קולות המצביעים הטורקים במדינות אירופה לא יהיו אלו שיכריעו את גורל משאל העם על שינוי החוקה שיתקיים בטורקיה ב-16 באפריל. ואולם, מצביעים אלו עומדים במרכז מתיחות חריפה בין טורקיה לאירופה, על רקע רצונם של ראשי מפלגת השלטון הטורקית לקיים עצרות בחירות במדינות אירופיות מרכזיות, דוגמת גרמניה, הולנד, ואוסטריה. מתיחות זו צפויה בטווח הקצר לפעול לטובת נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן בכל הנוגע לתוצאות משאל העם, אך יהיו לה השלכות ארוכות-טווח שליליות על יחסי טורקיה-אירופה, ואולי אף יובילו להתגברות העוינות כלפי מוסלמים באירופה.
החל ב-2012 יכולים אזרחים טורקים המתגוררים מחוץ למדינה להצביע ממקום מושבם לבחירות בטורקיה. בבחירות 2015 מדובר היה על קרוב ל-3 מיליון בעלי זכות בחירה. בעוד שבטורקיה עצמה ההשתתפות במערכות בחירות היא גבוהה, ועומדת באופן מתמשך על כ-80 אחוזי הצבעה, הרי שהטורקים בחו"ל לא הראו עד כה להט פוליטי גדול במיוחד. רק כשליש מהם מימשו את זכות ההצבעה שלהם ב-2015, ובבחירות לנשיאות טורקיה שנה קודם לכן – השיעור היה אפילו נמוך יותר, ובאופן משמעותי. לקראת הבחירות לפרלמנט ב-2015, ארדואן עצמו ביקר בגרמניה וקיים עצרת בפני אזרחים טורקים שם. כבר אז ניכר היה שהדבר יוצר מתיחות עם ההנהגה הגרמנית, אך בהיקף זניח לעומת המשבר לו אנו עדים בימים אלו.
המאמר פורסם ב-Ynet ב-13 במרץ 2017