האם היית מבקש מהחקלאי שיגדל ללא מים? האם היית מבקש מרופא שינתח ללא סכין? האם היית שולח חייל למערכה ללא רובה? אם כך, מדוע לבקש מהדיפלומטים שלנו למלא משימה קריטית לחיינו מבלי לתת להם את הכלים הבסיסיים ביותר? אנו נמצאים כפסע מקריסתו של מערך החוץ, כלי מרכזי להבטחת קיומנו ושגשוגנו, וכבר כעת משלמים את המחיר של מערך חלש ומוחלש. הבחירות הקרובות הן הזדמנות לשינוי כיוון מהיר, מהותי ונחוץ מאד.
בנימין נתניהו התהדר עוד לפני בחירות אפריל, אך גם כעת, בהצלחות לכאורה בתחום מדיניות החוץ. ואולם, בו-בזמן, משרד החוץ עליו היה מופקד בארבע השנים האחרונות הידרדר לשפל חדש. כוחו הוחלש, סמכויותיו בוזרו ויכולתה של ישראל לממש מטרות מדיניות ולשדרג את יחסיה הבינלאומיים נפגעה. משרד החוץ נמצא בגירעון תקציבי של יותר מ-300 מיליון שקל, עובדה שמקשה על הדיפלומטים לבצע בפועל את עבודתם. ראינו לאחרונה כיצד הם אינם יכולים לסייע למשל לקהילה יהודית שסובלת מאירועים אנטישמיים, פשוט כי לא היה להם כסף להגיע למקום.
המאמר התפרסם בהארץ ב-17 ביולי 2019