בחודשים האחרונים ביקרו בישראל משלחות אזרחיות מעיראק וממרוקו שמעידות על העניין הגובר שמביעים עמי האזור בישראל, כמו גם על התמורות שחלו בחברות האזרחיות במזרח התיכון ובייחוד בצפון אפריקה. עשרות אלפי תיירים ישראלים פוקדים את מרוקו ואת תוניסיה מדי שנה, אף שמדינות אלה לא מקיימות יחסים דיפלומטיים עם ישראל. ביוני האחרון מונה רוני טרבלסי, איש עסקים יהודי החי בצרפת, לשר התיירות של תוניסיה. התנועה האנושית בין ישראל וצפון אפריקה היא עדות לקשר עמוק ומיוחד שיכול להוות בסיס יציב לשיתוף פעולה אזרחי.
למרות התפתחויות אלה, יחסי ישראל עם מדינות האזור עדיין מוגבלים מבחינה מדינית, כלכלית וחברתית. מדיניות החוץ הישראלית באזור מתמקדת בעיקר בתחום הביטחוני ובחיזוק הקשר עם מדינות המפרץ. מדובר במרחב פעולה מצומצם למדי, שמצליח במידת-מה לקדם שיתופי פעולה בין מנהיגים וגנרלים, אך רחוק מלקרב בין העמים ולהעמיק את הקשרים ביניהם. ביקורת זו מושמעת גם כלפי הסכמי השלום שעליהם חתמה ישראל עם ירדן ומצרים. על אף החשיבות הרבה שלהם והציפיות הרבות שנתלו בהם, הם לא הצליחו לחלחל אל העמים ומהווים לכל היותר שלום בין מנהיגים.
המאמר פורסם ב"וואיינט" בתאריך ה-6 בפברואר, 2019