/ כנסים
ד"ר גיל מורסיאנו, מנכ"ל מכון מיתווים, בנאום הפתיחה בכנס השמיני למדיניות חוץ אזורית שנערך במרכז יצחק רבין, נובמבר 2025, בשיתוף קרן פרידריך אברט.
"הכנס השנה נערך בתקופה יוצאת דופן – אזור דמדומים, בין שנתיים של מלחמה, לבין עתיד שאינו ברור. זה כנס שמתקיים בין סכנה גדולה לבין הזדמנות גדולה. אנחנו מביטים היום צפונה: למאמצי חיזבאללה להתארגן מחדש, לאפשרות של חידוש הלחימה מול איראן, למערכה המתמשכת בעזה – ורואים את סיכוני ההסלמה. הסלמה שבמידה ותתרחש עכשיו, עלולה להגיע בתנאים הקשים ביותר, כאשר מדינת ישראל מצויה במשבר מדיני חסר תקדים.
ובמקביל – אנחנו גם רואים הזדמנות נדירה. מערכת בינלאומית שמגלה מחויבות, ואלטרנטיבות מדיניות שמתחילות להיבנות כאן אצלנו – לשיקום, לבנייה מחדש, ואולי אף לעשייה מדינית חדשה.
היכולת להכריע בין הסלמה לבין הזדמנות לבנייה מחדש תלויה בנו. זו לא גזירת גורל. זה תלוי ביכולת שלנו לייצר יוזמות מדיניות; תלוי בנושא של הכנס הזה – בבחירה בדרך המדינית; תלוי ביכולת שלנו לקחת אחריות על גורלנו.
אני, כמו רבים מכם, מודה לנשיא טראמפ על שהציל את ישראל והביא להפסקת הלחימה – אבל לנהל את עניינינו מקריית גת הוא לא מודל לטווח הארוך.
מצב התודעה הלאומי: מטראומה לפוסט־טראומה
איפה אנחנו, כחברה, נמצאים נפשית?
בשיחות שקיימנו עם הקואליציה הישראלית לטראומה, עולה שהחזרה של החטופים החיים – ואנחנו עדיין מחכים לגופותיהם של ארבעה נוספים – מלווה אותנו במעבר ממצב של טראומה מתמשכת למצב של פוסט־טראומה. זה אולי נשמע דומה, אבל ההבדל עמוק: בפוסט־טראומה יש יכולת להסתכל על המציאות בעיניים פקוחות, לאתגר הנחות יסוד, לשאול שאלות, ולפתח פרספקטיבה חדשה. הפסיכולוגים קוראים לזה "צמיחה פוסט־טראומטית".
כשאנחנו פוקחים עיניים – מתגלות כמה אמיתות קשות. המחיר הבלתי מתקבל על הדעת של המשכיות הימין הקיצוני. אשליות "הריביירה הצפונית", אשליות הסיפוח וה"גירוש מרצון", דוחפות את ישראל לבידוד מדיני, שבו אפילו שותפותינו הקרובות רואות בנו גורם בלתי מרוסן. במקביל, המשיחיות מכרסמת בבסיס המוסרי של ישראל, ומסכנת את הדמוקרטיה באופן חסר תקדים.
הקמפיין האלים של השבועות האחרונים – בגדה וגם בתחומי הקו הירוק – ממחיש זאת היטב. תקיפות של פלסטינים, פעילי שלום וחיילי צה״ל; האירוע בפרדס חנה נגד ח״כ עודה; וזה רק מדגם. הדברים שאמר יצחק רבין על האלימות המאיימת על יסודות הדמוקרטיה – מעולם לא היו מדויקים יותר.
ההתעלמות מהצורך להציב אלטרנטיבה מדינית לחמאס הובילה בדיוק למה שהזהרנו ממנו. נתניהו הבטיח "לא חמאסטן ולא פתחסטן" – ובפועל ברחובות עזה: חמאסטן חזרה.
לפני שנה, ממש כאן במיתווים, דנו בהצעות אמיתיות שהוגשו לישראל מצד איחוד האמירויות והסעודים: נורמליזציה, ובמקביל מעורבות ישראלית בעיצוב היום שאחרי בעזה. היום? ההצעות אינן על השולחן.
מי כן על השולחן? טורקיה וקטאר – כ"יזמי השיקום".
כל עוד ישראל מסרבת לעסוק בפתרון שתי המדינות ובבניית אלטרנטיבה בעזה ובגדה – היא תישאר בנחיתות אסטרטגית מתמשכת.
ביטחון כיכולת לייצר יציבות
העדיפות הראשונה של כולנו היא ביטחון. אבל מהו ביטחון? לא עוד מוצב על פסגת החרמון. לא עוד "בנק מטרות". אלא ביטחון עמוק – כזה שמעניק יציבות בחיים.
ביטחון אמיתי הוא היכולת להפוך הישגים צבאיים זמניים – שהושגו בדם רב – להישגים מדיניים ארוכי טווח. וכאן נכנסים שיקום ובנייה מחדש.
רבים שואלים: מה הקשר בין צינורות ובטון לבין ביטחון? הקשר הוא הכול.
במזרח התיכון, מי שבונה מחדש – שולט בעתיד. מי שישקם את סוריה, לבנון ועזה – יעצב מחדש את ההסדר המדיני האזורי. השאלה מי ישקם את דרום לבנון – חיזבאללה בכסף איראני, או גורמים אחרים – חשובה לביטחון ישראל יותר מעוד מאחז זמני מעבר לגבול.
בעזה – אם 200 אלף צעירים יגדלו בתוך תהליך שיקום אמיתי או יהפכו למאגר הגיוס הבא של חמאס – זה יכריע את ביטחוננו הרבה יותר משאלה טקטית על חולייה במנהרה.
ואנחנו? כרגע לא שם. אנחנו לא עסוקים בעומק. לא בטווח הארוך. לא באסטרטגיה. וכאן נכנסת העבודה של מיתווים.
בשנה הזו, מיתווים – כמו חלק גדול מהחברה האזרחית – מילא תפקידים שבדרך כלל אמורים להיות של מדינת ישראל: ניהלנו דיאלוגים אסטרטגיים עם מצרים וירדן. שמרנו על קשרים בזמן שהיחסים המדיניים היו בשפל עמוק. פעלנו מול גורמים חדשים במרחב – גם כאלה שאין לישראל יחסים דיפלומטיים איתם. ייצגנו כלפי חוץ פנים אחרות של ישראל: ליברליות, פלורליסטיות, שוחרות שלום. רוב העבודה הזו נעשתה מתחת לרדאר.
מחויבות לעתיד – ולמנהיגי השינוי כאן איתנו
כאן בחדר יושבים מנהיגי ומנהיגות השינוי של ישראל. יאיר גולן ידבר מיד, ואחריו נציגים משלוש מפלגות נוספות מהאופוזיציה. אני מבקש להתחייב – בשם עצמי ובשם מיתווים – לעשות כל שניתן כדי לקחת את החזונות שלכם, את האלטרנטיבות שאתם מציעים, ולהפוך אותם לתוכניות מדיניות ישימות.
כך שכאשר תקום ממשלת שינוי – במהרה בימינו – נהיה כולנו מוכנים להפוך את הרעיונות למדיניות, את המדיניות למציאות, ואת המציאות לעתיד אחר לישראל."
צפו ביוטיוב
צילום: קונסטנטין גרוסמן
