המסמך דן בחשיבות ובמשמעות גיבוש מדיניות אסטרטגית לתכנון המענה ההומניטרי בעזה, כחלק מייצוב בטחונה של מדינת ישראל. בטחון זה נשען בין השאר על קידום פתרון מדיני, לגיטימציה בינלאומית, זהות מוסרית חיובית וסביבה יציבה להם המענה ההומניטרי צריך לתרום. סיוע הומניטרי צפוי להיכנס לעזה בכל מקרה, וזהו אינטרס מרכזי של מדינת ישראל להוות גורם משמעותי בתוך תהליך הסיוע ולוודא כי הוא מתכתב עם המאמצים המדיניים, הביטחוניים והאחרים. המסמך מציע מנגנון ניהול מדיניות ומנגנון אופרטיבי בתחום ההומניטרי, אשר יופעלו עם גופים שונים, ולאור עקרונות מרכזיים אשר מחד מאפשרים לישראל לחזק את בטחונה, בין היתר באמצעות עבודה עם גופים מוסכמים בשטח, ומאידך מאפשרים לעזתים להתקדם לעבר התייצבות ועצמאות. עקרונות אלו רואים בתכנון נכון של הסיוע אמצעי להשגת מטרות מדיניות משמעותיות יותר, אשר עשויות לקדם את ייצוב המצב לאורך זמן באופן אשר יצמצם את הקונפליקט בעתיד, וכזה אשר ישאף לשקם את הרצועה ולפתח אותה כלכלית. הגם שהמלחמה הנוכחית נכפתה על ישראל, מרכיבים בתוך המלחמה מאפשרים לישראל להשפיע על עתידה של עזה ובכך על עתיד בטחון ישראל. המענה ההומניטרי ארוך השנים שצפוי להיות מועבר לעזה, הנו בבחינת אמצעי אשר עשוי להוות ערוץ מרכזי לכך. המסמך מציג תחילה את עקרונות הסיוע ההומניטרי באשר הוא, ולאחר מכן את המקרה הנקודתי של עזה על מורכבויותיו. בהמשך, מציג המסמך את פעילותה של ישראל נוכח המצב ההומניטרי, ולבסוף המסמך מציג עקרונות אשר מומלץ לראות בהם אבני בניין משמעותיות בתכנון אסטרטגי של המענה ההומניטרי.
מסמך זה הינו חלק מסדרה של מחקרים ומסמכי מדיניות העוסקים בתווך שבין אקלים למדיניות-חוץ במסגרת פרויקט של מכון מיתווים, ובתמיכה ושותפות של קרן גלייזר. נייר המדיניות נכתב בשותפות עם סיד ישראל – ארגון הגג של הקהילה המקצועית הישראלית בתחומי הסיוע ההומניטרי והפיתוח הבין-לאומי. סיד ישראל מאגד תחתיו ארגוני חברה אזרחית, מוסדות ממשלתיים, תוכניות אקדמיה ומחקר, חברות פרטיות, יועצים, ומומחים עצמאיים, ופועל ליצירת סביבה מקצועית מסייעת, המבוססת על החלפת ידע וניסיון.
