תחילת המתקפה של הצבא העיראקי, המתוגבר בכוחות כורדים ואמריקנים, על העיר מוצול אינה בגדר עוד מבצע צבאי נגד ארגון המדינה האסלאמית (לשעבר דאע"ש); חשיבותו חורגת מהגבולות הצרים של שחרור העיר השנייה בגודלה בעיראק (כ-2 מיליון תושבים לפני כיבושה על ידי הארגון ביוני 2014). היא נובעת מהעובדה שלתוצאות יהיו השלכות לגבי עתידה של עיראק, מורשת אובמה ותהליכים מרכזיים באזור. אי לכך, יש לראות במתקפה על מוצול חלק מהמערכה על המזרח התיכון. לא פחות.
ההשלכה הראשונה של תוצאות המתקפה תהיה לגבי עתידה של המדינה האסלאמית. בשיאו, הארגון שלט על 20 אחוזים מהטריטוריה של עיראק, ו-40 אחוזים מהטריטוריה של סוריה. עוד בטרם החלה המתקפה על מוצול, הארגון איבד מחצית מהשטח שכבש בעיראק, וגם חלקים לא מבוטלים בטריטוריה הסורית. דהיינו, הנסיגה הטריטוריאלית של המדינה האסלאמית החלה כבר קודם לכן, אולם אובדן מוצול וסביבותיה יביא לחיסולה בעיראק. לתוצאה כזו תהיה השפעה משמעותית ביותר מבחינת המורל, אמינות והיכולת של הארגון לגייס כסף ומתנדבים, במיוחד בסוריה השכנה. אובדן המאחז העיראקי עשוי להוביל לאובדן המאחז הסורי ו"עיר הבירה" של הארגון באל-רקה. המדינה האסלאמית כרעיון ואידיאולוגיה לא ייעלם, אולם אובדן המאחז הטריטוריאלי והעורף הכלכלי והפיננסי ייאלץ את הארגון לשנות את המודוס אופרנדי שלו, שיתבטא יותר בפעילויות טרור מבוזרות.