מכוני מחקר בעולם הערבי: ערוץ חדש לדיאלוג עם האזור

כמאל עלי-חסאן אוגוסט 2013
כל הפרסומים / שיפור מדיניות החוץ הישראלית

ביולי האחרון השתתפתי בכנס בירדן, בו לקחו חלק כשישים חוקרים, מרצים ומנהיגי ארגוני חברה אזרחית ממדינות ערב. בשיחות עימם גיליתי סקרנות רבה מבעבר כלפי ישראל: מה ניתן ללמוד מהניסיון הישראלי בארגון וניהול חברה אזרחית? איך אפשר ללמוד מישראל על תוכניות לימוד בתחום האזרחות? איך ניתן להגיע לחומר בערבית על ישראל? כמה מבני שיחי הצביעו על הפוטנציאל שבשיתוף פעולה עם ישראל. משתתף מתוניסיה אמר לי: "אתם הערבים בישראל משמשים דוגמה איכותית לכל הערבים בעולם בשל הניסיון שלכם בחיים משותפים בישראל". חוקרים מירדן, מצרים, לבנון, עומאן טענו בפניי כי הניסיון הישראלי כמדינה חדשה במזרח התיכון עם הישגים צבאיים, כלכליים ושלטוניים יכול להיות מודל למדינות ערב שעוברות תהליכי דמוקרטיזציה.

אחד הסממנים של תהליכי הדמוקרטיזציה שהביא האביב הערבי הוא העלייה במספר במכוני המחקר (tanks think) בעולם הערבי, ביכולת הפעולה העצמאית שלהם, ובעניין שלהם בישראל. בעבר מספר של מכונים אלה היה נמוך, וכך גם השפעתם. בשנת 1122 ,בדירוג העולמי השנתי של מכוני המחקר, היו במזרח התיכון רק חמישה אחוזים מכלל 6,545 מכוני המחקר בעולם. מתוך 313 מכנים במזרח התיכון, 223 היו מצויים במדינות שאינן ערביות – 54 בישראל, 31 באיראן, ו-12 בתורכיה. במדינות ערב נמצאו 121 מכונים (כ-%3 מהמכונים בעולם), רובם מרוכזים בחמש מדינות: 34 במצרים, 12 בעיראק, 12 פלסטינים, 22 בתוניסיה, ו-26 בירדן.

ניוזלטרצרו קשרSupport Mitvim