כמי שעסק רוב הקריירה ביחסי ישראל-ארה"ב, ברור לי כמה חשובה לנו מנהיגות אמריקאית להשגת הסדר עם הפלסטינים. מדובר בבת הברית החשובה ביותר שלנו וגם המעצמה המרכזית בעולם ולכן טבעי שגם ראש הממשלה וגם מנהיג האופוזיציה צריכים היו לנצל את הזדמנות לפגישה עם נשיא ארה"ב.
ברם, התכנית המדינית שפרסם ממשל טראמפ נוגדת את האינטרסים של מדינת ישראל, מרחיקה אותנו מפתרון שתי המדינות ומתפרסמת בעיתוי בעייתי מאד מבחינה פוליטית. לכן, היא צפויה להביא יותר נזק מתועלת.
פתרון שתי-מדינות לשני עמים הוא אינטרס קיומי של ישראל על מנת לשמר את החלום הציוני, שבו מדינת ישראל היא גם מדינת העם היהודי וגם דמוקרטיה בה יש שוויון מלא לכל אזרחיה. אי אפשר להגיע לפתרון שתי-המדיניות תוך התעלמות מהאינטרסים הפלסטיניים ובלי מעורבותם בתהליך. הייתי מצפה למנהיגות ישראלית שמסוגלת להבהיר זאת לנשיא אמריקאי.
ראש הממשלה שרון ניסה בזמנו להשפיע על ממשל בוש שלא לבחור בעיראק המפולגת בניסיון להביא דמוקרטיה בכוח למזרח התיכון; אולמרט ניסה להשפיע על אותו ממשל שלא לערוך בחירות לרשות הפלסטינית, בתזמון בו נערכו. שניהם לא הצליחו לשכנע, אבל לאור התוצאות, עשו את הדבר הנכון.
הפלסטינים דוחים על הסף את תכנית טראמפ ולכן היא לא תוביל להסדר, אבל עלינו לנסות למצות מהתכנית את האלמנטים שיסייעו להשיג הסדר בעתיד. בעיקר את העובדה שמדינה פלסטינית קום תקום, גם בחזון של טראמפ, ושמדינה שכזאת חייבת בירה במזרח ירושלים ושגרירות אמריקאית גם שם.
בניגוד למקובל במחוזותינו, היכולת שלנו לקדם שלום אמיתי גבוהה מאי פעם בעבר. יש לישראל כיום פרטנרים טובים לאין ערוך בהנהגה הפלסטינית ממה שהיה לנו באוסלו ובקמפ דייוויד. מנהיגי הרשות הפלסטינית ברמאללה מבינים שהטרור פגע בהם לא פחות משפגע בישראל והם מנסים להשיג עצמאות באמצעים לא אלימים. גם ההקשר האזורי הרבה יותר נוח ורוב מדינות ערב רואות בישראל חלק מהפתרון לבעיות האזור ולא את הבעיה כבעבר. ביטוי לכך הוא יוזמת השלום הערבית, שמאושררת פעם אחר פעם בפסגות מדינות ערב ושלא היתה קיימת בזמן אוסלו וקמפ דייוויד.
בנוסף, ישנו גם רוב בציבור הישראלי לפתרון שתי-המדינית, כפי שעולה בסקרים שנעשו בעשרים השנים האחרונות, למרות שלא היה לכך ביטוי בתוצאות הבחירות בישראל. המנהיגים שלנו העדיפו בשנים האחרונות ללבות פחד, לדכא את התקווה לשלום ולהוריד את הנושא הפלסטיני מסדר היום.
במידה שתכנית טראמפ תוביל לסיפוח, היא לא רק תרחיק אותנו מפתרון שתי-מדינות לשני עמים, היא גם תפגע ביציבות האזורית, ביחסינו עם ירדן ובתאום הבטחוני עם הרשות הפלסטינית, שהוביל לשקט יחסי וירידה משמעותית בטרור.
מכיוון שכך, המנהיג הישראלי שיבחר בבחירות הקרובות צריך להוביל מהלך שיספק לנו תכנית שלום אמיתית בתיאום עם הקהילה הבינלאומית, במקום להיגרר אחרי יוזמות שווא שאינן זוכות בצדק לתמיכת רוב הקהילה הבינלאומית ותומכי המפלגה הדמוקרטית בארה"ב. מנהיג ישראלי חייב להבהיר לידידנו האמריקאים שזו לא הדרך לסייע לאינטרסים ארוכי הטווח של מדינת ישראל.
המאמר פורסם ב"מעריב" ב-30 בינואר 2020