רבות נכתב (אולי לא מספיק) על ההיבט המוסרי שבהחלטת ממשלת ישראל לגרש פליטים ומבקשי מקלט. אכן זהו ההיבט החשוב, המרכזי והמהותי דרכו יש לבחון ולשפוט החלטה זו. כבנים ונכדים לניצולי שואה ופליטים ממדינות רבות בעולם, כיהודים ופלסטינים, כבני-אדם, מוטלת עלינו חובה מוסרית לדאוג לפליטים. אולם מאמר זה מבקש להדגיש היבט אחר – ההיבט הבינלאומי של החלטת ישראל לגרש פליטים. מדינת ישראל מתייחסת להחלטה לגרש פליטים כאל סוגיה ישראלית פנימית. מי שאמון על הטיפול בה מבחינת ישראל היא רשות האוכלוסין וההגירה, לא משרד החוץ. אולם, מדובר בסוגיה בעלת היבטים בינלאומיים רבים והשלכות על יחסי החוץ של ישראל. מאמר זה יבהיר מדוע ההחלטה לגרש פליטים נוגעת לזירה הבינלאומית ואינה נשארת בגבולות מדינת ישראל, יספק דוגמאות כיצד החלטה זו נתפסת על ידי גורמי חוץ שונים, ולבסוף ידון בהשלכות אפשריות שיש להחלטה על יחסי החוץ של ישראל ועל מעמדה בעולם. המאמר טוען כי ההחלטה לגרש פליטים פוגעת בעוצמתה הרכה של מדינת ישראל, ותורמת להעמקת השבר בין ישראל לבין הקהילה היהודית בארה"ב והמדינות והארגונים הדמוקרטים-ליברלים בעולם.
מבט מבחוץ על גירוש מבפנים
נובמבר 2018