הכלכלה ככלי לקידום שלום ישראלי-ערבי

ניירות מדיניות והמלצות / שיפור מדיניות החוץ הישראלית

הסדנה הכלכלית שנערכה בסוף יוני 2019 בבחריין וההצהרות השונות סביבה שבו והעלו לסדר היום את הדיון התקופתי סביב מה שניתן לקרוא לו, במינוח מאד לא מדויק, "טיעוני שלום כלכלי". הבנה טובה יותר של הקשרים השונים בין כלכלה לבין שלום (או העדר אלימות) חשובה על מנת לבחון באופן ביקורתי יותר יוזמות מדיניות שונות, אך יותר מכך, על מנת לאפשר למי שרוצה לעשות שימוש בכלים כלכליים לקידום שלום לשאול את השאלות הנכונות.

לאורך השנים, מרכיבים כלכליים שונים מלווים את היחסים ותהליכי השלום בין ישראל והמרחב הערבי – התמריצים האמריקאים לקראת החתימה על הסכם השלום עם מצרים, הסכמי אזורי התעשייה המוכרים (QIZ) שנחתמו בסמוך להסכם השלום עם ירדן ומאוחר יותר גם עם מצרים, פרוטוקול פריז שמהווה חלק מהסכמי אוסלו, והמשך ניהול היחסים בין ישראל והרשות הפלסטינית על ידי השרים הכלכליים של הצדדים (לצד מנגנוני הביטחון). מאמר זה יציג שלוש גישות לקשר בין כלכלה לשלום – השלום המסחרי, השלום הקפיטליסטי, והמדינאות הכלכלית – ויבחן את יישומן בהקשר הישראלי-ערבי.

הצטרפו לניוזלטרצרו קשרלתרומה