מאפייני יסוד במדיניות-החוץ הישראלית

ניירות מדיניות והמלצות / שיפור מדיניות החוץ הישראלית

לישראל חסרה תפיסת מדיניות-חוץ סדורה. ואולם, אם בוחנים את התנהלותה של המדינה בתחום יחסי החוץ מאז 1948, ניתן לזהות שבעה מאפייני יסוד: העדפת שיקולים פוליטיים פנימיים על-פני שיקולי מדיניות-חוץ; ביזור סמכויות והשפעה מוגבלת של משרד החוץ על תכנון מדיניות; "אם תרצו אין זו אגדה" ו"יהיה בסדר" כתחליף למדיניות; העדפת מערכת הביטחון ושיקוליה על פני הדיפלומטיה ומשרד החוץ; תפיסה מוטעית של משחק סכום-אפס ביחסי ישראל-ערב; הנטייה למדיניות-חוץ תגובתית ולא יוזמת; והסתמכות-יתר על היחסים המיוחדים עם ארצות הברית. על מנת שלישראל תהיה מדיניות-חוץ ארוכת טווח, יציבה, עקבית ואפקטיבית, יש צורך לשנות מאפיינים אלה, ולהגדיר באופן ברור מהן המטרות של ישראל בזירה האזורית והבינלאומית.

ניוזלטרצרו קשרSupport Mitvim