כל הפרסומים
/ שיפור מדיניות החוץ הישראלית
מר נתניהו נסע לוושינגטון (וזהו לא שמו של סרט הוליוודי); גם מר גנץ נסע לשם; ועוד פוליטיקאים. הם השתתפו בוועידת איפא"ק, השדולה הפרו-ישראלית ואחת מחמש השדולות המובילות בעיר. האירועים נשכו בעקביו של מר נתניהו בהתפרצות של אלימות חמאסית והוא חזר משם בבהילות, אך כשהוא מנפנף בהצהרת הנשיא טראמפ לפיה הגולן הוא חלק ממדינת ישראל. נוויל צ'מברלין נפנף אף הוא בפיסת נייר שהבטיחה שלום למשך דור, וגם במקרה הגולן רק ימים יגידו אם הצהרת טראמפ אכן תנציח אחיזתנו בחבל ארץ יפהפה זה או אם נאלץ לדון בו מחדש בהסכם שלום עתידי. אולם היבט מרכזי אחד שהיה אמור לבלוט בנסיעה זו הוחטא, ולו בשל האירועים: הטיפול במשבר ביחסים בין ישראל לקהילה היהודית החשובה ביותר בעולם ובסכנה לאבדן התמיכה האמריקאית הדו-מפלגתית בישראל.
בשנים האחרונות מתנערת ממשלת ישראל ברגל קלה מהמחויבות לעם היהודי. ראו את הבריחה המבוהלת ממתווה הכותל, האפליה כלפי הלא-אורתודוקסים (פחות מחמישית מהקהילה היהודית בארה"ב אורתודוכסים), אימוץ הימין הקיצוני על ידי נתניהו והתרחקותה הכללית של ישראל מן הנאורות. כל אלה מעיבים על הזדהות הקהילה עם ישראל. יש לכך משמעות עצומה בהתפתחות ההיסטוריה היהודית בדורנו, אך גם השלכות מדיניות.
