודשת ברצועת עזה. הצוות מורכב ממומחים ומומחיות בתחום הישראלי-פלסטיני המגיעים מדיסציפלינות שונות, ממכוני מחקר, מהאקדמיה ומארגוני החברה האזרחית, ונפגש פעמיים בשבוע לדון ולהעמיק בהיבטים השונים של המערכה בעזה, והדרך אל "היום שאחרי".  

המשך קריאה ←

מבט אזורי מדיני על המערכה בעזה

המערכה בעזה אינה סכסוך מקומי. אמנם הלחימה מתרחשת באזור גיאוגרפי מצומצם, אך קיימת סכנה שהיא תתלקח למערכה אזורית, ובכל מקרה סיומה ושאלת "היום שאחרי" יתגבשו תוך כדי מעורבות משמעותית של ארה"ב ושל השחקנים האזוריים. ישנה חשיבות רבה להכיר ולהבין את יחסן של המדינות באזור כלפי המערכה בעזה, את האינטרסים, הרגישויות והיכולות של כל שחקן רלבנטי. בקובץ זה תמצאו ניתוחים קצרים מאת מומחי מיתווים, המציגים בקווים כלליים את המבט האזורי על המערכה בעזה, ועקרונות מנחים למדיניות ישראלית.

המשך קריאה ←

עמדות הציבור על היום שאחרי המערכה בעזה

חודש לתוך הלחימה – עמדות הציבור על היום שאחרי המערכה בעזה – ממצאי סקר מכון מיתווים הסקר שלפניכם מבקש לעמוד על עמדות הציבור בסוגיות המדיניות המרכזיות של המערכה בעזה. הוא בוחן את השפעת המערכה על עמדות הציבור בסוגיות מפתח ביחסי החוץ של ישראל בכלל, ועל יחסי ישראל והפלסטינים בפרט. אנו מצויים בתקופה בה מתקבלות החלטות קריטיות על המהלכים הצבאים והמדיניים במערכה נגד חמאס, איראן ומערך ההתנגדות. לפיכך, הבנת עמדות ותפיסת המחשבה הציבורית על שאלות הליבה המדיניות הקשורות בלחימה – ובמיוחד הבנת השינויים שחוללו אירועי ה-7 באוקטובר – הינה בעלת חשיבות מהותית. דר' גיל מורסיאנו, מנכ"ל מכון מיתווים: "הציבור מסמן כי תם עידן "משיכת הזמן" לפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני. גישת ניהול הסכסוך של העשור האחרון מתה ב-7 באוקטובר (5% תמיכה) והציבור עבר לתמוך בהכרעות ארוכות טווח. מחד, כמעט שליש מהציבור (28%) בעד הכרעה מדינית בדמות סיפוח שטחי עזה והגדה, אך מאידך למעלה ממחצית מהציבור (52%) מבינים שהפתרון טמון בריבונות פלסטינית עצמאית – במסגרת הסכם עם הפלסטינים או בהיפרדות חד צדדית מהפלסטינים.״ הסקר בוצע חודש בדיוק מפרוץ המלחמה – ב-6-7 בנובמבר 2023 – על-ידי מכון סמית ובשיתוף קרן פרידריך אברט, בקרב מדגם מייצג של האוכלוסייה הבוגרת בישראל.

המשך קריאה ←

פסגת בארי: ישראל צריכה תמונת ניצחון

כיצד נראית תמונת הניצחון הישראלית במערכה? כינוס פסגת בארי – ועדת פסגה בהשתתפות מדינות הנורמליזציה והאזור, סעודיה, הרשות הפלסטינית, ארצות הברית והאיחוד האירופי, שתתכנס בקיבוץ בארי המשתקם ותעצב יחד פרויקט-על אזורי-בין-לאומי – מעין "תוכנית מרשל" מזרח-תיכונית. מטרת התוכנית תהיה פיתוח רחב היקף של רצועת עזה, הגדה, ואזור עוטף עזה. הפסגה הזאת תהיה רכיב ראשון בתהליך של משא ומתן עם הרשות הפלסטינית. היא תאפשר את מה שחמאס, איראן וגרורותיה ניסו למנוע ב-7 באוקטובר – נורמליזציה בין ישראל והעולם הערבי, חידוש תהליך מדיני עם הכוחות המתונים בעם הפלסטיני המוכנים לחיות לצד ישראל, והקמת חזית אזורית רחבה נגד איראן בתמיכת ארצות הברית. תמונת הניצחון של המערכה הנוכחית היא תמונה של הכרעה מדינית. השיחה על יעדי הלחימה מתגברת, אך עוסקת בעיקר באפקטים צבאיים – ולכן עוצרת בדקה האחרונה של המלחמה ולא עוסקת בדקה שאחריה. היא מתמקדת בבכירי חמאס הרוגים, השתלטות על מערך המנהרות ושאר יעדים אופרטיביים חשובים. בפועל היא עוסקת במיצוי בנק מטרות – בפגיעה קינטית בחמאס במקום בשינוי מצבה האסטרטגי של ישראל. כשנדרשים אנשי הביטחון לנושא "היום שאחרי" הם ממלמלים משהו על שליטה אזרחית-מקומית ונמנעים מלפרט. ולא בכדי – זה פשוט לא תחום האחריות שלהם. העיסוק הציבורי בתמונת הניצחון עובר כחוט השני בהיסטוריה הלאומית הישראלית. הכרעה ויזואלית ברורה היא צורך פסיכלוגי עמוק במעגלי הסלמה "רגילים" נגד אויבינו – מעיין אישוש של ביטחון עבור הציבור. לכן במלחמה הזו – שנפתחה בפירוק מוחלט של תחושת הביטחון – המרדף אחר תמונת הניצחון מהווה מאמץ חסר פשרות. עם זאת, אנו נוטים לשכוח שלחימה א-סימטרית נגד ארגוני טרור כבר לא מזמנת הכרעות מוחלטות. במצב שבו האויב הא-סימטרי יכול

המשך קריאה ←