מי יכול לקדם שלום ישראלי-פלסטיני? תרומתם של שחקנים לקידום תהליכי שלום

מחקרים / תהליך השלום הישראלי פלסטיני

"שלום באמצעות בריאות" היא גישה תיאורטית-יישומית הרואה ביוזמות בריאות הומניטאריות בסיס ראשוני לדיאלוג ושיתוף פעולה בין הצדדים הנצים. לפי הגישה, יוזמות בריאות עשויות להוביל להגברת השיח והדיאלוג בין הצדדים הניצים, לבניית אמון ולקידום שיתוף פעולה בנושאים שונים, אשר עשויים להקל על מעבר מקונפליקט לשלום. על בסיס ראיונות עם נציגי ארגון זכויות אדם ישראלי הפועל למתן שירותי בריאות בשטחים הכבושים, מאמר ז ה בוחן את יישומה של גישת " שלום באמצעות בריאות" בסכסוך הישראלי-פלסטיני. הסכמי אוסלו הביאו להעברת האחריות לתחום בריאות האוכלוסייה הפלסטינית לרשות הפלסטינית. ואולם, המשך השליטה הישראלית והיעדר ריבונות פלסטינית מלאה הובילו למערכת בריאות פלסטינית מוחלשת וענייה. המחסור החמור במשאבי בריאות הביא לתלות גוברת של האוכלוסייה הפלסטינית בארגוני בריאות הומניטאריים, מקומיים ובינלאומיים, ובכללם אנשי בריאות מהצד הישראלי. מניתוח הראיונות עולה כי הסיוע ההומניטארי שמספקים אנשי הבריאות מספק הזדמנות לבניית שיח, לשיתופי פעולה לוגיסטיים ולביסוס אמון בין העמים. לצד זאת, המאמר דן גם בחסרונות האפשריים של יישום גישה זו במקרה הבוחן הישראלי- פלסטיני, ובאופנים שבהם עבודה הומניטרית עלולה להוביל לנורמליזציה ולשימור הסטטוס קוו של כיבוש. טענת המאמר היא כי יוזמות בריאות הומניטאריות עשויות להוות גשר לפיוס ולשלום בר קיימא. המאמר קורא ליישום "שלום באמצעות בריאות" כגישה המאפשרת בניית שלום מלמטה. בהמשך, קשרים אלו יוכלו להתפתח לדיאלוג ממשלתי רשמי שיכוון להשגת הסכם מדיני מלא.

ניוזלטרצרו קשרתמיכה במכון