מזרח תיכון חדש, בלבוש ישן

כל הפרסומים / ישראל והמזרח התיכון

אט אט, בסיוע רוסיה, איראן וחיזבאללה, משיב אסד את הריבונות על חלקיה של סוריה. תהליך זה טרם הסתיים, אולם לכל השחקנים באזור ברור כי סוריה – במתכונתה הטריטוריאלית – כאן להישאר. האפשרות שסוריה "החדשה" תהיה לפדרציה (בדומה לעיראק) עדיין לא ירדה מהפרק, אולם גם אם תתגשם, גבולותיה של סוריה יוותרו בעינם. ההתפתחויות האחרונות בסוריה – חשובות ככל שיהיו – מקפלות בתוכן משמעות הרבה יותר רחבה, ולא חדשה, והיא שהמדינה הערבית במזרח התיכון הוכיחה לכידות וגמישות מעבר למה שרבים שיערו.

"חגיגות" המאה של הסכם סיקס-פיקו (1916) לוו בהערכה, כי ימיהן של חלק ממדינות ערב ספורים הם, וכי אירועי האביב הערבי ותוצאותיהם – כולל הקמת הח'ליפות של דאע"ש – הם בבחינת תיקון מאוחר לגבולות המלאכותיים של מדינות ערב, שנוצרו בידי הקולוניאליזם המערבי לאחר מלחמת העולם הראשונה. והנה, שנתיים מאוחר יותר, גבולותיה של אף מדינה ערבית לא השתנו.

ניוזלטרצרו קשרSupport Mitvim