סעודיה, טורקיה ופקיסטן מתקרבות – ובישראל כבר יש סיבה לדאגה – השגריר בדימוס מיכאל הררי, "מעריב", אוגוסט 2026
סעודיה, טורקיה ופקיסטן, שחתמו על הסכם הגנה, מביטות בחשש אל היום שאחרי ומודעות גם להזדמנויות שנפתחו.
מזרח תיכון כלכלי חדש מפציע – אבל ישראל נשארת בחוץ – ד"ר יצחק גל ב"דה מרקר", אוגוסט 2026
ד"ר יצחק גל, מומחה לכלכלת המזה"ת, מעריך שבעקבות היוזמה כ–3% בלבד מהיקף הסחר של הודו, המפרציות ואירופה יוסט ל–IMEC, אבל די בכך כדי להביא לתנועה של 6,500 משאיות ביום ולהכפיל את היקף תנועת המכולות
משבר סאוטה: האם אירופה בדרך למשבר הגירה חדש ולעליית הימין הפופוליסטי? – ד"ר מאיה שיאון-צדקיהו ב"רצועת הביטחון", גל"צ, אוגוסט 2026
כ-50 אלף צעירים ממרוקו שחצו את הגבול למובלעת הספרדית סאוטה הציתו מחדש את הוויכוח על גבולות אירופה, עתיד הסכם שנגן ועליית הימין הפופוליסטי. האם מדובר באירוע נקודתי, או בסימן אזהרה למשבר עמוק יותר?
ישראל מבודדת יותר מאי פעם? ד"ר רועי קיבריק מסביר למה – והאם אפשר לשנות את המצב – "רצועת הביטחון", גל"צ, יולי 2026
האם ישראל נמצאת בשפל חסר תקדים במעמדה הבינלאומי? ד"ר רועי קיבריק, מנהל המחקרים במכון מיתווים, מנתח את מצבה של מדיניות החוץ הישראלית וטוען כי תחושת הבידוד אינה רק תדמית, אלא תהליך שמתרחש במקביל
הולנד העבירה חוק נגד סחר עם ישראל, והחריגה חברת ענק – ד"ר מאיה שיאון-צדקיהו, גלובס, יולי 2026
"הולנד היא מדינה מאוד חשובה בנוף האירופי, בדיוק משום שהיא לא היתה קיצונית מלכתחילה כמו ספרד או אירלנד בנוגע לישראל", אומרת לגלובס ד"ר מאיה שיאון-צדקיהו, מנהלת תכנית יחסי ישראל-אירופה במכון מתווים
עסקת הנשק בין ישראל ליוון – השגריר בדימוס מיכאל הררי ב״רצועת הביטחון״ בגל"צ, יולי 2026
השגריר בדימוס מיכאל הררי ב״רצועת הביטחון״ בגל"צ בשיחה עם ירון קדוש.
איך מרוקו הפכה למדינה הכי דומיננטית כרגע בכוח הייצוב הבינלאומי בעזה – עינת לוי, כאן 11, יולי 2026
עינת לוי, חוקרת במיתווים, התארחה בתוכנית "בשכונה שלנו".
הנשיא הסורי קיבל חיבוק מטראמפ – ועכשיו הגיעה הדרישה – השגריר בדימוס מיכאל הררי, "מעריב", יולי 2026
"הזמנתו" של הנשיא טראמפ את סוריה להתמודד עם אתגר חיזבאללה בלבנון מייצרת כאב ראש בדמשק.
על אנדי ברנהאם – ד"ר מאיה שיאון-צדקיהו, "בחצי היום" ברשת ב', יולי 2026
על אנדי ברנהאם, ראש הממשלה החדש של בריטניה.
ציפי לבני התראיינה בגלי צה"ל לקראת השתתפותה בכנס "תוכנית השלום של טראמפ: מקיפאון לפעולה", יולי 2026
ציפי לבני, לשעבר שרת החוץ והמשפטים, התראיינה בגלי צה"ל לקראת השתתפותה בכנס "תוכנית השלום של טראמפ: מקיפאון לפעולה", ביוזמת מכון הערבה ומכון מיתווים. בריאיון התייחסה לבני לצורך לשלב בין פעולה
ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט התראיין ב-ynet לקראת הכנס של מכון מיתווים ומכון הערבה, יולי 2026
ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט משיב לביקורת על התנהלותו לאחר מלחמת לבנון השנייה, דוחה את הטענות כי אפשר לחיזבאללה להתעצם, וטוען כי בתקופת כהונתו החלטה 1701 נאכפה במלואה.
תהליך פירוק חמאס מנשקו לא מתקדם – וגרירת הרגליים של ישראל לא עוזרת – השגריר בדימוס מיכאל הררי, "מעריב", יולי 2026
נראה שרק משבר או התפרצות יצליחו להעיר את ישראל לנעשה ברצועת עזה ובגדה המערבית. הודעתו של חמאס על התפטרות הממשלה המנהלת מטעמו את רצועת עזה, והעברת סמכויותיה לוועדה הטכנוקרטית, ראוי שתעורר עניין.
יש מדינה אחת שהרוויחה מהמלחמה בין איראן לבין ישראל וארה"ב – תורכיה – ד"ר נמרוד גורן בפודקאסט "השבוע" עם ליאור קודנר, "הארץ", יולי 2026
יש מדינה אחת שהרוויחה מהמלחמה בין איראן לבין ישראל וארה"ב - תורכיה.
ההסכם עם לבנון יפה על הנייר – במציאות הסיכוי לקיימו קלוש – השגריר בדימוס מיכאל הררי, "מעריב", יולי 2026
הניסיון ההיסטורי והנסיבות הקיימות אינם מספקים עודף אופטימיות בנוגע להימשכותו של ההסכם שנחתם בוושינגטון בין ישראל ללבנון. מבחנו של ההסכם יהיה ביישומו והצלחתו לא תלויה רק בישראל או לבנון.
הסכם המסגרת שנחתם בין ישראל ולבנון בוושינגטון – השגריר בדימוס מיכאל הררי, גל"צ, יוני 2026
שיחה עם אמיר בר שלום בתוכנית ״רצועת הביטחון״ בגל״צ אודות הסכם המסגרת שנחתם בין ישראל ולבנון בוושינגטון.
77% חוששים: האם ישראל הופכת למדינה מצורעת? – ד"ר גיל מורסיאנו ב"סדר עולמי", N12, יוני 2026
אלף ימים לאחר מתקפת 7 באוקטובר, האם מעמדה הבינלאומי של ישראל נמצא במשבר עמוק? מה באמת חושב הציבור הישראלי על בידוד מדיני, מדינה פלסטינית, נורמליזציה עם מדינות ערב, איראן, לבנון והיחסים עם אירופה?
הצ'ק הפתוח נגמר: יהודי ארה"ב כבר לא שותקים – ומזהירים שישראל איבדה את הדרך – נדב תמיר ב"מעריב", יוני 2026
מי שמבקש מיהודי ארצות הברית לתמוך בישראל בלי לשאול שאלות אינו מחזק את הקשר בינם ובין ישראל, אלא פוגע בו.
למה ממשלת ישראל מובילה מהלך דרמטי כ”כ בהליך בזק לא מתואם? – יוני ספיר, "שקוף", יוני 2026
ישראל זקוקה לחוות שרתים כדי להתחרות בעידן הבינה המלאכותית ולבסס עצמאות דיגיטלית, אבל במקום לגבש מדיניות זהירה, שקופה ומתואמת, הממשלה מקדמת הליך בזק שעלול להעמיס על משק החשמל, המים, הקרקע והסביבה
"המפרציות חייבות להתכופף בפני איראן, אבל לא נאמרה המילה האחרונה" – ד"ר מורן זגה ב"דבר", יוני 2026
מדינות המפרץ, שספגו ירי איראני במלחמה, נדרשות לנווט בקשר מולה לאחר חתימת מזכר ההבנות. ד"ר מורן זגה, מומחית לאזור: "המדינות עושות כל מה שהן יכולות כדי להחזיר את זרימת הגז והנפט".
הדיפלומטיה האמריקאית הכרחית להצלת החזון הציוני, נדב תמיר, יוני 2026
כפי שהחברה הישראלית בטראומה כיום, כך היה גם אחרי מלחמת יום כיפור, שגם היא התרחשה כתוצאה מכשלון מודיעיני ומדיני מהדהד. בעקבותיו איבדנו כ-2656 מטובי בנינו. גם אז החברה הישראלית הפכה לניצית בעקבות
לבנון הייתה קרובה לשינוי – ואז הגיעה הטעות הגדולה, מיכאל הררי, יוני 2026
המלחמה האזורית לא מפסיקה לספק פיתולים לא ייאמנו בעלילה. הפגיעה הקשה בצמרת חיזבאללה ובארגון בכלל, ונחישותה של ממשלת לבנון לנצל את הנסיבות האלה כדי להשיב לידיה את הריבונות במדינה, יצרו פוטנציאל
"מר אמריקה" נתניהו איבד את אמריקה, הנכס האסטרטגי של ישראל, ד"ר רועי קיבריק, יוני 2026
כאשר נשיא ארה"ב דונלד טראמפ אומר: "נתניהו יעשה מה שאני אגיד לו לעשות", הוא מבטא את הנקודה הנוכחית בתהליך ארוך בו הרס ראש הממשלה בנימין נתניהו את הנכס האסטרטגי מספר אחת של ישראל –
לא שלום, לא מלחמה – האפשרות השלישית מול סוריה – איתן ישי, "הארץ", יוני 2026
האם תיאום ביטחוני עם סוריה יכול להיות הצעד הראשון בדרך ליציבות אזורית? במאמר חדש, איתן ישי, ראש תחום המזרח התיכון וצפון אפריקה במיתווים, טוען כי ישראל צריכה לבחון גישה חדשה כלפי סוריה של אחמד
ישראל שוב חוזרת למעמד "הפילגש" במזרח התיכון – פרופ' אלי פודה, N12, יוני 2026
ישראל וארצות הברית – או יותר נכון, טראמפ ונתניהו – יצאו למלחמה נגד איראן ביחד, אולם יצאו ממנה רחוקים אחד מהשני. בניגוד לציפיות, ישראל כלל לא הייתה מעורבת בהתגבשות ההסכם עם איראן,
נאמנות למנהיג לפני יכולות מקצועיות – ד"ר אהוד ערן וד"ר אופק רימר, זמן ישראל, יוני 2026
"הוא קיבל לידיו את הניהול של ארגון מרכזי בקהילת המודיעין, אף שאין לו ניסיון רלוונטי בתחום. בשיא הקריירה שלו עמד אמנם בראש יחידה, אך מדובר היה בגוף קטן יחסית, ולא כזה המצוי בליבת העשייה".
מנצחים בכל הקרבות – ומפסידים במערכה: בישראל פשוט לא לומדים – נדב תמיר, מעריב, יוני 2026
מדוע אנחנו טועים פעם אחר פעם לחשוב שאם נפעיל יותר כוח צבאי נשיג יותר ביטחון? בישראל מתקשים להבין ששום מהלך צבאי אינו מספק ביטחון - אם אינו חלק מאסטרטגיה מדינית.
מפת האינטרסים של טורקיה מאחורי המתקפה החריגה של ארדואן – ד"ר נמרוד גורן, N12, יוני 2026
"טורקיה רואה בסוריה כמרחב השפעה והייתה רוצה מעין אחות קטנה, מדינת חסות, משהו שהסורים לא בהכרח רוצים", מסביר נמרוד גורן, נשיא ומייסד מכון מיתווים ומנהל שותף ב-Diplomeds. "בשנה האחרונה יש מתיחות
ההבנות בין ארה"ב לאיראן הן המפתח לבלימת "דינמיקת הסבבים" – ד"ר אהוד ערן וד"ר יואל גוז'נסקי, "הארץ", יוני 2026
ישראל ואיראן נקלעו לדינמיקה של סבבים. כל תקיפה יוצרת צורך בתגובה, וכל תגובה מחייבת תגובת־נגד, בלא יכולת הכרעה. יש בסבבים גם שחקנים אחרים: אלו יוצרים מורכבות נוספת, אך גם הזדמנויות לייצוב המצב.
מהנהר לים, ניתוח הקריאה – נדב תמיר, זמן ישראל, יוני 2026
בהפגנות המחאה בעקבות השבעה באוקטובר נשמעת לעתים הסיסמה "מהנהר לים פלסטין תהיה חופשית". רבים בישראל רואים בסיסמה הזאת ביטוי לאנטישמיות, שכן מבחינתם מדובר בקריאה להשמדתה של המדינה היהודית
הממשלה נכשלה באימוץ אנרגיה נקייה, ואנחנו ממשיכים להשתעל – יוני ספיר, "שקוף", יוני 2026
המדינה הבטיחה לסגור את יחידות ייצור החשמל האולטרה-מזהמות בתחנת "אורות רבין" ולהמיר את התלות בפחם בהפקה מוגברת של אנרגיה סולארית, אבל ההבטחה הופרה, ועכשיו מנסים למכור לציבור שהסיבה היא מצב החירום
צריך לדעת להשתמש נכון בקלף השחוק של נתניהו – השגריר בדימוס מיכאל הררי, מעריב, יוני 2026
השימוש המוגזם והלא אחראי במושג "איום קיומי" מובן לנוכח ההיסטוריה היהודית אבל הוא פוגע ביכולת התמרון המדינית-אסטרטגית של ישראל.
ישראל כובשת את הבופור ומפסידה את העולם הערבי – קסניה סבטלובה, N12, יוני 2026
ההסלמה הממושכת והצהרות הרהב של שרי הקואליציה על התנחלויות בלבנון ומחיקת כפרים מזינות את תיאוריות הקונספירציה הקשות ביותר במזרח התיכון - ומעניקות לחיזבאללה את גלגל ההצלה שהוא זקוק לו כדי להציג את
כשעסקינן בבן גביר, לא די בגינוי אמריקאי, נדרשת פעולה – נדב תמיר ב"זמן ישראל", יוני 2026
מייק האקבי הוא שגריר נוח מאוד לממשלת בנימין נתניהו. מבחינת עתידה של ישראל כדמוקרטיה ליברלית, האקבי נוח מדי לנתניהו, עד כדי כך שלא פעם נדמה כי קשה להבחין בין עמדותיו לבין עמדות ממשלת הימין הקיצוני
נתיב עוקף הורמוז: ההזדמנות האסטרטגית של ישראל – ד"ר גדליה אפטרמן, Ynet, יוני 2026
סגירת מצר הורמוז והתקפות החות'ים המחישו עד כמה הסחר העולמי תלוי במעברי ים פגיעים. במקביל סין, הודו, מדינות המפרץ וארצות הברית מקדמות מסדרונות סחר חלופיים שאמורים לחבר בין אסיה לאירופה. ד"ר גדליה
האם הסנקציות האמריקניות יצליחו לערער את חיזבאללה? המבחן הגדול של לבנון – איתן ישי, כאן 11, מאי 2026
ארה"ב מרחיבה את הסנקציות נגד חיזבאללה, בעלי בריתו ואף גורמים במנגנוני המדינה הלבנוניים. האם מדובר בצעד סמלי בלבד, או בתחילתו של לחץ שעשוי לשנות את מאזן הכוחות בלבנון ולהחליש את אחיזת חיזבאללה במדינה?
האם לישראל יש אסטרטגיה אמיתית בצפון ובעזה – או שהיא חוזרת שוב ושוב על אותן טעויות? – ד"ר עומר צנעני ביומן הבוקר ברשת ב', מאי 2026
האם לישראל יש אסטרטגיה אמיתית בצפון ובעזה - או שהיא חוזרת שוב ושוב על אותן טעויות? בריאיון חד ועמוק, סגן אלוף (מיל') ד"ר עומר צנעני מנתח את מדיניות הביטחון של ישראל מול חמאס וחיזבאללה, וטוען כי
"חמאס הוא נכס" – גם ברמאללה? – יצחק גל, "הארץ", מאי 2026
ההקרסה הכלכלית של הרשות הפלסטינית עלולה להשליט את חמאס גם על הגדה המערבית.
חייבים לעבור מניהול סכסוך לארכיטקטורה אזורית – ד"ר רועי קיבריק בפודקאסט של ד"ר מיכאל מירו, מאי 2026
בעקבות המציאות המורכבת של מלחמת שבעה באוקטובר, השדרן והעיתונאי מיכאל מרו מארח את ד"ר רועי קיבריק, מנהל המחקרים ב'מיתווים' – המכון הישראלי למדיניות חוץ אזורית. השניים מנתחים את כשלי מדיניות החוץ
לבנון חושפת את הבעיה הישראלית: הלחימה נמשכת – אבל לאן חותרים? – השגריר בדימוס מיכאל הררי, מעריב, מאי 2026
ישראל מתנהלת בלבנון בלי מדיניות ראויה ונראה שהדבר לא ישתנה עד הבחירות. חיזבאללה מתחזק תודעתית וצפון ישראל ממשיך לחיות תחת איום - בלי יעד ישראלי ברור.
חשמל, מים ושיתופי פעולה – ד"ר גדליה אפטרמן התארח בפודקאסט "הגורם האנושי", מאי 2026
למשבר הסביבתי אין גבולות מדיניים, כידוע. ישראל ושכנותיה סובלות מבעיות סביבתיות דומות, מה שהופך את שיתופי הפעולה בין המדינות באזור לכלי עם פוטנציאל משמעותי בהתמודדות עם משבר האקלים. האם הרעיון של
השפעת המתקפות האיראניות על בחריין והשלכותיהן – אילן זלאיט ב"רצועת הביטחון" בגל"צ, מאי 2026
אילן זלאיט, חוקר אורח במיתווים, ניתח את הפגיעה הקשה שספגה בחריין בעקבות המתקפות האיראניות ואת ההשלכות הדרמטיות על היציבות במדינה. בשיחה הוסבר כיצד המשבר הביטחוני החריף את המצב הכלכלי הרעוע, העמיק
עיוורון אסטרטגי של נתניהו: ריאד מאותתת לישראל – איננו חלק מהמשחק שלכם – קסניה סבטלובה, "הארץ", מאי 2026
הנסיך הסעודי טורקי אל־פייסל הסיר את הכפפות. במאמר ב־"The Arab News" הוא האשים את ישראל בניסיון לגרור את סעודיה למלחמה עם איראן, בין היתר כדי לבסס הגמוניה אזורית. אל־פייסל גם הידהד תיאוריית־קשר
אירופה מאותתת לישראל: סנקציות על מתנחלים והחשש מהשלכות כלכליות רחבות – ד"ר מאיה שיאון-צדקיהו בחזית הכלכלית בגל"צ, מאי 2026
ברקע המלחמה בעזה והחרפת הביקורת הבינלאומית, האיחוד האירופי הגביר את הלחץ על ישראל באמצעות סנקציות נגד מתנחלים אלימים ובחינת צעדים כלכליים נוספים. בשיחה עם ד"ר מאיה שיאון-צדקיהו נדונו המשמעויות
מלחמת איראן השנייה – יוני ספיר התארח בפודקאסט "הגורם האנושי", מאי 2026
מתחילת מרץ למשך 40 ימים ולילות היינו נתונים כולנו תחת מתקפה של טילים מאיראן. התמחינו בזיהוי סוג הטיל ונכנסנו עם הטלפון למקלחת. אבל לא רק אזרחי ישראל חיו תחת איום הטילים – גם אזרחים ממדינות שכנות,
השפעת המאבק על ההגמוניה העולמית על משקי האנרגיה וההתייחסות למשבר האקלים – יוני ספיר בוובינר של פורום האקלים הישראלי, חיים וסביבה, מאי 2026
השפעת המאבק על ההגמוניה העולמית על משקי האנרגיה וההתייחסות למשבר האקלים - יוני ספיר, יו"ר עמותת שומרי הבית ומנכ"ל חברת הייעוץ Future לחדשנות אקלימית.
כך מאבדת ישראל את ידידיה הקרובים ביותר בארה״ב – נדב תמיר, המקום הכי חם בגיהנום, מאי 2026
כשהממסד הדמוקרטי מתייצב נגד המשך החימוש וטראמפ מבין שנתניהו הוא נכס רעיל, ישראל נשארת לבד במערכה – רגע לפני שהברז האמריקאי נסגר סופית.
"צריך להוסיף נדבך לתפיסת הביטחון של ישראל – עשיית שלום" – ד"ר גיל מורסיאנו, דבר, מאי 2026
ד"ר גיל מורסיאנו, מנכ"ל מכון מיתווים למדיניות חוץ אזורית, דיבר על עקרונות תפיסת הביטחון של ישראל והמלחמה. לדבריו לצד עקרונות של התרעה, הרתעה, הכרעה, התגוננות וניצחון, "צריך להוסיף נדבך לתפיסת
אירופה מול ישראל וארה״ב: הקרע האסטרטגי שמשרטט סדר עולמי חדש – ד"ר מאיה שיאון-צדקיהו, גל"צ, אפריל 2026
בשיחה עם ד"ר מאיה שיאון-צדקיהו ממכון מיתווים, נפרשים הפערים העמוקים בין תפיסות הביטחון של אירופה לבין אלו של ישראל וארצות הברית, במיוחד סביב ההתמודדות עם איראן.
החזית שנדחקה הצידה – ועלולה להתפוצץ לישראל בפנים – השגריר בדימוס מיכאל הררי, מעריב, אפריל 2026
מדיניות הימין האידיאולוגי לגבי הזירה הפלסטינית אולי נוחלת הצלחה בטווח הקצר, אך היא מסכנת את האינטרסים הישראליים בטווח הארוך.
איך פטר מגיאר הפיל את ויקטור אורבן אחרי 16 שנות שלטון – ד"ר מאיה שיאון-צדקיהו ב"סדר עולמי", אפריל 2026
ד"ר מאיה שיאון-צדקיהו, מנהלת תכנית יחסי ישראל-אירופה במכון מיתווים, התארחה ב"סדר עולמי" והסבירה איך מגיאר הצליח לאחד את האופוזיציה, מה היו הגורמים לניצחון הסוחף שלו, ומה המשמעות של השינוי עבור
ממשלת ישראל מסתירה מהציבור את האמת על לבנון – וזו טעות קריטית – השגריר בדימוס מיכאל הררי, מעריב, אפריל 2026
הפערים גדולים, הציפיות נמוכות, תנאי הפתיחה מורכבים - אבל המשא ומתן בין ישראל ללבנון הוא התפתחות חיובית שיש לה אופק אפשרי.
"נתניהו ואורבן דומים ולכן בנט צריך ללמוד איך מגיאר עבד וניצח בהונגריה" – ד"ר מאיה שיאון-צדקיהו בפודקאסט "השבוע", הארץ, אפריל 2026
ההפיכה המשטרית והמשבר החוקתי הגיעו השבוע לשיא נוסף בדיון בבג"ץ על סיום כהונת השר איתמר בן גביר, שהורשע בעבר בתמיכה בארגון טרור, וכעת מעורב עמוקות במינויים במשטרה ובקביעת מידת הפעלת הכוח בשטח. ד"ר
היום שאחרי אורבן – ד"ר מאיה שיאון-צדקיהו בפודקאסט "אחד ביום", אפריל 2026
אחרי 16 שנות שלטון כראש ממשלת הונגריה, ויקטור אורבן הפסיד בבחירות לפרלמנט. אורבן לא היה רק סמל למנהיגות פופוליסטית, אלא גם שחקן וטו מרכזי שבלם מהלכים שהאיחוד האירופי ביקש לקדם. הפעם אנחנו עם ד"ר
האם אכן יש "איום קיומי" על מדינת ישראל? – השגריר בדימוס מיכאל הררי ב"זמן ישראל", אפריל 2026
אחד המושגים הנפוצים ביותר בישראל נוגע ל"איום הקיומי" המרחף על מדינת ישראל. השימוש בו כה נפוץ, עד שדומה כי אין מקבל החלטות – מדיני או צבאי, פרשן או האיש ברחוב – הנמנע מלנקוב בו.
"אורבן מוכן ללכת עד הסוף כי אין לו מה להפסיד" – ד"ר מאיה שיאון-צדקיהו, "הארץ", אפריל 2026
ביום ראשון יתקיימו הבחירות בהונגריה שהפכו למאבק של ויקטור אורבן על חייו הפוליטיים. יריבו שמוביל בסקרים אינו אלטרנטיבה ליברלית וצפוי להמשיך קו ימני נוקשה ולפי מומחים אולי אף יתפתה להשתמש במנגנון
"פיראטי וגאוני": בזמן שהעולם עסק באיראן, אוקראינה הדהימה את רוסיה בים התיכון – קסניה סבטלובה, "הארץ", אפריל 2026
"האוקראינים פועלים בחסות האנונימיות המסוימת שיש לספינות מסחריות", אמרה ל"הארץ" קסניה סבטלובה
הכרח במסלול מדיני בזירה הלבנונית – השגריר בדימוס מיכאל הררי, גל"צ, אפריל 2026
מיכאל הררי מציג גישה שונה להתמודדות עם חיזבאללה: חיזוק ממשלת לבנון, כניסה למשא ומתן מדיני וניצול ההתפתחויות האזוריות – כולל המעורבות הסורית והלחץ על איראן. האם מהלך מדיני יכול לעבוד לצד פעולה
35 שנים אחרי – ועידת מדריד מעודכנת – נדב תמיר, Ynet, אפריל 2026
ועידת מדריד עדיין צריכה ויכולה להוות דוגמה לתמונת סיום הרצויה של המלחמות בעזה, באיראן ובלבנון. בבסיסה ההבנה כי הפתרונות לבעיות יושגו סביב שולחן הדיונים ולא בסבבי לחימה שאין להם סוף.
דמשק אחרי האיראן: האסטרטגיה שתשנה את היחסים עם ישראל – השגריר בדימוס מיכאל הררי, מעריב, מרץ 2026
ההתנהלות האחראית של המשטר הסורי סביב המלחמה באיראן מחייבת את ישראל להדק את מפגשי האינטרסים הביטחוניים עם סוריה ביום שאחרי.
הגינוי האירופי לאחר אישור חוק עונש המוות: "צעד גדול לאחור" – ד"ר מאיה שיאון-צדקיהו, N12, מרץ 2026
"אין תקדים לזה מבחינת האיחוד האירופי. הוא בקשר עם הרבה מדינות שיש בהן עונש מוות. הוא התנגד אבל הוא לא עשה כלום בפועל", אומרת ד"ר מאיה שיאון-צדקיהו, מנהלת תכנית ישראל-אירופה במכון מיתווים ומרצה
"לבנון רוצה שלום, אם נחמיץ את זה נחזיר את חיזבאללה לגדולתו" – איתן ישי בפודקאסט של מגזין תלם, מרץ 2026
לפי כל הסימנים, נראה שישראל עומדת ערב מהלך קרקעי משמעותי בלבנון - אבל האם זה הדבר שיקדם את המטרה של פירוק חיזבאללה?
הסכסוך הקפריסאי: התקיפה האיראנית כמעט פתחה עימות נוסף באזור – השגריר בדימוס מיכאל הררי, מעריב, מרץ 2026
התקיפה האיראנית בקפריסין פתחה תיבת פנדורה סביב הסכסוך באי. העובדה שהאירוע לא הגביר את המתח בין יוון לטורקיה היא הישג ראוי לציון לשתי המדינות.
ההכרעה באיראן תושג מלייקים ושיתופים באוקלוהומה ואיחוד האמירויות – אריק סגל, מקור ראשון, מרץ 2026
כדי שצה"ל וצבא ארה"ב ינצחו בשדה הקרב, עליהם קודם כל לנצח בקרב על הנרטיב ברשתות החברתיות.
הפלונטר הלבנוני – איתן ישי ב"עוד יום", כאן הסכתים, מרץ 2026
לחימה בין ישראל לחיזבאללה מציפה שוב את השאלה הישנה על מי שולט בדרום לבנון - המדינה הלבנונית או הארגון החזק בשטחה. ניסיונות לפרק את חיזבאללה מנשקו ולהרחיקו מהגבול עולים שוב על הפרק במסגרת יוזמות
יבשת שלמה על הגדר: אירופה צופה מהצד במלחמה בין ישראל, ארה"ב ואיראן – ד"ר מאיה שיאון-צדקיהו, כאן חדשות, מרץ 2026
"אין אירופה אחת, יש בעצם מגוון שלם של דעות. בקצה המתנגד למלחמה יש לנו את ספרד שאומרת שהיא מנוגדת למשפט הבין-לאומי, יוצאת נגדה, גם לא מסכימה שמטוסי התדלוק של ארה"ב יחנו אצלה. יש את גרמניה, בצד
החלשה דרסטית של המשטר באיראן כאסטרטגית יציאה – השגריר בדימוס מיכאל הררי ב"זמן ישראל", מרץ 2026
המלחמה באיראן נכנסה לשבוע השני, ולפי שעה אין סימנים לאף כיוון, אם לכניעה איראנית או להפסקת אש אמריקאית-ישראלית. ארה"ב וישראל מקרינות נחישות לא לעצור טרם נפילת המשטר.
הבור שחיזבאללה כרה לעצמו: הטעות ההיסטורית שפתחה פתח לשלום עם לבנון – השגריר בדימוס מיכאל הררי, מעריב, מרץ 2026
יש לנצל את הבור שחיזבאללה כרה לעצמו בהצטרפותו למלחמה כדי להגיע, ככל שניתן, להסכמים מדיניים עם לבנון.
הכורדים ואיראן בין הכחשות טראמפ להיערכות בשטח – אורי זכי ב"מהדורת היום" ב-N12, מרץ 2026
למרות הכחשותיו של דונלד טראמפ בנוגע למעורבות אמריקאית בעידוד פעולה כורדית באיראן, הנהגת הכורדים נמצאת בקשר עם גורמים אמריקאים ואף נערכה לאפשרות של פעילות בגבול איראן-עיראק.
תמיכה מוגבלת: כך אירופה מגיבה למלחמה בין ישראל, ארה"ב ואיראן – ד"ר מאיה שיאון-צדקיהו, גל"צ, מרץ 2026
לדברי ד"ר מאיה שיאון-צדקיהו, מדינות אירופה מביעות תמיכה זהירה בארה"ב אך נמנעות מהשתתפות ישירה בלחימה, כאשר סדר היום האירופי ממשיך להתמקד בעיקר במלחמה באוקראינה. שיאון-צדקיהו מתייחסת גם לפערים בין
במלחמה באיראן יש לאירופה רווח זעום, סיכונים רבים ואפס השפעה – ד"ר מאיה שיאון-צדקיהו ב"הארץ", מרץ 2026
מנהיגי אירופה אינם מאמינים שהמלחמה תחליף את השלטון, אך נחסמת מהם האפשרות להציע פתרון דיפלומטי - והם נאלצים לסייע לארה"ב ולשותפות שנפגעו, בזמן שטראמפ מחליש את מעמדם יותר ויותר.
לאחר תקיפות איראן, קפריסין מבינה את מחיר הברית עם ישראל – השגריר בדימוס מיכאל הררי ב"הארץ", מרץ 2026
מבחינת הקפריסאים, הברית עם ישראל מספקת לה הגנה מול טורקיה ונחשבת לנכס. אולם במהלך ההפצצות השבוע, ישראל לא הושיטה לה יד - ולדברי מקור בקפריסין, טוב שכך.
מקדמים חיבוריות חשמל חוצת גבולות – בר רפפורט ויוני ספיר בפודקאסט של ד"ר מיכאל מירו, פברואר 2026
ד"ר מיכאל מירו שוחח עם יוני ספיר, יו"ר שומרי הבית ומנכ"ל Future, ועם בר רפפורט ממיתווים, על התכנית לחיבוריות חשמל חוצת המזרח התיכון. מדובר בתכנית משותפת ל-Future ולמיתווים, שתשפר ותייעל את אספקת
הדילמה של מדינות המפרץ מול ההסלמה האזורית – פרופ' אלי פודה ב"רצועת הביטחון", גל"צ, פברואר 2026
פרופ' אלי פודה מדגיש את הדילמה העומדת בפני מדינות המפרץ לנוכח ההתפתחויות האחרונות. בעוד שיש להן יכולות להגיב, האחידות והאופי של התגובה עדיין לא ברורים. המצב מוביל לקריסת אסטרטגיות עבר ולעלייה
להחליש את חמאס דרך הכלכלה: מפת הדרכים ל"יום שאחרי" – יצחק גל ב"רצועת הביטחון", גל"צ, פברואר 2026
יצחק גל מציג אסטרטגיה להחלשת חמאס ולבניית חלופה שלטונית ל"יום שאחרי" באמצעות חיזוק הכלכלה הפלסטינית והרשות הפלסטינית.
ישראל נמנעת באופן עיקש מחשיבה מדינית-אסטרטגית – השגריר בדימוס מיכאל הררי, מעריב, פברואר 2026
המדיניות הישראלית הנוכחית, מתוך רצון למנוע הפתעה נוספת בנוסח 7 באוקטובר, מתעקשת להיאחז בשטח ולשמור על חופש הפעולה הצבאי הנוכחי. ישראל נמנעת באופן עיקש מחשיבה מדינית־אסטרטגית שמשקללת את ההתפתחויות
התוכנית של ארדואן שמובילה למועצת השלום – ד"ר נמרוד גורן בערוץ 7, פברואר 2026
ארדואן רואה במועצת השלום של טראמפ הזדמנות למנף את הרלוונטיות של ארצו ולחזק יחסים עם ארה"ב. לאן זה יוביל בעתיד? ד"ר גורן בראיון
צריך לחשוב רחוק: המהלך שיכול להביא כסף גדול לשיקום עזה – השגריר בדימוס מיכאל הררי, "מעריב", פברואר 2026
נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ הודיע בחודש שעבר על תחילת שלב ב’ בתוכנית שלו לייצוב ולשיקום רצועת עזה. פיתוחו של שדה גז פלסטיני, שנמצא מול חופי עזה, עשוי להשתלב היטב בתהליך שיקומה של הרצועה.
מה ניתן ללמוד מהצלחתו של המשטר הסורי מול הכורדים? – השגריר בדימוס מיכאל הררי ב"זמן ישראל", פברואר 2026
ההסכם שנחתם לפני ימים אחדים בין הנשיא הסורי אחמד א-שרע ומנהיג הכוחות הכורדים מזלום עבאדי, מהווה הצלחה רבתי לא-שרע, במאמציו להרחיב ולחזק את שלטונו בסוריה.
הגל הכחול (לבן) באמריקה הלטינית: ההתבססות של ישראל ביבשת – וההשלכות – פרופ' אריה קצוביץ', N12, פברואר 2026
פרופסור אריה קצוביץ' ממכון מיתווים ומהמחלקה ליחסים בין-לאומיים באוניברסיטה העברית, מסביר על המרוץ שבו מצויה ישראל ביבשת: "יש לך תחרות באמריקה הלטינית - מול איראן, ובמידה מסוימת נגד ההכרה במדינה
חמ"ל משותף בירדן ואזור מפורז: כל הפרטים על חידוש המו"מ עם סוריה – השגריר בדימוס מיכאל הררי, "מעריב", ינואר 2026
חידוש המשא ומתן על הסכם ביטחוני בפריז הניב מספר הסכמות, אך ההתפתחויות האחרונות על רקע העימות בשטחים הכורדיים מציבות חשש מול הכוונות של טורקיה, המשטר הסורי וגורלו של המיעוט הדרוזי.
היום שאחרי עזה: ואקום אסטרטגי והחמצה מדינית – ד"ר גיל מורסיאנו בגל"צ, ינואר 2026
ד"ר גיל מורסיאנו, מנכ"ל מכון מיתווים, בראיון ללוסי אהריש וג'קי לוי בתוכנית רצועת הביטחון בגלי צה"ל, על השלב הבלתי נמנע של “היום שאחרי” המלחמה בעזה - שלב שישראל הגיעה אליו ללא תכנון סדור וללא
אירופה בדרך לעצמאות ביטחונית? – ד"ר מאיה שיאון צדקיהו בגל"צ, ינואר 2026
אירופה נמצאת בעיצומו של שינוי עמוק בתפיסת הביטחון שלה. על רקע מדיניות אמריקאית בלתי צפויה, במיוחד בעידן טראמפ, ומתחים גוברים עם וושינגטון, גוברת ההבנה ביבשת כי הסתמכות כמעט מוחלטת על ארה"ב ונאט"ו
איך מחליפים שלטון בעזה? – ד"ר עומר צנעני ב"איך עושים בקטנה" – עוגן לעתיד, ינואר 2026
אודי גורן, ממובילי 'עוגן לעתיד' משוחח עם ד"ר (סא"ל במיל') עומר צנעני, ראש היחידה המדינית-ביטחונית המשותפת של מכון מיתווים וקרן ברל כצנלסון, על השלבים להחלפת שלטון, מה המשמעות של פירוז? איך זה
גרינלנד – אירופה וארה"ב – ד"ר מאיה שיאון-צדקיהו בראיון לרועי קייס, רשת ב’, ינואר 2026
ד"ר מאיה שיאון צדקיהו, מנהלת תוכנית יחסי ישראל–אירופה במכון מיתווים וחוקרת בפורום אירופה באוניברסיטה העברית, התייחסה בראיון לרשת ב' עם רועי קייס להתפתחויות סביב גרינלנד - והזהירה מפני השלכות
ח'אמנאי יחוסל? ההשלכות על המשטר באיראן ועל ישראל – ד"ר גיל מורסיאנו ב-N12, ינואר 2026
ד"ר גיל מורסיאנו, מנכ"ל מכון מיתווים ומומחה איראן: "6 או 7 דברים צריכים לקרות לפני נפילת המשטר, ואנחנו עדיין לא שם. זה גדול מדי מכדי ליפול. יש כאן מנגנונים מאוד גדולים שאי אפשר לפרק בין לילה.
הקו הישיר בין עמאן לירושלים: הרחוב הירדני הרותח, השגריר בדימוס מיכאל הררי, "מעריב", ינואר 2026
ההתנגדות הישראלית לפתרון שתי המדינות וחדירת רעיון ה"הגירה מרצון" למיינסטרים הישראלי מציבות בקדמת הבמה את הסיוט של ירדן
"אם להיות בוטה, אני לא רואה שום נקודת אור" – פרופ' אלי פודה ב"דה מרקר", ינואר 2026
פודה מתקשה למצוא אופק חיובי למצרים. "אם להיות בוטה, אני לא רואה שום נקודת אור. הבעיות של הכלכלה המצרית מבניות ואין להם כמעט משאבי טבע, ולכן הם לא מצליחים להיחלץ מהבוץ".
מצרים מרוצה, ירדן מהססת, לבנון על הכוונת: טראמפ נגד האסלאם הפוליטי
המהלך האמריקאי להחלשת האסלאם הפוליטי בירדן, במצרים ובלבנון מציב את המשטרים במדינות אלה בדילמה פנימית. בישראל, שלא במפתיע, בירכו על הצו וחשו לחבר אותו לזירה הפנימית.
סופו של רודן: שלוש הסיבות שגרמו לטראמפ להפיל את מדורו – פרופ' אריה קצוביץ', N12, ינואר 2026
ונצואלה ניצבת בפני עתיד מעורפל תחת שליטה אמריקנית זמנית, כשהיא מנסה לבנות מחדש מוסדות דמוקרטיים שחוסלו • ארה"ב מוכיחה לעולם כי האינטרס הביטחוני והכלכלי שלה גובר על כללי המשפט הבין-לאומי והריבונות
תיאורטית – ייצוא גז לטורקיה הוא מהלך כלכלי נכון עבור ישראל – השגריר בדימוס מיכאל הררי, "מעריב", דצמבר 2025
בדרך עקומה: ההחלטה הישראלית לאשר את עסקת הגז עם מצרים הייתה נכונה. ראש הממשלה שגה באופן שבו הגיע אליה.
החיבוק במרוקו לעינת לוי, חוקרת במיתווים: "תרמה משמעותית לדיאלוג בין האומות" – YNET, דצמבר 2025
דווקא בימים סוערים ביחסים בין העולם הערבי לישראל, "פורום סלאם" שפועל בחסות משרד התרבות המרוקאי יעניק פרס לעינת לוי, שמתגוררת במרוקו: "זה מרגש מאוד, ומשדר מסר ברור על עמדת הממשל - מדינה ערבית
ד"ר חיים קורן על סומלילנד – רשת ב', דצמבר 2025
ד"ר חיים קורן, חוקר במיתווים ולשעבר שגריר ישראל בדרום סודן, התראיין ברשת ב' בעקבות ההכרה של ישראל, לראשונה בעולם, בסומלילנד. מה חשיבותה של ההכרה, איפה נמצא האזור ומה עשויות ההשלכות? מוזמנים להאזין.
ישראל חייבת להתעשת במהרה: היתרון מהכאוס בסוריה בורח בין האצבעות – השגריר בדימוס מיכאל הררי, "מעריב", דצמבר 2025
אחמד א־שרע הצליח מאוד ביחסי החוץ שלו והוא עומד בפני אתגרים משמעותיים בזירה הפנימית. ישראל חייבת להתעשת במהרה ולאמץ חשיבה גיאופוליטית סדורה, שתתרגם את עליונותה הצבאית להבנות מדיניות עם סוריה.
העולם על פי טראמפ – נדב תמיר ב"כאן", דצמבר 2025
מסמך אחד, עבה ויבשושי למראה, משרטט איך ארה"ב רואה את העולם בעידן הנוכחי. מאחורי השפה הבירוקרטית מסתתרת תפיסת כוח חדשה: פחות ערכים, יותר אינטרסים, פחות סדר עולמי ויותר America First. מהי דוקטרינת
האם טונות פסולת בעזה יהפכו לתשתיות? – עדי מגר בכלכליסט, דצמבר 2025
"שיקום סביבתי איננו פעולה טכנית, אלא תנאי ליציבות ביטחונית ארוכת טווח", אומרת מגר. "פסולת הבנייה היא לא רק אתגר הנדסי, אלא גורם שמייצר סיכונים בריאותיים, סביבתיים ומבצעיים לכוחות בשטח. דחיית
ארה"ב מאמצת את גישת ישראל בלבנון: אפשר לכפות שלום בכוח – איתן ישי ב"הארץ", נובמבר 2025
בארה"ב מקווים להציב את נשיא לבנון בפני בחירה – מלחמה או מו"מ עם ישראל. במקביל, הצרפתים מבקשים מארה"ב לדחוק בישראל לבצע מחוות של רצון טוב, והמצרים מנסים לבלום את ישראל
טראמפ הרים את הביטחון של הכוכב הסורי העולה – אבל לישראל יש עוד קלפים – השגריר בדימוס מיכאל הררי, "מעריב", נובמבר 2025
האשראי של טראמפ לנשיא סוריה משמעותי מאוד, וראוי שישראל תתחבר אליו. ההסכם הביטחוני חשוב לארצות הברית ולא־שרע, אך גם לישראל.
אמיר אורן מארח את פרופ' אלי פודה בפודקאסט "אפרכסת", נובמבר 2025
אלי פודה על הקשרים החשאיים בין ממשלת ישראל ומוסדותיה לגורמים ערבים ופלסטינים ועל חששם המוצדק של שליטים באזור מהדלפות בישראל.
מקובל על ישראל, פחות על העם: היורש המיועד של עבאס מכניס את הפלסטינים למלכוד – ד"ר עומר צנעני ב"הארץ", נובמבר 2025
"הבעיה של א־שייח היא בלגיטימציה הציבורית. מבחינת הימין בישראל, גם הוא יוגדר 'טרוריסט בחליפה'; מבחינת הפלסטינים – עוד פקיד של עבאס. זה יוצר מלכוד: יותר מדי מקורב כדי להיות חדש, פחות מדי פופולרי
חוקר סעודי בכיר: "נורמליזיציה עם בנט ואיזנקוט אפשרית, אבל יש תנאי" – ד"ר עזיז אלע'שיאן ב"ישראל היום", נובמבר 2025
ד"ר עזיז אלע'שיאן מנמיך ציפיות לגבי כינון יחסים בין ריאד לירושלים: "עם הממשלה הנוכחית זה כמעט בלתי אפשרי, נתניהו הפך את היחסים לרעילים מדי". הוא מבהיר: "המרכיב הפלשתיני יצטרך לשכנע את דעת הקהל
