השלכות איסורי ייבוא מההתנחלויות

ניירות מדיניות והמלצות / ישראל ואירופה

מספר המדינות באירופה שחוקקו או מקדמות איסור על סחר עם ההתנחלויות גדל במהירות. ספרד מיישמת, הולנד ואירלנד יחלו החודש, בלגיה ונורבגיה בשלבי חקיקה, בריטניה הכריזה על מהלך חקיקתי, וצרפת וקנדה הודיעו שיצטרפו לכך. שורת מדינות אחרות – שבדיה, פולין, דנמרק, פינלנד ופורטוגל – הודיעו שהן מעוניינות שצעד כזה יעבור ברמת האיחוד האירופי, שם היוזמה הצרפתית-שבדית אמנם לא עברה, אך נותרה על השולחן.

כל עוד האיסורים נשארים ממוקדים במוצרים שמקורם בהתנחלויות, הנזק הכלכלי הישיר למשק הישראלי קטן, אף שהוא עלול להיות חריף ליצרנים ולחקלאים מייצאים מסוימים. הסיכון הרחב יותר הוא זליגה למסחר עם ישראל הריבונית בשל אפקט צינון, ציות-יתר, וחרם שקט, עד לכדי נירמול אי-סחר עם ישראל הריבונית (בגבולות הקו הירוק). צעדים אלו מחריפים את מיתוג ישראל כמדינה מצורעת שלא כדאי לעשות בה עסקים. דרישות להוכחת מקור, בדיקת שרשראות אספקה, אחריות המוטלת על יבואנים אירופים והחמרה מצד בנקים, חברות שילוח, מבטחים ומפיצים עלולות להפוך עסקה עם חברה ישראלית למסובכת, יקרה ובעלת סיכונים גבוהים יותר. הנתונים מראים שאפקט הצינון ו"החרם השקט" מצד יבואנים אירופים כבר כאן והסיכון להתרחבותו ממשי מאוד. בנוסף, הולנד ובלגיה חשובות במיוחד משום שנמלי רוטרדם ואנטוורפן משמשים שערי כניסה גם לשווקים אחרים באירופה. בריטניה, צרפת וקנדה חברות ב7-G, ארגון המדינות המתועשות, ובעלות כלכלה משמעותית.

סיכון נוסף הוא התרחבות מתחום הסחורות לתחום השירותים. ספרד, למשל, אסרה על פרסום מסחרי של מוצרים ושירותים שמקורם בהתנחלויות. בריטניה הודיעה על כוונה לאסור מימון, תיווך, שירותי בניה ועוד. הסיכון ימצא בפרטי החקיקה. נייר זה יסקור את הצעדים הננקטים במדינות שונות, והסיכונים העולים מהם.

הנייר בוחן את ההשלכות הכלכליות והמסחריות של איסורי הסחר עם ההתנחלויות על ישראל. תחילה יוצג הרקע למדיניות הבידול האירופית בין ישראל להתנחלויות והצעדים שננקטו בעבר, ולאחר מכן תערך השוואה בין החוקים שאומצו או מקודמים במדינות מערב אירופה. בהמשך ייבחנו ההשלכות הישירות על עסקים וייצוא מן ההתנחלויות, והסיכון לזליגה אל חברות הפועלות בישראל הריבונית ולמשק הישראלי.