כל הפרסומים
/ ישראל והמזרח התיכון
ההתקפות על המשפטנים העובדים בשירות המדינה, כמו גם על בתי המשפט, מסכנות את הביטחון של ישראל. שני הגופים הללו – עורכי הדין העובדים בשירות המדינה ובתי המשפט – הם מאבני היסוד המרכזיות של שלטון החוק, שהוא תנאי בסיסי לביטחון בשלושה רבדים עיקריים: ביטחון לאומי מול איומים חיצוניים, ביטחון אנושי בזירה הפנימית וביטחון זהותי ברמה האישית.
מאז הקמתה מאוימת ישראל על ידי סביבה שאינה מקבלת, בהכללה, את הלגיטימציה של מדינה יהודית במזרח התיכון. הצלחתה בעימותים המלחמתיים מבוססת על בניית מערכת צבאית אפקטיבית שבתורה בנויה גם על העוצמה הכלכלית של מדינת ישראל ועל יכולתה לקיים בריתות עם שחקנים בינלאומיים חשובים, ובראשם ארה"ב. בנוסף נהנית ישראל מנכונותם של רוב אזרחיה להקדיש לשם כך משאבים ניכרים, ולעתים את חייהם.
שלושת אלה: כלכלה חזקה, צבא אפקטיבי ונכונות האזרחים להתגייס, מבוססים על אמנה לא כתובה פנימית שלפיה המדינה מספקת סדר חברתי המעוגן בשלטון החוק.
שלטון החוק נדרש בכדי להביא לצמיחת הכלכלה. כך למשל, סדר משפטי שמאפשר חתימת וקיום חוזים הוא תנאי בסיס לכלכלה פורחת. ארגונים צבאיים יעילים מתנהלים בתוך מערכת של נורמות משפטיות פנימיות וחיצוניות, ולכן בדרך כלל צבאות מסודרים הביסו ארגונים שהפעילו אלימות אך פעלו בצורות שלא הוסדרו משפטית, ע"ע כנופיות.
שלטון החוק חשוב מאוד גם לפיקוח על הצבא ומערכת הביטחון. שחיתות כמו שעולה לכאורה בפרשת הצוללות מדגימה עד כמה חשובות מערכות חקירה והעמדה לדין בשמירה על הביטחון הלאומי.
ואולי יותר מכל, שלטון החוק הוא בסיס חשוב לנכונות של אנשים לתרום לשירות צבאי ואף להקריב את חייהם אם נדרש. ככל שנחוש שאנו חיים בחברה לא צודקת, חברה שלא מספקת יציבות וודאות משפטית, כן תפחת הנכונות שלנו להקדיש משאבים אישיים לשירות ביטחון.
מאז סוף שנות ה-60 נהנית ישראל מברית הדוקה עם המעצמה החזקה בעולם, ארה"ב. הברית נשענת בין היתר על קרבה רעיונית בין שתי מדינות המחויבות לשלטון החוק. כשישראל לא תמיד עמדה בסטנדרט המצופה ממדינה עם שלטון חוק – למשל בטיפול לא אפקטיבי בהברחת נשים ממזרח אירופה לתעשיית המין בישראל דרך סיני – האמריקנים לא הסתירו את דעתם וישראל פעלה לתקן את העניין.
שלטון החוק חשוב גם לביטחון האנושי שלנו. האמירה הנושנה עודנה בתוקף: "הוי מתפלל בשלומה של מלכות, שאלמלא מוראה, איש את רעהו חיים בלעו". המשנה מזכירה לנו כי התפקיד הבסיסי ביותר של המדינה היא לספק לאזרחיה ביטחון מפני איומים יום-יומיים. ישראל בחרה להרחיב את ההגנה הזו מעבר למניעת פשיעה, גם לאספקת שירותים אחרים שנוגעים לתחושת הביטחון האישי שלנו כמו רפואה ציבורית לכל. גם כאן, מערכת התביעה המדינתית, המערכת המשפטית שמסייעת לחקיקה, ובתי המשפט, לצד המשטרה והכנסת, הם הגופים המעניקים לנו ביטחון זה. אובדן האמון במערכות אלה יפגע בנו ברמה הבסיסית ביותר.
לבסוף, תחושת הביטחון שלנו נשענת גם על תחושה יציבה יחסית של זהות – אישית וקולקטיבית. הציונות חתרה להקמת מדינה נורמלית, המתנהלת בצורה צודקת ומספקת לאזרחיה מסגרת נאותה לחיים מלאים.
מן הסתם, גם מערכות המשפט יתפקדו יותר טוב אם יבחנו את עצמן ויעמדו תחת פיקוח, שממילא מתחזק עם הקמת נציבות הביקורת על מערך התביעה ומיצגיה, אבל התקפות משולחות רסן על גופים אלה מוליכות לערעור אמון הציבור באיבר לאומי חיוני ביותר ומהוות לפיכך סכנה אמתית לביטחון הלאומי, האנושי, והזהותי של כולנו.
המאמר פורסם בynet ב-12 בדצמבר 2019.
