קשה לחפש נקודות אור באירועים טרגיים דוגמת הפיגוע האחרון באיסטנבול, שגבה מחיר כבד מישראל ומטורקיה. ואולם, טיבה של הדיפלומטיה היא החיפוש אחר דרכים לקדם ולשקם יחסים בינלאומיים גם ברגעים של עצב ושכול. ניתן לכנות זאת "דיפלומטיית אסונות".
כך, למשל, רעידות האדמה החמורות שפקדו את טורקיה ויוון בקיץ 1999, והמהלכים הדיפלומטיים שהובילו שרי החוץ משתי המדינות בעקבותיהן, שינו לבלי היכר את מערכת היחסים בין ההנהגות והציבור של היריבות המרות. זכור לנו גם הביקור בישראל של מלך ירדן חוסיין לאחר הטבח בנהריים בשנת 1997, במסגרתו קיים ביקורי תנחומים אצל משפחות ההרוגים, כרע ברך, והתנצל. בכך הפך המלך חוסיין אירוע שאיים לפגוע ביחסי ישראל-ירדן לכזה שתרם לדימוי החיובי של המלך ושל העם הירדני בעיני הציבור הישראלי.
המאמר התפרסם ב-Ynet בתאריך ה-21 במרץ 2016