ביידן רוצה נפט זול, ישראל היא חלק מהתוכנית שלו לצאת מהמשבר

מאמרי דעה ופרשנות / ישראל והמזרח התיכון

ביקור ביידן בישראל ובסעודיה הפנה את תשומת הלב של התקשורת בישראל להתחממות הצפויה ביחסי שתי המדינות. אולם, ראייה זו מסתירה את הסיבה העיקרית לביקור של נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן בשתי המדינות. בראש ובראשונה, הביקור מתמקד במחירי הנפט ובמצב הכלכלי העולמי.

רבים מבינים כיום שהמשך שריפת דלקי מאובנים (נפט, גז ופחם) בקצב הנוכחי יוצרת כאוס אקלימי; רק לפני זמן לא רב, בסוף חודש אוקטובר 2021, בוועידת האקלים בגלזגו, הצהיר נשיא ארצות הברית: "משבר האקלים הורס את חיים של אנשים מדי יום ועולה מיליארדי דולרים". לפיכך, הוא הצהיר, יש לצמצם באופן מידי את היקף פליטות הפחמן משריפת דלקי מאובנים. אולם, את הדברים הללו ביידן אמר כאשר חבית נפט נסחרה בפחות מ-80 דולרים לחבית. נכון, 80 דולר לחבית זה פי ארבעה מאשר היה באפריל 2020, ממש לאחר פרוץ מגפת הקורונה. אולם, התחושה בעת קיומה של ועידת האקלים הייתה שמחרי הנפט ירדו לרמות של 60 דולרים לחבית בזמן הקרוב, לאחר שחברות הנפט יגבירו את ההפקה שמאוד הצטמצמה בתקופת משבר הקורונה – כשהביקוש לנפט היה נמוך.

לא כך היו פני הדברים בפועל, תחזית זו הפכה להיות לא מציאותית. שלושה חודשים לאחר ועידת האקלים, בסוף ינואר 2022, מחירה של חבית זינק ל-90 דולרים לחבית.

אחר כך הגיעה הפלישה הרוסית לאוקראינה, בסוף חודש פברואר 2022. פלישה זו העמידה את כל המערב, אך במיוחד את ארצות הברית ובעלות בריתה בנאט"ו, בפני שתי ברירות שכל אחת גרועה יותר מהשנייה: התערבות אקטיבית במשבר, דבר שיוביל לעימות צבאי ישיר של נאט"ו מול רוסיה; והשנייה – הטלת סנקציות על רוסיה על מנת לגרום לה נזק כלכלי שיהיה מספיק חמור בכדי להביא אותה לנסיגה מאוקראינה. האופציה שנבחרה היא השנייה כמובן, כי מי רוצה להילחם ברוסים?

באופן טבעי הסנקציות שהוטלו על רוסיה הביאו לזינוק חד בכל מחירי הסחורות, אולם במיוחד במחירי האנרגיה והדגנים. התחזיות של הגופים הבין-לאומיים הגדולים בדבר התמוטטותה הקרובה של כלכלת רוסיה לאור המשבר שוב התבררו כמנותקות מהמציאות: כל שהתרחש הוא שמדינות האיחוד האירופי פשוט משלמות כיום לרוסיה הרבה יותר על אותו דבר. שער הרובל כיום הוא 65 רובל לדולר, בהשוואה ל-108 רובל בתחילת מרץ האחרון, מיד לאחר הפלישה. הסנקציות שהוטלו על רוסיה אפוא נשאו פרי, אך מסתבר שהפרי נפל לחיק הלא נכון, כלומר לחיק הרוסי.

התשובה היחידה לפרדוקס המוזר הזה – האומר שככל שהמלחמה באוקראינה נמשכת כך הולכת וצומחת לה הכלכלה הרוסית, תוך כדי השתוללות אינפלציונית בעולם שלא הייתה כמותה מאז שנות ה-70 של המאה הקודמת – נמצאת במרחב המזרח תיכוני, ובראש ובראשונה בערב הסעודית ובאיחוד האמירויות. ביידן שואף בביקור זה "לשבור" את "הסכמות אופ"ק+", כך שערב הסעודית ואיחוד האמירויות יגדילו את הפקת הנפט למקסימום האפשרי. מדובר בשתי המדינות היחידות באופ"ק בעלות רזרבות הפקה משמעותיות: ערב הסעודית יכולה להגדיל את ההפקה בעוד 1.5 מיליון חביות ביום, למקסימום של 12 מיליון חביות ביום, ואילו איחוד האמירויות יכולה להגדיל את ההפקה מ-3 מיליון חביות כיום ל-3.5 מיליון, ויש הטוענים שאף ל-4 מיליון. המפתח לירידת מחירי הנפט בעולם טמונה בידיהם של מוחמד בן-סלמאן ומוחמד בן-זאיד.

לסעודים ולאמירתים, מצידם, אין עניין לעשות זאת. מדוע עליהם להסתכן ולהסתכסך עם הרוסים כאשר הכלכלות שלהן פורחות וצומחות והן נהנות ממחירי נפט גבוהים? אם מלחמה באוקראינה תימשך עוד זמן מה, התוצר הסעודי ב-2022 יחצה את רף טריליון הדולר. גם הכלכלה האמירתית צומחת מהר מאוד בחצי השנה האחרונה, לאור העלייה החדה בהכנסות יצוא הנפט ולצד היציאה ממשבר הקורונה ופריחת ענף התיירות שלה.

ביקורו של ביידן נועד אפוא קודם כל ליישר את ההדורים עם סעודיה, ועם מוחמד בן-סלמאן באופן ספציפי. זאת לאחר ההידרדרות ביחסים בעקבות רצח העיתונאי ג'מאל חאשוקג'י המיוחס ליורש העצר הסעודי. הביקור אפוא אמור לשכנע את הסעודים לחזור ולמלא את התפקיד של "המבוגר האחראי" בשוק הנפט, גם אם הוא בא על חשבון הקטנת הכנסותיהם, אבל נועד לסייע לאינטרסים של המערב, ושל ארצות הברית בפרט.

אז מה יש לביידן להציע לסעודים ולאמירתים? הרי ארצות הברית כבר מזמן לא מגינה פיזית על בעלות בריתה. לאור התגובה הרפה של ארצות הברית לפלישה לאוקראינה, איש אינו מצפה ממנה גם להתערבות צבאית בנושא האיראני. עם זאת, ארצות הברית יכולה להציע ברית הגנה אזורית נגד איראן ושלוחיה. היא תספק נשק וישראל – שהיא בעלת הצבא החזק והמנוסה ביותר באזור – תאמן ותרכז בפועל את הברית. טראמפ הרי העביר את ישראל ב-2020 מפיקוד אירופה לפיקוד המרכז. במצב הזה, המפרציות יקבלו הגנה אפקטיבית מול איראן וגרורותיה, במיוחד אל מול החות'ים בתימן; ארצות הברית תהנה מירידת מחירי הנפט בשווקים; ואילו ישראל תהפוך לא רק למדינה לגיטימית ומוכרת באזור, אלא גם למדינה מרכזית וחיונית לשרידותן של המפרציות אל מול האיום האיראני. האקלים, בינתיים, יצטרך להמתין.

המאמר פורסם ב״N12״, ב-14 ביולי 2022