כל הפרסומים
/ ישראל והמזרח התיכון
המלחמה בין ישראל וחמאס גורמת למצרים נזקים קשים בכלכלה. שני סקטורים עיקריים שנפגעו הם תעלת סואץ ותיירות, וזאת כתוצאה מההתקפות של החות'ים בתימן על אוניות בים האדום ובמיצרי באב אל-מנדב. התקפות אלה גרמו לאוניות רבות להעדיף הפלגה במסלול הארוך סביב אפריקה וכף התקווה הטובה מאשר הדרך הקצרה של תעלת סואץ.
בשנת הכספית הקודמת שהסתיימה ביוני 2023 הכנסות מצרים מהתעלה הסתכמו בלא פחות מ-8.76 מיליארד ד'. מאז ראשית שנת 2024, הכנסות מצרים מתשלומי המעבר של אוניות בתעלה ירדו בין 40% ל-50%. כל עוד תימשכנה התקפות החו'תים, חברות ספנות רבות ימשיכו להימנע ממעבר בתעלת סואץ, זאת לצד העלאת תעריבי הביטוח של אלו שבחרו להמשיך ולשוט דרך התעלה.
גם התיירות המצרית סובלת מירידה חדה בהכנסות. מי ירצה לנפוש בסיני, כאשר טילים וכטב"מים חות'ים עפים מעליו בדרך לישראל? בשנת הכספים 2022-2023 הכניס סקטור התיירות סכום שיא של 13.63 מיליארד ד'. בשלב הזה קשה לאמוד את הנזק שנגרם לתיירות המצרית, אבל לפי כל ההערכות מדובר בירידה דרמטית, אשר תימשך כל עוד המלחמה נמשכת. תעשיית התיירות בסיני מפרנסת מאוד אלפי מצרים, כך ששיתוקה שוב, שלוש שנים בלבד לאחר משבר הקורונה, עלול לגרום לנזק בלתי הפיך.
הפגיעה בתעלת סואץ ובתיירות מקטינה את הכנסות מטבע החוץ, דבר שמשפיע על שער הלירה המצרית שעומד כיום על 31 לירות לדולר וצפוי לרדת לכדי קרוב ל-40 לירות לדולר בסוף השנה הנוכחית. אינפלציה גבוהה משמעה עלייה חדה ביוקר המחייה שכן ממשלת מצרים איננה מסוגלת לספוג עלייה זו באמצעות סבסוד מוצרי יסוד, כך שרמת החיים של אזרחי מצרים שממילא נמצאת בנסיגה בשנים האחרונות תספוג עוד ירידה.
מרכיב מרכזי נוסף בהכנסות מט"ח הוא העברות הכספים של מיליוני עובדים מצרים בחו"ל. במהלך שישה החודשים הראשונים של 2023 העברות העובדים ירדו ב-23%, מ-$15.6 מיליארד ד' ל-$12 מיליארד ד'. הסיבה העיקרית לכך היא הציפייה לפיחות בשער הלירה המצרית, וזאת משום שמחיר הדולר הרשמי נמוך הרבה ממחירו בשוק השחור.
המשבר הנוכחי בעקבות המלחמה בעזה מגיע לאחר שני משברים גדולים שהשפיעו על העולם ועל מצרים בפרט: מגפת הקורונה ופלישת רוסיה לאוקראינה. העובדה שמצרים היא היבואנית הגדולה ביותר בעולם של חיטה – 80% מיבוא החיטה מגיע מאוקראינה ורוסיה – הביאה לעלייה משמעותית באינפלציה ובמחירים. ביוני 2023 האינפלציה הגיעה לשיא שנתי של 36.8%, כאשר מחירי המזון והמשקאות עלו ב-65%. במצב שבו בערך שליש מהאוכלוסייה (מתוך 110 מיליון) חי מתחת לקו העוני (שמוגדר על ידי האו"ם 2.15 דולר ליום) לעליית מחירים כזאת עלולות להיות השלכות פוליטיות וחברתיות. צריך לזכור, כי מהפכת ינואר 2011 נגרמה במידה רבה בגלל המשבר העולמי של 2008 ועליות המחירים שבאו בעקבותיו.
המצב הכלכלי העגום עלול גם להגדיל את שיעור האבטלה. ירידה חדה בפעילות תעשיית התיירות בסיני בפרט ובמצרים בכלל, לצד אינפלציה גואה עקב פיחות מתמשך בשער הלירה המצרית עשויים להביא לגידול בשיעור האבטלה. אבטלת צעירים הייתה גם היא אחת הסיבות העיקריות לפרוץ מחאות האביב הערבי ב-2011.
יחסי ישראל-מצרים עלו לכותרות וזאת בשל דיווחים על נתק בין ההנהגות וכן קיומה של מתיחות על רקע חילוקי דעות בכל הנוגע לשלטון בעזה ביום שאחרי, רצון ישראלי להשתלט מחדש על ציר פילדלפי ומעבר רפיח, חשש מצרי מגירוש פלסטינים מעזה על ידי ישראל ועוד. אולם התקפות החות'ים מתימן יצרו אתגר לא פחות חמור המאיים על כלכלת מצרים. למעשה, מצרים סובלת מבחינה כלכלית יותר מאשר כל מדינה ערבית אחרת, כולל ירדן. ישראל צריכה אפוא לקחת בחשבון ששיקוליה של מצרים במלחמה בעזה אינם נגזרים רק מהמצב הצבאי והפוליטי, אלא גם מהמצב הכלכלי.
המאמר פורסם ב״מעריב״ ב-29 לינואר.
