מדד מדיניות החוץ הישראלית של מכון מיתווים לשנת 2024

ספטמבר 2024

סקר דעת הקהל השנתי השניים -עשר של מכון מיתווים על מדיניות החוץ הישראלית נערך בסוף אוגוסט. הסקר בוצע על ידי מכון רפי סמית ובשיתוף קרן פרידריך אברט, בקרב מדגם מייצג של האוכלוסייה הבוגרת בישראל (862 איש ואישה, יהודים וערבים) ועם טעות דגימה של 3.3%.

כמעט שנה לאחר מתקפת ה7- באוקטובר הסקר נועד לבחון את עמדות הציבור בסוגיות מיידיות של יעדי המלחמה ואסטרטגיית היציאה ממנה, כמו גם לבחון את השפעת המלחמה על תפיסות הציבור בשורה של סוגיות ליבה הנוגעות למדיניות החוץ ולמדיניות האסטרטגית של ישראל.

מסמך זה מציג את ממצאי הסקר, בחלוקה לחמישה תחומים: יחסי החוץ של ישראל, מערך החוץ הישראלי, ישראל והפלסטינים, יחסי ישראל-ארצות הברית, ויחסי ישראל עם שחקנים אזוריים.

השנה כלל הסקר, בין היתר, שאלות על מצב הסיום הרצוי של הלחימה בעזה; יחסי ישראל-ארה"ב והבחירות הקרובות לנשיאות; מדיניות ישראל מול חיזבאללה בטווח הקצר, ומול איראן בטווח הארוך; מעמדה הגלובלי של ישראל בעקבות המלחמה וסכנת הפיכתה ל"מדינה מצורעת"; עתיד היחסים האסטרטגים עם מצרים; יחסי ישראל עם האו"ם; הסנקציות הבינלאומית על מתנחלים אלימים; הקשר בין המערכה מול איראן והסדרה עם הפלסטינים; שייכות ישראל במאבק הגלובלי בין ארה"ב, סין ורוסיה; המשבר ההומניטרי בעזה; ועתיד יחסי ישראל-תורכיה.

ממצאים עיקריים

ירידה חדה בהערכת הציבור את מצבה של ישראל בעולם (4.31). מדובר בירידה משמעותית מהציון הנמוך היחסית שהעניק הציבור בשנה שעברה (5.03) וההערכה השנייה הנמוכה בעשור האחרון. 70% מהמשיבים מתארים את מצבה הבינלאומי של ישראל כלא טוב או לא כל כך טוב.

רוב הציבור (57%) מגלה דאגה רבה מהפיכתה של מדינת ישראל ל"מדינה מצורעת" בעקבות התמשכות המלחמה בעזה ומדיניות הממשלה. זאת, לעומת 43% שמגלים דאגה מועטה או לא מודאגים כלל.

הציבור מעניק לתפקוד הממשלה בתחום יחסי החוץ מאז תחילת המלחמה את הציון 3.84 – שהוא הציון הנמוך ביותר מאז התחלנו לערוך את הסקרים ב-2013. מדובר בירידה דרסטית מהציון הנמוך יחסית שהעניק הציבור בשנה שעברה (4.82).

הציבור מעניק למצבו של משרד החוץ את הציון 3.94, אף הוא הציון הנמוך ביותר מאז שהתחלנו את הסקר לפני עשור. מדובר בירידה דרסטית בהערכת מצב משרד החוץ מהשנה שעברה (5.00).

רוב בציבור הישראלי (44%) תומך בעסקת חבילה שכוללת נורמליזציה עם סעודיה, הקמת מדינה פלסטינית מפורזת שאינה בשליטת חמאס, וברית הגנה אזורית בהובלה אמריקאית. 37% מתנגדים לעסקה זו. 19% טרם גיבשו דעה בנושא.

רוב בציבור (כמחצית מהמשיבים) תומך במהלך הבינלאומי להטיל סנקציות על מתנחלים אלימים ועל ארגוני מתנחלים המעודדים אלימות בשטחים, כל עוד הוא מוגבל למתנחלים אלימים בלבד . זאת, לעומת 33% המתנגדים למהלך באופן גורף.

בניית קואליציה אזורית בחסות אמריקאית היא האסטרטגיה המועדפת על הציבור להתמודדות עם האיום מאיראן ובנות בריתה. 46% תומכים באופציה זו, לעומת 32% שתומכים בפתיחה במערכה צבאית עצמאית נגד איראן ושלוחותיה. 14% מצדדים בפתיחת מו"מ דיפלומטי עם איראן. רק 8% תומכים בהמשך המצב הקיים של לחימה מוגבלת מול איראן, חיזבאללה והחות 'ים.

44% מהציבור תומכים במהלך צבאי כולל בלבנון כאסטרטגיה מועדפת להתמודדות עם חיזבאללה בלבנון. 25% מהמשיבים חושבים שיש לרתום את הקהילה הבינלאומית לקידום מהלך דיפלומטי שיביא לנסיגת חיזבאללה אל מעבר לקו הליטני. אחוז דומה תומך בקידום הסדר בינלאומי רחב לייצוב המערכת הפנימית בלבנון והסדרת הגבול היבשתי בין המדינות. רק 5% תומכים בהשארת המצב הקיים מול חיזבאללה.

ניוזלטרצרו קשרתמיכה במכון