מאמרי דעה ופרשנות
/ ישראל ואירופה
"הקשר החזק ביותר בין ישראל לאירופה הוא אמונתנו המשותפת בדמוקרטיה ובערכיה", אמרה נשיאת הנציבות האירופית, אורסולה פון דר ליין, בנאומה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב ב-14 ביוני. היום, יותר מאי-פעם, הוסיפה, על דמוקרטיות כמו אירופה וישראל להתמודד יחדיו עם איומים לדמוקרטיה, מבפנים ומבחוץ, ובייחוד עם האיום המשותף של נסיגה דמוקרטית.
העשור האחרון התאפיין במגמה גלובלית של נסיגה דמוקרטית. מגוון גורמים ומנהיגים פופוליסטים וא-ליברלים הטילו ספק במוסדות מרכזיים של הדמוקרטיה הליברלית, כגון מערכת משפט עצמאית וחירויות אזרח. במדינות מסוימות, מוסדות אלו עברו פירוק של ממש. הסדר הליברלי הבינלאומי נתון תחת מתקפה, לא רק מצד אלה המבקשים לשנות את מוסדות השלטון והחוקים שלו ולהתאימם למאזן כוחות עולמי משתנה, אלא גם מצד אלה המערערים על עצם היסודות שלו, ובבסיסם החוק הבינלאומי והרב-צדדיות.
המגמה הזו לא חסה על אירופה וישראל: הפופוליזם הימני השתרש, ערכי הדמוקרטיה הליברלית עורערו, השיח הלאומי-אתני והביטחוני צברו תמיכה רחבה, והיסטוריוגרפיה רשמית עברה פוליטיזציה למטרות עיצוב זהות וחיזוק ריבונות וביטחון. הנסיגה הזו גבתה מחיר גם מיחסי ישראל-אירופה. בתקופת כהונתו של בנימין נתניהו כראש ממשלה נוצרו בריתות בין מנהיגים פופוליסטים ממפלגות א-ליברליות ימניות ישראליות ואירופיות. זאת, מתוך אינטרס משותף בהחלשת האיחוד האירופי ובהגברת הפיצול בין המדינות החברות בו.
ישראלים ואירופאים פרו-דמוקרטים – אשר חלקם הגיעו לתפקידי ממשל במהלך השנתיים האחרונות – מנסים להתמודד עם מגמה זו, אך עושים זאת עד כה באופן מוגבל למדי ואד-הוקי. זאת, על אף שאיום הנסיגה הדמוקרטית לא מוגר כלל: ישראל ניצבת בפני סבב בחירות נוסף שעלול להעלות לשלטון קואליציה ימנית בהשתתפות גורמים קיצוניים ביותר. ובאירופה, למלחמה באוקראינה ולסנקציות שהוטלו על רוסיה צפויות להיות השלכות חברתיות-כלכליות הרסניות, שעלולות להחמיר סכסוכים חברתיים ולחזק כוחות פופוליסטים.
על כן, על ישראל ואירופה לאחד כוחות ולפעול במשותף לחיזוק הדמוקרטיה הליברלית ולעצירת מגמות הנסיגה הדמוקרטית. בהקשר זה, על האירופאים – כחלק מרצונם לחזק יחסים עם ישראל – להדגיש את החשיבות שבחיזוק הדמוקרטיה הישראלית, ולא להתעלם מהתפתחויות פנימיות שמובילות לכיוון ההפוך. עליהם להתערב במקרה שממשלת ישראל תקדם (דה-יורה או דה-פקטו) סיפוח שטחים או חקיקה אנטי-דמוקרטית, ולתמוך באופן פעיל בצעדים פרו-דמוקרטים כשאלה ננקטים על-ידי ההנהגה הישראלית. על האיחוד האירופי להציג את היתרונות הטמונים בחיזוק הדמוקרטיה ואת ההשלכות השליליות של שחיקה דמוקרטית. במקביל, הממשלה, חברי כנסת ונציגי החברה האזרחית בישראל צריכים לאמץ תפיסת מדיניות חוץ שמבוססת על ערכים ולא רק על אינטרסים ויחסי תן וקח, להדגיש את רצונם בחיזוק הדמוקרטיה הליברלית ברחבי אירופה ולהתנער מגורמים א-ליברלים ביבשת.
בבואם לתמוך בדמוקרטיה הישראלית, על האירופאים להדגיש את יחסי הגומלין בין חיזוק הדמוקרטיה, קידום שלום ועידוד חברה משותפת – שהרי ללא פתרון לסכסוך הישראלי-פלסטיני וללא שוויון בין יהודים לערבים בתוך ישראל, יוסיף להירשם גירעון דמוקרטי בישראל. אירופה יכולה למלא תפקיד פעיל ויעיל יותר במאמצים לקידום שלום ישראלי-פלסטיני, לא כל שכן כאמצעי להבטחת עתידה של הדמוקרטיה הישראלית. גם כאשר ניצבים קשיים גוברים והולכים לפתרון שתי המדינות, וכאשר נושאים דחופים יותר שולטים בסדר היום האירופי, על האירופאים להגביר את מעורבותם בקידום השלום, תוך התגברות על מחלוקות פנים אירופיות, מתן מענה על הצרכים האמיתיים של שני הצדדים לסכסוך, ושיתוף פעולה עם גורמים בינלאומיים נוספים. ישראל, מצדה, צריכה לעודד מעורבות שכזאת.
על האירופאים גם לבחון את הפוטנציאל הגלום ב"הסכמי אברהם" להשגת התקדמות במסלול הישראלי-פלסטיני ולתמוך בצעדים חיוביים בכיוון זה. במקביל, עליהם לנסות למתן תופעות לוואי שליליות של הנורמליזציה הישראלית-ערבית, דוגמת מכירת טכנולוגיות מעקב ישראליות למשטרים ערביים. ולבסוף, על מנת להיות בעמדת השפעה טובה יותר לסיוע בקידום שלום, על האיחוד האירופי לפעול כדי לשפר את תדמיתו בישראל, בין היתר דרך השקעת מאמצים רבים יותר בדיפלומטיה ציבורית ובהבהרת עמדותיו בפני הציבור הישראלי.
בכירים אירופאים צריכים להיפגש באופן קבוע עם גורמים פרו-דמוקרטים – מהפוליטיקה והחברה האזרחית – כאשר הם מבקרים בישראל, ולא לקחת אותם כידידים מובנים מאליהם. נוסף על כך, עליהם לנסות לתת נראות גבוהה לפועלם של גורמים אלה – להזמין אותם לנאום בכנסים בפרלמנט האירופי, להזכיר את עבודתם בנאומים וברשתות החברתיות, ולשמש כמליצי יושר שלהם באירופה. רוח גבית מסוג זה חשובה לארגונים ולפוליטיקאים ישראלים, במיוחד אלה השוחים נגד הזרם. פורום קבוע, המכנס בכירים באיחוד האירופי עם גורמים פרו-דמוקרטים ישראלים יוכל לשמש כלי נוסף להעצמה ופיתוח שותפויות בינלאומיות.
לארגוני חברה אזרחית בישראל הפועלים לקידום ערכי הדמוקרטיה הליברלית חסרות על-פי רוב יכולות ארגוניות לחולל את השינוי שהם שואפים אליו. הם זקוקים למשאבים נוספים ולתמיכה כספית. אירופה – בהיותה תורמת מרכזית בנושאי דמוקרטיה – יכולה להרחיב ולגוון את תוכניות המימון שהיא מציעה בהקשר זה. המימון האירופי צריך להיות נגיש יותר ליוזמות חדשות, קטנות וחדשניות, במקביל להמשך התמיכה בארגונים מבוססים המקדמים ביעילות שינוי חיובי ארוך טווח. כיוון שארגונים המקדמים חברה משותפת, שלום ישראלי-פלסטיני וזכויות אדם, היו נתונים במשך שנים תחת לחץ מצד הימין האידאולוגי, על האיחוד האירופי וחברותיו לתת להם גם גיבוי פוליטי וחופש פעולה. במקביל, הגורמים הפרו-דמוקרטים בישראל צריכים לסייע בחיזוק עמיתיהם באירופה, במיוחד אלה שמתמודדים עם נטיות א-ליברליות בארצותיהם או פועלים להחליף מנהיגים פופוליסטים.
אירופאים וישראלים יכולים לשתף פעולה על-מנת לחזק את הבסיס הדמוקרטי-ליברלי של יחסי ישראל-אירופה באמצעות קביעת סדר יום חדש. במארס 2022, האיחוד האירופי החליט להאריך את תוכנית הפעולה שלו עם ישראל לשלוש שנים נוספות, כדי "לתת לצדדים הזדמנות לקדם את שיתוף הפעולה שלהם לשנים הקרובות, בין היתר באמצעות משא ומתן אפשרי על סדרי עדיפויות לשותפות ביניהם". יש למנף צעד זה, כמו גם את המדיניות החדשה שאימץ האיחוד האירופי ביחס לאגן הים התיכון בשנה שעברה ואת הנכונות האירופית לכינוס מחדש של "מועצת האסוציאציה" עם ישראל, כדי לשרטט נתיבים חדשים לשיתוף פעולה בין ירושלים לבריסל, שיתבססו על עמודי תווך של דמוקרטיה ושלום.
בתוך כך, יש גם למנוע מהנושא הביטחוני לתפוס את המקום המרכזי ביחסי ישראל-אירופה. בעוד שהיקף שיתוף הפעולה הביטחוני עשוי לגדול על רקע המלחמה באוקראינה, חשוב לוודא שהדבר נעשה תוך חיזוק של ערכים דמוקרטים ליברלים, ולא על חשבונם. יש לתעדף שיתוף פעולה ישראלי-אירופי בתחומי המדע, החינוך, הסביבה, התיירות והתרבות ולמקסם את הקשרים האזרחיים באמצעות תוכניות אירופיות כגון Erasmus plus, Horizon Europe ו-Creative Europe. הסכמים ותוכניות אלו כוללים סעיפים טריטוריאליים שמבטיחים שכספים אירופים לא יגיעו להתנחלויות, ועל ישראל להמשיך ולהסכים לכך.
בתקופה בה ישראל והאיחוד האירופי פועלים במשותף להעמקת היחסים ביניהם, מאמץ ישראלי-אירופאי לשים את הדמוקרטיה הליברלית בלב מערכת היחסים בין הצדדים ולחזק גורמים פרו-דמוקרטים הוא דרך פעולה מועדפת לחיזוק היחסים.
המאמר פורסם ב״הארץ״, ב-8 בספטמבר 2022
