את הרצון ״לחזור לעניינים״ צריך לקבל בברכה מוגבלת

הברית ההלנית (יוון, קפריסין, ישראל) ושיתוף הפעולה עם מצרים, שנבנו בשנים האחרונות במסגרת פורום הגז האזורי, החלישו את קלפי המיקוח הטורקיים ופגעו ביומרותיה של אנקרה להגביר את השפעתה. עם זאת, טורקיה היא שחקנית מרכזית למדי וההתעלמות ממנה אינה מיטיבה עם היציבות האזורית. כחברה בנאט"ו וכמי ששולטת על המעברים לים השחור, חשיבותה הובלטה מאוד בעקבות הפלישה לאוקראינה. המערב, וארה"ב במיוחד, מכירים בכך.

ישראל הבהירה כבר שהמאמץ לשיפור היחסים עם טורקיה לא יבוא על חשבון מערכות היחסים ההדוקות שנבנו עם מצרים, יוון וקפריסין. יצוא גז ישראלי לטורקיה אינו עולה בקנה עם הארכיטקטורה שנבנתה, לפחות בטווח הזמן המיידי-קרוב.

אם כן, כיצד ניתן לרבע את המעגל ולהתקדם בשני המישורים גם יחד? להלן "חבילת צעדים" שנועדה לתת לשני הצדדים מומנטום ואופק מדיני-אנרגטי לחודשים הקרובים:

1. הבהרת האינטרסים הלאומיים: שני הצדדים חייבים להניח על השולחן באופן כן ומעמיק את האינטרסים שלהם, קרי: ישראל שואפת לקדם את יחסיה עם טורקיה, אך לא על חשבון מערכת היחסים האסטרטגית עם מצרים, יוון וקפריסין. יצוא גז טבעי מישראל לטורקיה אינו אפשרי בטווח הזמן המיידי. הסיבה לכך היא שהנתיב ליצוא עובר דרך המים הכלכליים של קפריסין, ובנקודת הזמן הזו ישראל לא תפגע במערכת היחסים ההדוקה שנוצקה איתה ועם יוון. נתיב אחר עובר במים הכלכליים של לבנון וסוריה, ולכן ממילא איננו רלבנטי. תהליך חידוש הדיאלוג המדיני-אסטרטגי בין ישראל לטורקיה עודנו בחיתוליו, ולא ניתן להתגבר על המחלוקות ועל חוסר האמון במחי יד.

2. ניסיון למצוא נוסחה לשילוב טורקיה בארכיטקטורה האזורית: בשלב זה, ולפחות עד הבחירות בטורקיה (ובקפריסין) בשנה הבאה, אין לצפות להתקדמות של ממש בסוגיות שבמחלוקת בין טורקיה לשכנותיה. בה בעת, הדרתה של אנקרה מפורום הגז האזורי אינה יכולה להימשך. נדרשת נוסחה כלשהי שתאותת על תחילתו של שינוי כיוון.

מוצע לחשוב על מכניזם בילטרלי, שיצביע על כך בשלב ראשון: שורה של דיאלוגים מדיניים רמי דרג בין טורקיה למדינות מולן מתקיימת "דיפלומטיית החיוכים" הטורקית (ישראל, מצרים, יוון וקפריסין באופן עקיף יותר), שתכליתם לבחון את הדרך האפקטיבית ביותר לשלב את טורקיה בעשייה האזורית באופן שישרת אותה ואת האזור כאחד. הזווית הקפריסאית יכולה לקבל ביטוי חיובי, למשל בחידוש הדו-שיח המדיני בין הצד היווני-קפריסאי לזה הטורקי-קפריסאי, שאיננו מתקיים זה תקופה ארוכה. לישראל יכול להיות תפקיד מרכזי בקידום דיאלוג שכזה.