מאמרי דעה ופרשנות
/ ישראל ואירופה
ערב הבחירות הפדרליות בגרמניה ביום ראשון הקרוב, נראה שאנגלה מרקל צועדת לעבר כהונה רביעית כקנצלרית כשמפלגתה השמרנית, ה-CDU, רושמת בסקרים האחרונים שיעור תמיכה של 38-36 אחוזים. בגרמניה, שכלקח מהעידן הנאצי נזהרת כמו מאש משיעורי אבטלה גבוהים וממנהיגים פוליטיים כריזמטיים (שילוב שהעלה את הנאצים לשלטון), מושלת זה יותר מעשור מנהיגה שמכונה בעלת סגנון משעמם וכעת מציינת שיא היסטורי של 4.5 אחוזי אבטלה בלבד במדינה.
הגרמנים מעריכים זאת אך מביטים סביב וחוששים כי אי היציבות הפוליטית, הכלכלית והביטחונית שהם רואים מכל עבר, תגיע גם אליהם. גם האיחוד האירופי השתנה, מה שהתחיל כקבוצה מצומצמת מונה כיום כמעט 30 מדינות ואופי ההתנהלות השוטפת בתוכו פחות יציב.
סוגיות הפליטים, ההגירה והביטחון הן סוגיות המפתח בבחירות אלה ואנשים יצביעו למי שיבטחו בהם כי יידעו להתמודד עמן. דווקא גל הפליטים המוסלמים בגרמניה, עליו חתומה הקנצלרית, שמעורר רגשות ודיון עזים ושמעסיק רבים בקליטתו – בבנייה, הוראה, עבודה סוציאלית ועוד – תרם עד כה להפחתה בשיעור האבטלה. גם זה צפוי להשתנות כשהצורך המיידי בקליטתם יחלוף וכאשר יפוג תוקף מעמד הפליט של מהגרים רבים והם עצמם יתחילו להיספר במניין המועסקים. מרקל עצמה הכריזה כי השארת גבולות פתוחים לפליטים ב-2015 הייתה דבר גדול, אך מעשה חד-פעמי שלא יחזור על עצמו.
המאמר פורסם ב-Ynet בתאריך ה-20 בספטמבר 2019
