הגירה ואסלאם בגרמניה: בין שני בתים – עידית זלטנרייך

כל הפרסומים / ישראל ואירופה

בשנות ה-60 וה-70 של המאה ה-20 הגיעו לגרמניה המערבית אלפי מהגרים שהוגדרו "עובדים אורחים". היום, כשמיליוני מוסלמים חיים בגרמניה, ההתמודדות עם שינוי התפיסה מאורחים לרגע למיעוט שנוכחותו קבועה היא דרמה הנמצאת בעיצומה.

שעת בוקר ושמש חיוורת עולה מעל מבנה הפרלמנט האירופי בשטרסבורג, צרפת. שורות ארוכות של אנשים יוצאים משעריו, צועדים ברחובות הצרים, צועדים ומתרחקים מהמבנה. מקרוב אפשר לראות שעשרות הצועדים הן צועדות. נשים מבוגרות למראה. מקצתן עוטות חולצה כחולה רחבה מעל לחולצות טריקו, אחדות מחזיקות בידן דלי. רגע לפני תחילתו של עוד יום פוליטי סואן, עוזבות המנקות את משכנו של החזון האירופי המאוחד.

ייחוס סמליות רבה מדי לתמונה הזו, שבה מתחלפות האוכלוסיות בבניין מקבוצה של מהגרות מהמעמד הנמוך הנעדרות מהמרחב הציבורי – לקבוצה המגלמת את הזירה הציבורית האירופית, תחטא בהפשטה. אבל אין דרך להתחמק מהעובדה שאירופה אכן מתמודדת עם משמעויותיה של הגירה רחבת היקף בכלל ועם המשמעויות של ההגירה המוסלמית בפרט.