הקורונה וההזדמנות של משרד החוץ להוביל חדשנות דיפלומטית

אריק סגל אפריל 2020

בעקבות התפרצות מגפת הקורונה גם הדיפלומטיה הרשמית עוברת לתקשורת וירטואלית. זאת הזדמנות להמציא מחדש את מקצוע הדיפלומטיה כך שיתאים לעידן בו צריך לבנות יחסים בלי יכולת להיפגש "פיזית" עם נציגי המדינה המארחת. התפרצות מגפת הקורונה הציבה את הדיפלומטים הישראלים בחזית העשייה הלאומית, בין היתר בסיוע להשגת ציוד רפואי והשבת מטיילים ישראלים לארץ. למרות שבשנים האחרונות משרד החוץ מתמודד עם כרסום בסמכויות, קיצוצים בתקציב ופגיעה מתמשכת במעמדו ובתנאי השירות של עובדיו, הדיפלומטים הישראלים פעלו לאחרונה ללא לאות להשלים את המשימות, כשחלקם אף נדבקו בנגיף. ואולם, התפרצות המגפה הוסיפה אתגרים חדשים למקצוע הדיפלומט ולדיפלומטיה הישראלית בפרט.

לב העשייה הדיפלומטית כרוך ביצירת ובניית קשרים עם אנשי מפתח בכלכלה, בחברה ובפוליטיקה של מדינה זרה. מערכת היחסים המקצועית-אישית עם אותם אנשי מפתח היא שמסייעת לביצוע מוצלח של המשימות המתקבלות מן המטה בארץ. זה מה שאפשר, למשל, הבאת תרופה ניסיונית מיפן לטיפול בחולי הקורונה, וזה מה שאפשר את חילוצם של מטיילים ישראלים שנתקעו בפרו, או את שחרור מטען המסכות שנתקע בשדה התעופה בתורכיה.

בעקבות מגפת הקורונה וכללי הריחוק החברתי, יכולתם של הדיפלומטים לבנות יחסים עם נציגי מדינות זרות על ידי פגישות "פנים מול פנים" נפגעה, לכל הפחות בטווח הזמן המידי. תוך זמן קצר מאוד, עברה כלל התקשורת הבינאישית לכזו שנעשית באמצעים טכנולוגיים. אם בתקופת "טרום-הקורונה", הפלטפורמות הדיגיטליות היו אמצעי משלים וייעודי בתוך מגוון ארגז הכלים של הדיפלומט, המעבר החד לדיפלומטיה דיגיטלית-וירטואלית הפך כורח המציאות. בתקופה הקרובה לפחות, לא ניתן יהיה לבצע משימות דיפלומטיות שוטפות ללא שימוש באמצעים טכנולוגיים ובשיטת תקשורת חדשה.

הצורך להישען על פלטפורמות דיגיטליות-וירטואליות אינו צריך להיתפס בהכרח כבעיה אלא דווקא כהזדמנות. על משרד החוץ הישראלי לנצל את רוח היזמות והדומיננטיות הטכנולוגית הישראלית כדי להמציא ולהוביל את התקשורת הדיפלומטית החדשה, ראשית כל לטובת שירות החוץ של מדינת ישראל, ובהמשך גם כדוגמא לשאר הדיפלומטים בעולם. יישום יעיל של התקשורת הדיפלומטית החדשה כרוך בשלושה ממדים עיקריים.

ראשית, תכנון התקשורת עם נציגים במדינה הזרה צריך לכלול שימוש בכל אמצעי התקשורת: הדואר האלקטרוני, צ'אט ברשתות חברתיות ושיחות וידאו. כל אחד מהכלים מתאים לחלק אחר ולסוג אחר בתהליך בניית היחסים. לדוגמה, ליצירת הקשר הראשוני וגישוש סביב אינטרסים וערכים משותפים עדיף להשתמש באימייל המאפשר שאילת שאלות פתוחות והתנסחות אמביוולנטית (במידת הצורך). לניהול שיחה על נושאים רגישים, או כאלו הנמצאים במחלוקת, עדיף להשתמש בצ'אט בפלטפורמה דיגיטלית, מכיוון שקל יותר לומר "לא" ואפשר לנצל את זמן התגובה שאינו מידי להתייעצות או כדי למצוא טיעונים וסימוכין. דוגמא מצוינת לכך שכדאי להימנע מדיון על נושאים רגישים בשיחת וידאו, סיפק נציג ארגון הבריאות העולמי שפשוט ניתק לאחרונה את השיחה כשנשאל על תפקידה של טאיוואן בהתמודדות עם מגפת הקורונה. לחיזוק הקשר האישי, האמפתיה ובניית הסכמות עדיף לבצע שיחות וידאו, שהפכו למעשה ל"פגישה" הפיזית בעידן הקורונה, ובכך לייחד אותן מבחינת התכנים והמשמעות.

שנית, יש צורך בהשגת שליטה טכנית מלאה בתפעול הכלים והפלטפורמות הטכנולוגיות. החל במשימות פשוטות כמו ייצוב המצלמה בזווית הנכונה בשיחת וידאו והשתקת מיקרופונים ועד תפעול נכון של האפליקציות שימנע תקלות טכניות כמו זו שעשה בוריס ג'ונסון, שבטעות חשף לקהל הרחב את קוד שיחת הזום שניהל עם הקבינט הבריטי מהבידוד. לפתע, הדיפלומטים לא צריכים לשלוט רק בזווית הנכונה של הטיית הראש או בצורה המושלמת לקשור עניבת פרפר. עליהם להבין במהירות כיצד לתפעל בצורה נכונה כלים טכנולוגיים שונים.

שלישית, נדרשת התמקצעות ברזי השפה הדיגיטלית והוירטואלית. בהקשר הזה, על הדיפלומטים יהיה ללמוד כיצד באים לידי ביטוי בכלים הטכנולוגיים )דוגמת וואטסאפ או שיחת וידאו( אותם הבדלים וקודים תרבותיים שניכרים במפגש פנים מול פנים. האם על הדיפלומט להשתמש כעת באימוג'ים ו-GIFs במקום החיוך והטפיחה על השכם? בשיחות וידאו, הבחירה תהיה בין תלבושת פורמלית ורקע של לוגו משרד החוץ עם דגל ישראל לבין לבוש לא-רשמי ורקע של תמונות משפחתיות התלויות על הקיר כדי להדגיש מכנים משותפים ולהוסיף ממד אישי ליחסים.

אחד האתגרים המרכזיים בתקשורת דיגיטלית-וירטואלית הוא ביטחון המידע, במיוחד כשנושאי השיחה הם בעלי אופי פוליטי ומדיני רגיש. ההתמודדות עם אתגר זה צריכה להתרחש בשתי צורות: שימוש בטכנולוגיות ואמצעי אבטחת מידע מתקדמים ובנוסף, חתימה רשמית או התחייבות הדדית לאי-חשיפת נושאי הדיון. הצלחה בשמירה על חשאיות בסביבה דיגיטלית-וירטואלית פגיעה צפויה דווקא להעלות את רמת האמון וכתוצאה מכך את שיתוף הפעולה בין הצדדים.

חשוב לציין כי למרות שחלק נרחב מהתקשורת תתבצע מעתה ואילך באמצעים דיגיטליים-וירטואליים, היא לא תבוא על חשבון הנוכחות הדיפלומטית בשטח. גם במשבר הנוכחי, נדרשו הדיפלומטים הישראלים להגיע פיזית לשדות התעופה ולהבטיח את ביצוע המשימות למרות הסיכון הכרוך בכך. נוכחות הדיפלומטים במדינות היעד תישאר משמעותית ביותר. הקרבה הפיזית מאפשרת הבנה מיד ראשונה של הלכי הרוח, התרבות והמציאות שאינה משתקפת במסכים. התקשורת הדיגיטלית-וירטואלית תסייע אמנם לדיפלומטיה ותהפוך משמעותית הרבה יותר גם בתום עידן הקורונה, אך לבינתיים, אין היא תחליף לנוכחות בשטח.

בדומה לחברות ומוסדות לימוד שעברו לניהול משימות והוראה מרחוק, ברגע שהדיפלומטיה החדשה תיושם, יתכן וניווכח שהיא הופכת למהירה, מדויקת ויעילה יותר. אולי אף נשכיל לראות כיצד תהליכי משא ומתן מדיני והשגת תמיכה פוליטית במוסדות בינלאומיים מגיעים לתוצאות טובות יותר כאשר יש שימוש משמעותי באמצעים דיגיטליים-וירטואליים. ארגוני חברה אזרחית שמקדמים דיאלוג בין קבוצות בסכסוך כבר נחלו בשנים האחרונות הצלחות בשימוש בטכנולוגיות חדשות ליצירת שיח, אמון וקרבה. עכשיו הגיע תורם של הנציגים הרשמיים ללמוד מכך ולצמצם פערים.

משבר הקורונה מזעזע מערכות מדיניות וכלכליות והשפעותיו תהיינה ניכרות לזמן רב. גם הדיפלומטיה מאותגרת על ידי כללי הריחוק החברתי, והדיפלומטים נאלצים להתאים עצמם לעולם החדש. זאת, בעידן בו משרדי חוץ נאלצים ממילא להתאים את פועלם לכללי הדיפלומטיה המודרנית, בה יש חשיבות גוברת ביחסי חוץ גם למנהיגים, אבל גם לגורמים אזרחיים בלתי- רשמיים. משרדי חוץ בעולם כולו פועלים להצדיק את נחיצותם, להגדיר מחדש את ייעודם, ולהיאבק על הרלבנטיות שלהם לתהליכי קבלת החלטות. על הדיפלומטים יהיה ללמוד על היתרונות והחסרונות של כלים טכנולוגיים שונים ולהטמיע באופן מידי צורו ת תקשורת חדשות כדי שיוכלו להמשיך ולבצע את משימותיהם.

במשך שנים הדיפלומטיה הישראלית שיווקה את החדשנות הטכנולוגית והיזמות הישראלית כאמצעי לחיזוק תדמית ישראל, ובשנים האחרונות מפגינה הישגים בתחום הדיפלומטיה הדיגיטלית, במיוחד בנוגע ליצירת ערוצי שיח חדשים עם אזרחים במדינות ערב. מגפת הקורונה מייצרת הזדמנות לדיפלומטיה הישראלית לקחת צעד נוסף קדימה ולהראות שהיא יכולה להוביל שינוי עמוק ומשמעותי של יצירת תהליכי תקשורת חדשניים, שיסייעו למימוש מוצלח של מדיניות-החוץ הישראלית.

אריק סגל הוא היועץ לטכנולוגיה וחדשנות של מכון מיתווים ומרצה לחדשנות בפתרון סכסוכים במרכז הבינתחומי הרצליה 
ובמכללה האקדמית הדסה ירושלים.

המאמר פורסם בהארץ ב-16 באפריל 2020

ניוזלטרצרו קשרSupport Mitvim