ניירות מדיניות והמלצות
/ תהליך השלום הישראלי פלסטיני
מאז הקמתה בדצמבר 2022 וביתר שאת אחרי 7 באוקטובר 2023 מקדמת ממשלת ישראל ה־37 את סיפוח הגדה המערבית. מפעל הסיפוח מהווה סכנה אמיתית לביטחון ישראל. הוא מערער את זהותה ואת דמותה של המדינה כיהודית ודמוקרטית ומבודד אותה בזירה האזורית והבינלאומית. השלמתו תביא למציאות אסונית של מדינה אחת בין הירדן לים – מסוכסכת, מבודדת, חלשה ואלימה.
מהלכי הסיפוח הם חלק מאג'נדה ימנית רדיקלית סדורה, שבאה לידי ביטוי ב"תוכנית ההכרעה" של בצלאל סמוטריץ' (2017). היא מיושמת באישורו ובעידודו של ראש הממשלה בנימין נתניהו. המהלכים כוללים השתלטות מבנית על כלל הסמכויות האזרחיות שבאחריות צה"ל, האצה חסרת רסן של בנייה בהתנחלויות ומאחזים לא חוקיים, הכרזה חסרת תקדים על שטחי ענק כעל "אדמות מדינה" והשתלטות לא חוקית על אזורים נרחבים בשטח C, בעיקר באמצעות הקמה של חוות חקלאיות. צעדים אלה מלווים בהשלטת טרור ממוסד: מיליציות של צעירים מהמאחזים פועלים נגד פלסטינים חפים מפשע במימון ובסיוע הממשלה ובהתעלמותם ולעתים בגיבוים של המשטרה ושל צה"ל. הטרור נועד למרר את חיי הפלסטינים, להנציח מצב של "ייאוש במקום תקווה", כדברי סמוטריץ', ולגרשם מאדמותיהם.
קידום הסיפוח כולל מרכיבים נוספים. קיימת העדפה סקטוריאלית מובהקת והפניה של תקציבי עתק ממשרד האוצר, שבראשותו עומד סמוטריץ', להתנחלויות, לצד החלשה מכוונת של הרשות הפלסטינית כדי להביא לקריסתה ופגיעה מכוונת בכלכלה הפלסטינית במטרה לרסק את הקולקטיב הפלסטיני. במקביל נמשכים צעדי ההפיכה המשטרית האנטי־דמוקרטית, שנועדה להכשיר את מפעל הסיפוח ולאפשר את השלמתו.
אף שמהלכי הסיפוח אינם חוקיים, מהווים סיכון ביטחוני, שנויים במחלוקת בציבור הישראלי ומעוררים התנגדות עזה באזור ובעולם, ננקטו מולם עד כה צעדים דלים ולא אפקטיביים. במישור הפוליטי פועלים בנושא רק חברי סיעת הדמוקרטים, המפלגות הערביות חד"ש־תע"ל ורע"מ וארגונים ופעילים מהחברה האזרחית. בשדה הבינלאומי, נרשמו איומים וסנקציות בעלי השפעה שולית בלבד. מהלכי המנע לא האטו את הסיפוח, אלא להפך: הם דרבנו את הממשלה להאיץ את הקצב ולהחמיר את המצב בשטח.
למרות תאוצתם ויעילותם, מהלכי הסיפוח הם הפיכים. והיה ותוחלף ממשלת הימין הרדיקלית, ניתן לבטל באבחה את החקיקה ואת החלטות הממשלה. גם את הבנייה ואת השינויים בשטח ניתן לעצור; ממילא הם אורכים זמן רב. יתרה מכך, ההתנחלויות סובלות מהגירה שלילית. הציבור הישראלי אינו קונה את האשליות שמנסים למכור ראשי מפעל ההתנחלויות.
כדי להציל את ישראל מאסון הסיפוח והמדינה האחת, למנוע את הרס החזון הציוני ולהבטיח את ביטחון ישראל, ממשלה חדשה תצטרך לזנוח הן את גישת "ניהול הסכסוך" והן את גישת "ההכרעה הצבאית" ולהוביל להכרעה מדינית. בתוך כך, כדי להתמודד עם הבעיה שיוצר הסיפוח, יהיה עליה להציע פתרון מערכתי רחב, שלא יסתפק בביטולם של מהלכי הסיפוח, אלא גם יקדם צעדים מעשיים כדי להכשיר את הקרקע להסדר מדיני ולהיפרדות מוסכמת.
מסמך זה מפרט את התפתחות הסיפוח ואת הפרקטיקות השונות של יישומו לאורך השנים. הוא כולל סקירה היסטורית, החל מכיבוש שטחי הגדה המערבית, בדגש על המעבר ההדרגתי תחת ממשלות נתניהו מ"סיפוח זוחל" ל"סיפוח מואץ" בתקופת ממשלת ישראל ה־37. הוא מפרט את ההשלכות ההרסניות של הסיפוח על ביטחונה של מדינת ישראל, על מעמדה המדיני, על מצבה הכלכלי ועל זהותה. הוא מציג את המענה לאיום הסיפוח: צעדים שיבלמו את ההידרדרות בשטח לצד צעדים שמבטאים פרדיגמה מדינית של קידום חזון הסדרי, שיוביל בהדרגה להיפרדות ולמימוש פתרון שתי המדינות.
המענה המוצע במסמך כולל את הצעדים הבאים:
ביטול השינויים המבניים והחוקיים שנועדו להתאים את מערכות המדינה למציאות של סיפוח. בין השאר, תפורק "מנהלת ההתיישבות", יתוקן סעיף 33 בצו הקמת המנהל האזרחי (צו 2195), וכפועל יוצא יבוטל תפקיד סגן ראש המינהל האזרחי ותוסר כפיפותו למנהלת; תבוטל החלטת ממשלה 687 לתיקון חוק 150 (המציב הגבלות על בנייה בהתנחלויות); יבוצעו שינויים עמוקים במערכת אכיפת החוק; ותתאפשר בקרה אמיתית של הייעוץ המשפטי על הנעשה בגדה המערבית. כמו כן יבוטלו חוקים מפלים ומעודדי סיפוח, בהם: חוק קרן הארנונה, חוק פקודת העיריות והתיקון (סעיף 7) לחוק ההתנתקות.
עצירת התרחבות ההתנחלויות ופינוי המאחזים והחוות החקלאיות. הפעילות תבוצע תוך הבחנה בין התנחלויות הסמוכות לגדר ההפרדה ולקו הירוק (באופן שיאפשר לקדם הסדר עתידי עם הפלסטינים) לבין התנחלויות ומאחזים שהוקמו במכוון בעומק השטח, כדי למנוע רציפות טריטוריאלית פלסטינית, ויוצרים נטל משמעותי 5 על צה"ל. הצעדים יכללו, בין השאר, ביטול של הליכי הכשרת מאחזים ומבנים בדיעבד, קידום מנגנון אכיפה אפקטיבי נגד בנייה לא חוקית, פינוי מאחזים וחוות בדגש על נקודות שהן בסיס לטרור יהודי, הפסקת התקצוב העודף להתנחלויות, ביטול הליך הסדר מקרקעין (ביטול החלטת הקבינט ממאי 2025), בקרה על הפעילות של "החטיבה להתיישבות", בלימת השימוש בארכיאולוגיה ובתיירות יהודית כבסיס להעמקת השליטה הישראלית בשטח וחקיקת חוק פינוי־פיצוי וקליטה לעידוד פינוי של מאחזים והתנחלויות מעומק השטח לתוך ישראל או לגושי ההתיישבות.
בלימת האלימות והטרור של יהודים כלפי פלסטינים. תקודם החלטת ממשלה מפורטת שתטיל על רשויות הביטחון והאכיפה לגבש תוכניות מקיפות ואפקטיביות ותבטיח את המשאבים הנדרשים לכך. ישופר הניטור הרציף של פעילות הטרור ותבוצע פעילות בין־ארגונית לאכיפה אפקטיבית, כולל שימוש בצווי הרחקה. כדי לעקור את התופעה מהשורש יקודמו תוכניות חינוך ורווחה לטיפול בנוער ובצעירים ששייכים לחוגים המועדים לפורענות בשיתוף גורמים מתונים ורבנים מרכזיים בהנהגת המתנחלים.
יצירת שגרת חיים יציבה לפלסטינים. יבוצעו מהלכים שייצבו את המערכת הבנקאית הפלסטינית ויסדירו את העברת כספי הסילוקין. יחודשו תעסוקה ותנועה פלסטינית בין הערים. קהילות פלסטיניות יוחזרו לבתיהן ויוקמו תשתיות מים וחשמל לשירותן. יבוטלו הריסות הבתים במזרח ירושלים ובשטח C. יבוצע הליך רפורמות לרשות הפלסטינית ויקודמו פרויקטים משותפים של תשתיות, תעשייה ותעסוקה עם הרשות ועם מדינות האזור. כל אלה יהיו את הבסיס לתהליך מתמשך שבו תקודם מדינתיות פלסטינית במסגרת הסדר מדיני אזורי במקום סיפוח אלים ומלחמת נצח.
