ב-28 בינואר 2019 החליט ראש הממשלה נתניהו על הפסקת המנדט של הנוכחות הבינלאומית הזמנית בחברון (TIPH) שהוקמה לראשונה ב-1994 לאחר הטבח שביצע ברוך גולדשטיין בחברון. בינואר 1997 נחתם הסכם בין ממשלת ישראל, בראשות נתניהו, ובין אש"ף על פרטי המנדט של TIPH שנשמר מאז ברציפות, לאחר שהצדדים הסכימו שוב ושוב על הארכתו לאורך השנים. לכוח המשקיפים בחברון אין סמכויות של שיטור וביטחון והם לא נושאים נשק. מטרתו היא פיקוח ודיווח על המתרחש בשטח והוא מעביר דיווחים חשאיים, שלא נחשפים לציבור, לשני הצדדים ולמדינות המשתתפות בכוח.
החלטת נתניהו, שהושפעה במידה רבה מלחץ פוליטי פנימי על רקע מערכת הבחירות, הובילה לשורה של תגובות גינוי ודאגה בקהילה הבינלאומית, בין השאר מצד המדינות החברות בכוח, כמו נורבגיה ואיטליה, וגם מצד גרמניה, האיחוד האירופי ומזכ"ל האו"ם. התגובות הבינלאומיות הדגישו כי כוח המשקיפים היה מרכיב בתהליך אוסלו ומילא תפקיד חשוב באזור כה נפיץ ורגיש כמו חברון, והזהירו מהשלכות המהלך. שינויים והתאמות בנוכחות הבינלאומית בעיר צריכים להיעשות תוך הידברות עם הרשות הפלסטינית והמדינות החברות ב-TIPH, ולא כהחלטה ישראלית פוליטית וחד-צדדית.