מאמרי דעה ופרשנות
/ ישראל והמזרח התיכון
אין ספק שחמאס הוא ארגון פלסטיני מוסלמי מיליטנטי ותוקפני, השואף לחיסול מדינת ישראל (אך אינו יכול לממש שאיפה זו), ואף הקים מערכות של רקטות ומנהרות בכוונה לפגוע באזרחי המדינה, ולא רק להרתיע את ישראל מכיבוש רצועת עזה. המסקנה המתבקשת לכאורה היא, שעלינו לחסל ארגון רצחני זה, על מנהיגיו, אחת ולתמיד, כדי להחזיר את הביטחון והשקט לאזרחי ישראל, ובמיוחד לאלה המתגוררים מסביב לרצועת עזה.
אולם ספק רב אם ניתן לממש מטרה זו בדרך צבאית ולטווח ארוך. צה"ל אכן מסוגל לכבוש את הרצועה, להרוג את מפקדי החמאס ולהרוס את התשתיות הצבאיות שלהם. אולם מעבר למחיר הכבד בחיי אדם ובהרס אצלם ואצלנו, כיצד תשלוט ישראל ב–1.8 מיליון פלסטינים, הזקוקים למזון, חינוך ורפואה, וכן לחופש, לכבוד ולתקווה? האם תוכל ישראל לשלוט במאוויים הפוליטיים ובשאיפות הלאומיות של תושבי הרצועה, ובעיקר של הצעירים בקרבם? רבים מהם תומכי החמאס, והם עשויים להתנגד בכל דרך לכיבוש ישראלי חוזר.
המאמר התפרסם ב"הארץ" בתאריך ה-4 באוגוסט 2014
