תורכיה וישראל: קונפליקט בלתי נמנע או הזדמנויות לשיתוף פעולה?

/ כל האירועים

מה עומד מאחורי המדיניות התורכית באזור?
כיצד אנקרה תופסת את תפקידה בעזה ובסוריה?
האם קיימות נקודות מפגש בין האינטרסים התורכיים והישראליים, או שמדובר בהתנגשות אסטרטגית מתמשכת?

בוובינר מיוחד ניתחנו את האינטרסים והיעדים של תורכיה במזרח התיכון, בחנו את נקודות החיכוך והאפשרויות לשיתוף פעולה, ושאלנו מה צריכה להיות המדיניות הישראלית לנוכח המציאות המשתנה.

מנחה:
ד"ר רועי קיבריק, מנהל המחקרים במיתווים
משתתפים:
השגרירה אירית ליליאן, שגרירת ישראל בתורכיה
ערד ניר, עורך חדשות החוץ בחדשות 12
ד"ר גליה לינדנשטראוס, חוקרת בכירה במכון למחקרי ביטחון לאומי, המתמחה במדיניות החוץ העכשווית של תורכיה
ד"ר נמרוד גורן, נשיא ומייסד מכון מיתווים

הדיון סקר את מערכת היחסים המורכבת והנפיצה בין ישראל לתורכיה, במיוחד בהקשרי המשבר הנוכחי, וניסה לעשות סדר במורכבות זו, תוך התמקדות בזירות עזה וסוריה ובחיפוש אחר אתגרים והזדמנויות.

נקודות מפתח מרכזיות

 

מצב היחסים הנוכחי

משבר עמוק ושינוי פרדיגמות: אירית ליליאן, שגרירת ישראל בתורכיה, תיארה את המצב כמשבר עמוק ושונה ממשברים קודמים, עם חשדנות הדדית עזה ותפיסת איום הדדית, שבה כל צד רואה את השני בעל כוונות נרחבות ורעות.

מדיניות חוץ תורכית פרואקטיבית: ד"ר נמרוד גורן, נשיא ומייסד מכון מיתווים, ציין כי תורכיה רואה עצמה כ"מעצמת אמצע" (Middle Power) ומתווכת אזורית (כמו במלחמת אוקראינה), עם מדיניות חוץ פרואקטיבית מאוד במגוון רחב של זירות.

ניתוק רחב: גורן הדגיש כי הניתוק הנוכחי בין המדינות עמוק יותר מבעבר, ומשפיע כמעט על כל הזירות, כולל יחסי חברה אזרחית.

סטייה מדפוס העבר: ד"ר גליה לינדנשטראוס, חוקרת בכירה במכון למחקרי ביטחון לאומי, ציינה כי בניגוד למשברים קודמים, הפסקת אש בעזה לא הובילה לשיפור ביחסים. תורכיה נקטה בצעדים חריפים (צווי מעצר לבכירים ישראלים, חרם סחר) המשקפים תפיסה של ישראל כ"פושעת" שיש להעניש. הניתוק הכלכלי, שהיה בעבר "חמצן" ליחסים, מדאיג.

חשיבות אסטרטגית: ערד ניר, עורך חדשות החוץ בחדשות 12, הדגיש את חשיבותה האסטרטגית של תורכיה לישראל עקב גיאוגרפיה וגודל, וכי למרות החומרה, המשבר פתיר. הוא טען שתורכיה מכירה בזכות קיומה של ישראל, וכי הרטוריקה הארדואנית כלפי ישראל נובעת מסערת רגשות אמיתית נוכח המתרחש בעזה.

מעורבות תורכיה בזירת עזה

מניעים ותפיסות: אירית ליליאן וערד ניר הסכימו כי המעורבות התורכית מונעת מהזדהות אמיתית עם סבל הפלסטינים, בעלת יסוד דתי, וגם מאינטרס פוליטי של תורכיה למצב עצמה כשחקן אזורי מוביל, מתווך בינלאומי, ובעל השפעה על ארה"ב.

קווים אדומים ופעילות: ישראל הציבה קווים אדומים (למשל, אין נוכחות צבאית תורכית בעזה). תורכיה מתמקדת בנוכחות הומניטרית ופועלת לשיקום, אך רצונה שחמאס יישאר שחקן רלוונטי עומד בניגוד לאינטרסים ישראליים.

הזדמנויות ותיאום: ד"ר נמרוד גורן ציין שהגישה התורכית בעזה דומה להתנהלות בעימותים קודמים, אך הפעם התחילה מנקודה טובה יותר לפני ה-7 באוקטובר. ד"ר גליה לינדנשטראוס הדגישה את ההתקרבות בין תורכיה למצרים כגורם חדש שפותח ערוצישיתוף פעולה אזוריים. ערד ניר ייחס את שחרור החטופים למאמצי התיווך התורכיים ומאמין שתורכיה רואה בשיקום עזה הזדמנות כלכלית.

מעורבות תורכיה בזירת סוריה

אינטרסים מגוונים: בניגוד לעזה, בזירה הסורית קיים שיתוף אינטרסים מסוים בין ישראל ותורכיה. אירית ליליאן הדגישה את רצון שני הצדדים למנוע עימות פיזי ואת קיומו של מנגנון תיאום טכני.

הבדלים וחיכוכים: סוגיית הכורדים נותרה נקודת חיכוך קשה (תורכיה תופסת את ישראל כתומכת בכורדים).

הזדמנויות: ד"ר נמרוד גורן רואה בסוריה זירה "נקייה" יותר לדון בה על בסיס אינטרסים ביטחוניים. ישנם אינטרסים מוחשיים משותפים, והשאיפה ליציבות בסוריה יכולה להוות בסיס. ד"ר גליה לינדנשטראוס ציינה כי מדיניות ישראל בסוריה פרגמטית יותר, והסכם ביטחוני ישראלי-סורי יכול לשפר את יחסי ישראל-תורכיה. נתיבי סחר פוטנציאליים דרך סוריה הם נקודה רגישה.

"מודל רציונלי": ערד ניר הגדיר את סוריה כ"מודל הרציונלי" ליחסי ישראל-תורכיה, בניגוד ל"מודל הרגשני" של עזה, וציין את יכולת התיאום וההבנה ההדדית בטיפול באיומים משותפים למרות המתחים.

גורמים נוספים

השפעת ארה"ב: עלתה חשיבותה של ארה"ב כגורם המשפיע, אם כי הדעות חלוקות לגבי מידת מעורבותה של ארה"ב בניסיון לתווך או להשפיע.

מסדרונות סחר: קיימת תחרות גלובלית על נתיבי סחר, אנרגיה ותשתיות דיגיטליות (למשל, יוזמת IMEC מול נתיבים תורכיים דרך סוריה/עיראק). ד"ר גליה לינדנשטראוס הדגישה את הצורך בריבוי נתיבים עקב חוסר היציבות האזורי.

המלצות ודרכים להתקדמות

שימור ערוצי קשר: אירית ליליאן קראה לא לאבד תקווה ולשמר קשרים ברמת החברה האזרחית כ"רשת ביטחון".

התמודדות עם הרטוריקה: אירית ליליאן הדגישה את הצורך להתמודד עם הרטוריקה התורכית האנטישמית והאנטי-ישראלית הקשה ברשתות החברתיות ובתקשורת.

חידוש דיפלומטיה אסטרטגית: ד"ר נמרוד גורן המליץ לחדש דיאלוגים אסטרטגיים לא רשמיים, לדרוש הסרת הגבלות סחר, חידוש טיסות ישירות וחידוש נציגויות דיפלומטיות מלאות.

שינוי מדיניות ישראלית: ד"ר נמרוד גורן וערד ניר קראו לשינוי כיוון ישראלי בנושא הפלסטיני, כצעד מרכזי לשיקום יחסים לא רק עם תורכיה אלא עם האזור כולו.

תיווך אמריקאי: ד"ר גליה לינדנשטראוס הדגישה את חשיבות התיווך האמריקאי, בטווח הקצר, ובטווח הארוך – נורמליזציה עם מדינות נוספות כמו סעודיה ואינדונזיה יכולה לדחוף את תורכיה לשיפור יחסים.

תוכנית טראמפ: ערד ניר המליץ לתמוך ב"תוכנית 20 הנקודות" של דונלד טראמפ כדרך לפתרון, תוך ניצול גחמותיו ותועלתנותו.

הדיון סיכם כי למרות האתגרים הקיימים והחשדנות ההדדית, יש לזהות הזדמנויות לשיתוף פעולה ולפעול לפריקת תפיסת האיום ההדדי, מתוך הבנה שקשרים אלה הם אסטרטגיים למדינת ישראל.