הצלת הכלכלה הפלסטינית תדחק את חמאס ותספק ביטחון לישראל

ניירות מדיניות והמלצות / תהליך השלום הישראלי פלסטיני

הכלכלה הפלסטינית קורסת. ברצועת עזה חמאס משתלט מחדש על המשאבים המצומצמים הקיימים והנכנסים, לאחר שהמלחמה החריבה את המערכת הכלכלית ברצועה. בגדה המערבית נאבקת הרשות הפלסטינית לשרוד נוכח מדיניות מכוונת של ממשלת ישראל, המנצלת את יחסי התלות ומקדמת מהלכי ענישה חד צדדיים על מנת לפגוע באופן חריף בכלכלה הפלסטינית וברשות הפלסטינית עצמה.

מדיניות זו משקפת הקצנה מסוכנת של הגישה הישראלית, שהחלה עוד טרם 7 באוקטובר ,2023 לפיה חמאס הוא נכס והרשות הפלסטינית היא נטל. קריסת הרשות הפלסטינית והכלכלה הפלסטינית מוצגים באופן גלוי כחלק מאסטרטגיה שתכליתה לקדם סיפוח ולמנוע הקמת מדינה פלסטינית, גם במחיר חיזוק החמאס ופגיעה אנושה בביטחון ישראל.

מסמך זה מציע מדיניות חדשה, והוא כולל המלצות קונקרטיות לפעולה שיביאו לתיקון מערכת היחסים הכלכלית הישראלית-פלסטינית, באופן שיאפשר להתקדם בתהליך מדורג לקראת פתרון שתי המדינות ולהשגת ביטחון יציב לטווח ארוך. האסטרטגיה המוצעת נשענת על רפורמה וייצוב כלכלי-חברתי של הרשות הפלסטינית, במסגרת של הסדר ושיתוף פעולה אזורי.

המסמך ממחיש את הקשר המובהק בין צמיחה כלכלית פלסטינית לבין המצב הביטחוני השורר בין שני הצדדים. על בסיס זה, המסמך מציע מפת דרכים, בת שלושה שלבים.
היעד ארוך הטווח הוא בנייה הדרגתית של כלכלה פלסטינית חזקה ומתפקדת, אשר תתנהל כמערכת עצמאית, המקיימת שיתופי פעולה הדוקים עם ישראל ועם מדינות האזור, באופן שיתרום ליציבות, לשגשוג גם של הכלכלה הישראלית, ולהתפתחות של כלכלות אחרות באזור.

תנאי הכרחי למימוש התוכנית הוא רצון פוליטי ישראלי לשנות את הגישה כלפי הפלסטינים, ולהתקדם בתהליך של ייצוב כלכלי-חברתי ומדיני. לפיכך, התוכנית תוכל להתממש רק תחת ממשלה המעוניינת לנקוט מדיניות שונה בתכלית מהמדיניות בה נוקטת הממשלה הנוכחית.

יחד עם זאת, גם בעת הנוכחית בה אין רצון פוליטי ישראלי להתקדם בנתיב המוביל לפתרון שתי המדינות, יש מספר מהלכים חיוניים שאותם ניתן לממש באופן כמעט מיידי, גם תחת הממשלה הנוכחית. מהלכים אלו מוצעים בשלב הראשון של מפת הדרכים, בד בבד עם הפעלת המנגנון הבינלאומי-פלסטיני לניהול ובנייה מחדש של רצועת עזה, במסגרת שלב ב' בתוכנית 20 הנקודות של הנשיא טראמפ. מהלכים אלו יהיו חלק ממערכת ההסכמות שתגובש בהובלה אמריקנית למימוש החלטת מועצת הביטחון 2803 העוסקת בעזה.

צעדים קונקרטיים שימומשו בשלב הראשון: פתרון המשבר הפיסקאלי המתמשך של    הרשות הפלסטינית כדי לאפשר תשלום משכורות ואספקת שירותים במתכונת מלאה;
כניסת עובדים פלסטינים הדרגתית לעבודה בישראל, תוך שינויים מוסכמים שישפרו את הסדרי הביטחון הקשורים בכך; הפסקת המהלכים הפוגעים במערכת הבנקאות הפלסטינית וקידום הסדרים חדשים שייצבו מערכת חיונית זאת; וסדרת מהלכים שיאפשרו למנף את הבנייה מחדש של עזה לטובת הזנקת הכלכלה הפלסטינית, בדגש על תחום הסחר והלוגיסטיקה. קידום הצעדים יותנה בתהליך רפורמות מקיף ואפקטיבי ברשות הפלסטינית, בהפסקת התשלומים למשפחות השהידים והאסירים, ובתיאום ביטחוני הדוק שיבטיח את הפירוז ואת דחיקת החמאס.

בשלב השני, יקודמו מהלכים נוספים תחת המעטפת של הסכמי אוסלו ופרוטוקול פריס בגרסתם הנוכחית, בתוך כחצי שנה מקבלת החלטה ישראלית להתקדם בנתיב זה.
הצעדים בשלב זה יכללו: כינוס הוועדה הכלכלית הישראלית-פלסטינית המשותפת וכן ועדות המשנה המשותפות הנוספות אשר נקבעו בפרוטוקול פריס ובהסכמים הנלווים, וגיבוש תוכניות להמשך; קידום מדורג של חיבור כלכלי בין עזה לגדה המערבית, במשולב עם הסדרי ביטחון מוסכמים; הקמת אזורי תעשייה במעמד כלכלי מיוחד ואזורי סחר חופשי; חתימה על הסדרי סחר מועדפים עם איחוד האמירויות וערב הסעודית, האיחוד האירופי וארה"ב; וקידום יוזמות כלכליות אזוריות, אשר צפויות להשפיע מאוד על ההתפתחות הכלכלית של הפלסטינים ושל ישראל. בראשן, הבנייה מחדש של עזה ו"המסדרון הכלכלי" הודו-מזרח תיכון-אירופה (IMEC).

השלב השלישי, יתמקד בהסכם כלכלי ישראלי-פלסטיני חדש, בחסות אמריקנית-בינלאומית-אזורית, אשר יהווה חלק אינטגרלי מהסדר שיוביל לבניית מדינה פלסטינית מפורזת במסגרת הסדר אזורי. הסכם זה יחליף את פרוטוקול פריס ואת מערכת ההסכמים הנלווים, כמו גם את מערכת ההסדרים החד-צדדיים שהתפתחה במהלך 30 השנים האחרונות. שלב זה מוצע למימוש בטווח ארוך יותר (4-3 שנים), ובמסגרתו יידונו נושאים כמו משטר הסחר הקבוע, המטבע שישמש את הכלכלה הפלסטינית, וכן שינויים משמעותיים אחרים במבנה הכלכלה הפלסטינית.

יישום התוכנית המוצעת יזניק את הכלכלה הפלסטינית, יחזק את הגורמים המתונים בזירה הפלסטינית, ויאפשר יציבות כלכלית-חברתית המהווה תנאי הכרחי להסדר יציב ולביטחון ארוך טווח. זאת, בנוסף לקיומם של יתרונות מובהקים נוספים מבחינת ישראל:

רשות פלסטינית חזקה ויציבה, המקיימת שלטון אפקטיבי בגדה המערבית ומהווהחלופה אפקטיבית לשלטון חמאס ברצועת עזה, וכן מחויבת ליחסי שלום עם ישראל ושותפה להתמודדות יעילה נגד הטרור. יישום התכנית מסייע להחליש את החמאס וארגונים קיצוניים אחרים בעזה ובגדה המערבית.

ההדרגתיות של התהליך תחת אופק מדיני ברור, וההתקדמות לפי אבני דרך ועמידה ביעדים ברורים, יקנו ביטחון ויחסי אמון וייצרו מערכת יציבה לטווח ארוך.

שיתופי פעולה כלכליים עם מדינות באזור, יתרמו ליציבות ולפיתוח, ויהפכו את ישראל לשחקן חיוני במערכת הגאו-אסטרטגית והכלכלית במזרח התיכון. שיתופי פעולה אלו יהוו גם מרכיב משמעותי בשיקום עזה ובתהליכי הרפורמה והייצוב של הרשות הפלסטינית.

השתלבות ישראל כגורם מרכזי ביוזמות אזוריות מקיפות, דוגמת ה-IMEC, צפויות לשמש מנוע צמיחה חשוב ביותר לכלכה הישראלית בעשורים הקרובים.