ישראל ומרוקו: שיתופי פעולה עם שורשים

עינת לוי יולי 2018
מחקרים / שיפור מדיניות החוץ הישראלית

כמיליון יהודים מרוקאים חיים היום בישראל ועשרות אלפי ישראלים מבקרים במרוקו בכל שנה לצרכי תיירות, עסקים, או ביקור משפחתי. לאור מציאות ייחודית זו, יש ציפייה כי מערכת היחסים בין ישראל למרוקו תהייה חמימה ומיוחדת. והאמת, שהיא אכן כזו, ויש אינספור דוגמאות מפתיעות לשיתופי פעולה שאי אפשר למצוא כדוגמתם ביחסי ישראל עם מדינות ערב והאסלאם האחרות. ובכל זאת, שיתוף הפעולה בין ישראל למרוקו עדיין רחוק מלממש את הפוטנציאל הגלום בו. הוא מוגבל תחת תקרת הזכוכית של הסכסוך הישראלי-פלסטיני ומושפע מפעילותן של תנועות החרם במרוקו.

מערכת היחסים בין ישראל למרוקו לא נחקרה כראוי מאז אוקטובר 2000, עת נותקו היחסים הרשמיים בין המדינות, ומאמר זה בא לתרום ולו במעט לבירור תמונת היחסים הקיימת והאפשרית. במאמר זה אבקש להאיר מחדש את מערכת היחסים שבין ישראל למרוקו, היסודות המרכיבים אותה והאופן שבו המשיכה להתפתח על אף ניתוק היחסים. המאמר כולל ארבעה חלקים: החלק הראשון כולל רקע היסטורי, חברתי ופוליטי על מרוקו והידידות הישראלית-מרוקאית כפי שהתגבשה לאורך השנים; החלק השני עוסק באינטרסים ובמאפיינים של שיתוף הפעולה בין שתי המדינות וניתוח הפוטנציאל העתידי, תוך התייחסות לתחום המדיני, הביטחוני, הכלכלי-עסקי והאזרחי; החלק השלישי כולל מיפוי של שיתוף הפעולה הנוכחי בין ישראל למרוקו; והחלק האחרון עוסק בהשפעת הסכסוך הישראלי-פלסטיני על יחסי המדינות.

ניוזלטרצרו קשרSupport Mitvim