כניסתה המחודשת של ישראל לאפריקה: האינטרס הישראלי והתגובות הערבית והאפריקנית

פברואר 2019

ביקורו של ראש הממשלה בנימין נתניהו במזרח אפריקה ביולי 2016 היה שיאו של מאמץ דיפלומטי ישראלי להשגת יעדיה המרכזיים באפריקה. מאמץ זה כולל גם ניהול פעילות דיפלומטית חשאית ענפה במטרה לחדש או לכונן יחסים דיפלומטיים עם מדינות מוסלמיות באפריקה. בנוסף, על רקע המאבק בין סעודיה לאיראן ועל רקע ההתחממות ביחסים בין סעודיה לישראל, נבלמה ההשפעה האיראנית במספר מדינות בקרן אפריקה ובמזרח
אפריקה, נחסם נתיב משלוחי הנשק מאיראן לרצועת עזה וסודאן וסומליה התחילו לחזר אחרי ישראל. פעילות דיפלומטית ישראלית זאת עוררה מספר מדינות אפריקניות מוסלמיות לטרפד יחד עם הפלסטינים את ניסיונותיה של ישראל לזכות במעמד של משקיף באיחוד האפריקני. לכן, בסיכומו של דבר, נראה שמדינת ישראל זוכה להצלחה חלקית בלבד בהשגת יעדיה באפריקה. היא אמנם מרחיבה את קשרי הסחר בינה לבין מדינות
אפריקניות, מסייעת להן בתחומים שונים, ומכוננת יחסים דיפלומטיים עם מדינות מוסלמיות אפריקניות. כתוצאה מכך, יתכן ויותר מדינות אפריקניות עשויות לשנות את דפוסי הצבעתן באו"ם בנוגע להחלטות פרו-ערביות בנושאים מזרח תיכוניים. יחד עם זאת, נראה כי ניסיונותיה החוזרים ונשנים של ישראל לזכות במעמד של משקיף באיחוד האפריקני אינם צפויים להצליח, לפחות לא בזמן הקרוב, כל עוד אין התקדמות במסלול הישראלי-פלסטיני.

ניוזלטרצרו קשרSupport Mitvim