כל הפרסומים
/ ישראל והמזרח התיכון
ב-8 מארס ימלאו 49 שנים למהפכת הבעת, שחוללה תמורות פוליטיות, חברתיות וכלכליות בסוריה. אתמול צוינו 46 שנים להשתלטות בני עדת המיעוט העלאווית (כ-12% מהאוכלוסייה בסוריה, שרובה מוסלמית סונית) על מוקדי הצבא והביטחון במדינה. פרקי זמן ארוכים אלה יכולים להסביר במידה רבה את עוצמתו ושרידותו של בשאר אסד, שביולי 2000 ירש מאביו, חאפז, שלטון אוטוקרטי בן 30 שנה.
הסברים נוספים לשרידותו של שלטון האימים הברוטלי של בשאר הם הסיוע הצבאי, הכלכלי והדיפלומטי של איראן ורוסיה (וגם של סין, אשר יחד עם רוסיה התנגדה בשעתה להמשך שלטון קדאפי בלוב), ומן העבר השני, העדרה של מעורבות צבאית חיצונית (כמו שקרה בלוב) וכן חולשתם ופיצולם של גורמי האופוזיציה הסורית, צבאיים ואזרחים כאחת.
המאמר התפרסם בהארץ ב-26 בפברואר 2012