הדיאלוג מקרטע וההסכמים תקועים, אך ישראל זקוקה לאיחוד האירופי

כל הפרסומים / ישראל ואירופה

טקטיקת ה"הפרד ומשול" של נתניהו בניסיון לעצור החלטות אנטי ישראליות של האיחוד, אינה עונה על הצורך הישראלי בטווח הארוך. השפל הפוליטי מקרין גם על יחסי הסחר והמחקר.

הבחירות הקרבות לכנסת הן הזדמנות לחשב מסלול מחדש לגבי מדיניות החוץ של ישראל כלפי האיחוד האירופי. היחסים הללו זקוקים לחלופה שתשקף ותבטא את האינטרס האסטרטגי ארוך הטווח של ישראל, אחרי שהידרדרו בתקופת ממשלות הימין האחרונות לשפל עמוק. אם הבחירות יביאו ממשלה בעלת חזון חדש, נדרשת תוכנית להבראת היחסים ושיקומם.

לכאורה, יכול הצופה מהצד לחשוב שבנימין נתניהו כראש ממשלה וכשר חוץ הביא להישגים בחזית האירופית. בפועל, יש הישג אחד כזה: "הברית ההלנית" עם קפריסין ויוון. בעקבות עסקת הגז, שינתה יוון את מדיניותה כלפי ישראל והפכה מביקורתית ועוינת לבעלת ברית. היא גם היתה הראשונה ששברה את הקונצנזוס האירופי בנושא ישראל כשריככה משמעותית החלטה נגדה בינואר 2016.

להמשך קריאה

המאמר פורסם ב"הארץ" בתאריך ה-6 במרץ, 2019.

הצטרפו לניוזלטרצרו קשרלתרומה