איך חברי הכנסת יכולים לתרום לשיפור מדיניות החוץ

כל הפרסומים / שיפור מדיניות החוץ הישראלית

הפרלמנט הישראלי אינו מצטיין בעיסוק בנושאי חוץ. העבודה הזו לא נחשבת ככזו שמניבה רווח אלקטורי והנסיעות לחו"ל נתפשות כנהנתנות. למרות תנאי הפתיחה הלא מבטיחים האלה – יש מה לעשות.

בימים אלו מתחילים 120 חברי כנסת ותיקים וחדשים את עבודתם בכנסת ה-21. בתקופה הקרובה הם יבנו לעצמם סדר יום פרלמנטרי, יאיישו את הלשכות, הוועדות והמליאה, יקימו שדולות ויחלו לקדם דיונים והצעות חוק. בין שלל העיסוקים הללו, יוכלו חברי הכנסת גם לסייע לאורך כהונתם לשיפור מדיניות החוץ הישראלית, לשיקום מערך החוץ ולקידום עבודת הכנסת מול מדינות אחרות.

הכנסת לא מצטיינת בעיסוק בנושאי חוץ: היא לא מבצעת פיקוח פרלמנטרי יעיל על מערך החוץ; דיוני המליאה כמעט שאינם עוסקים בנושאי חוץ; אין בה ועדה נפרדת לענייני חוץ; סוגיות חוץ אינן נתפשות על ידי רוב חברי הכנסת כמניבות רווח אלקטורלי. נסיעות חברי כנסת לחו"ל – גם כשהן מוצדקות – נתפשות בציבור כנהנתנות. ואולם, דווקא בכנסת ה-20, על רקע היעדר שר חוץ במשרה מלאה והחלשה מכוונת של המשרד, התגלו בכנסת סימני חיים בנושאים אלו – בדיוני שדולות וועדות, בהגשת שאילתות, בקשרים עם פרלמנטרים ממדינות אחרות ובהעלאת נושאים על סדר יומה של המליאה. יש לקוות שזוהי תחילתה של מגמה.
המאמר פורסם ב"הארץ" ב-6 במאי, 2019
ניוזלטרצרו קשרSupport Mitvim