/ ישראל והמזרח התיכון
הפסגה הערבית, שהתקיימה בסוף השבוע (19 במאי 2023) בג’דה השיבה מעט סומק ללחייה של הליגה הערבית, שאירועי האביב הערבי החלישו עד מאוד את מעמדה והשפעתה על ההתפתחויות באזור.
הקולקטיב הערבי הפך בשנים האחרונות ללא רלוונטי, וההובלה הסעודית האסרטיבית ממחישה את השינוי ביחסי הכוחות בקרב המדינות הערביות. הפסגה התקיימה על רקע תהליך הפשרה אזורי דרמטי ורב חשיבות, ובראשו חידוש היחסים הדיפלומטיים בין סעודיה ואיראן, והשבתה של סוריה ומשטר אסד לחיקו של העולם הערבי.
מבחינות רבות, הפסגה נתנה מעין גושפנקה לתהליך המתרחש באזור בחודשים האחרונים, שתכליתו ניסיון לגדר סיכונים והשבת היציבות בזירות הערביות המדממות זה שנים ארוכות – סוריה, תימן, סודאן.
בתום הפסגה פורסמה הודעת סיכום – הצהרת ג’דה (Jeddah Declaration). מעניין מאוד לבחון בה מספר נקודות עיקריות:
הסוגייה הפלסטינית
הסוגייה הפלסטינית פותחת את הודעת הסיכום. מודגשת מרכזיותה של הבעיה הפלסטינית עבור מדינות ערב “כאחת מגורמי המפתח המשפיעים על היציבות באזור”. מובע “גינוי בלשון התקיפה ביותר” לצעדים הננקטים נגד העם הפלסטיני. קוראים לחידוש המאמצים להשיג פתרון כולל וצודק המבוסס על פתרון שתי המדינות, והקמת מדינה פלסטינית ריבונית בקווי 67 ומזרח ירושלים בירתה, בהתאם להחלטות הבינלאומיות “ובעיקר יוזמת השלום הערבית”.
ירושלים
ירושלים מקבלת התייחסות מרכזית ומובנת. ההודעה קוראת להגן על ירושלים והמקומות הקדושים “מול ניסיונות הכיבוש לשנות את הדמוגרפיה, הזהות, ההיסטוריה והסטטוס קוו החוקי”. ירדן מקבלת חיזוק משמעותי למעמדה ותפקידה בהגנה על המקומות הקדושים לאסלאם ולנצרות, והיותה “הגוף היחיד המוסמך לנהל את ענייניו של אלחרם אלשריף”. מדובר בהצהרה חשובה ביותר עבור המשטר הירדני, ובמיוחד עת היא נאמרת בפסגה המתקיימת בסעודיה, אל מול קולות, או ספקולציות, שמנסים לפגוע במעמדה.
סוריה
ביחס לסוריה ההודעה כללית למדי, מקבלת בברכה את חידוש השתתפותה במסגרת הערבית, ומביעה תקווה שזה יתרום להשבת היציבות במדינה, וישמר את אחדותה הטריטוריאלית.
לבנון
לבנון מקבלת את התמיכה והסולידריות של משתתפי הפסגה. ההודעה קוראת לכל הצדדים במדינה לבחור נשיא “העונה לשאיפותיו של העם הלבנוני”. פסקה מיוחדת מוקדשת לקריאה “להפסיק התערבות חיצונית בעניינים הפנימיים של מדינות ערב”. ההודעה “מתנגדת באופן נחרץ להימצאותם של כוחות מזויינים ומיליציות מחוץ לסמכותם של מוסדות המדינה”. מאליו ברור שהמסר הזה מופנה לעבר החזבאללה ואיראן, אמנם מבלי לנקוב בשמן במפורש.
זווית נוספת, מעניינת ביותר, קיבלה הפסגה עם הופעתו של הנשיא האוקראיני ולודימיר זלנסקי בפני הפורום. יש להניח, שההחלטה הייתה סעודית, מתוך הערכה שזה יכול לסייע לה מול ארה”ב (אפשר גם שלבקשתה של וושינגטון), ולא יפגע מדי ביחסיה עם רוסיה (עימה מתקיים תיאום הדוק סביב מחירי הנפט, למורת רוחה של ארה”ב). מדובר במהלך חשוב מבחינת זלנסקי, וכאמור ארה”ב, דווקא לנוכח העובדה שהעולם הערבי לא חש להתייצב לצד המערב סביב המלחמה באוקראינה.
ובכן, מה המשמעויות של הפסגה מבחינתה של ישראל?
– הרטוריקה הברורה והנוקבת בהקשר הפלסטיני, והעובדה שזו הייתה הפסקה הראשונה בהודעת הסיכום, נועדה להעביר מסר ברור לישראל לגבי חוסר שביעות הרצון, בלשון המעטה, ממדיניותה הנוכחית. כדאי לשים לב לאזכורה של יוזמת השלום הערבית, מבית מדרשה של סעודיה. סביר, שהתייחסות חיובית באופן כלשהו מצידה של ישראל, שתהא מפתיעה אם אכן תושמע, הייתה מתקבלת בשביעות רצון בריאד.
– בה בעת, ברור לחלוטין שהמוקד הינו במארג המדיני-אסטרטגי, שקורם עור וגידים באזור, בהובלה סעודית. תכליתו לקדם תהליך של דיאלוג והפשרה אזורי, בעיקר מול איראן, הנתפסת כאיום המרכזי על העולם הערבי בכלל, ומדינות המפרץ בפרט. קבלתו של משטר אסד הינה מהלך של אין ברירה והכרה במציאות, לנוכח העובדה שהצליח לשרוד, אמנם בצעדים אכזריים ביותר, ומתוך תקווה שניתן יהיה ברבות הזמן להרחיקו ככל שניתן מן החיבוק האיראני.
– העניין הסעודי בחימום היחסים עם ישראל, לאו דווקא עד לכינון יחסים רשמיים נוסח “הסכמי אברהם”, נותר אולי בעינו, אולם ישראל תצטרך להוכיח, באורח משכנע יותר, כי פניה ליציבות באזור, ולא להיפך. לפי שעה, סימני השאלה בהקשר זה עדיין גדלים מאוד. כך או כך, המזרח התיכון משתנה לנגד עינינו, וראוי שישראל תפנים את זה היטב. זה ישפיע על מרחב התמרון הישראלי במספר חזיתות – הפלסטינית, הסורית וכמובן מול איראן.
המסר העולה מן המהלכים הללו הינו שניתנת עדיפות למישור הדיפלומטי. אין וודאות אמנם שזה יצליח, אולם חשוב שגם ישראל תציב את המסלול המדיני – דיפלומטי במקום גבוה יותר בסדר עדיפויותיה ואופן התנהלותה.
המאמר פורסם ב"זמן ישראל" ב-22 במאי.
