כל הפרסומים
/ תהליך השלום הישראלי פלסטיני
כינוס העצרת הכללית של האו"ם מהווה מדי שנה רגע משמעותי עבור מערך יחסי החוץ הפלסטיני. גם השנה, נאום הנשיא מחמוד עבאס שיקף את מצב העם הפלסטיני והאתגרים הפוליטיים שלפתחו. הפלסטינים, כעם שלא מימש את שאיפתו הלאומית להקים מדינה ריבונית, רואים חשיבות רבה בנוכחותם בבמות בינלאומיות.
אחד ההישגים הגדולים של התנועה הלאומית הפלסטינית בתקופת עבאס היתה קבלת מעמד של מדינה משקיפה בעצרת הכללית של האו"ם, בנובמבר 2012. בכך, עשו הפלסטינים צעד משמעותי בחתירתם ללגיטימציה בינלאומית כישות פוליטית ובמאבקם לכינון מדינה פלסטינית עצמאית. מסע זה החל ב-1964, עם ייסוד מערך יחסי החוץ הפלסטיני, בהובלת אש"ף. פיתוח רשת קשרים דיפלומטיים נחשב לאורך השנים בעיני הפלסטינים כצעד אסטרטגי מרכזי. זאת, לא רק בשל צרכים הסברתיים – ובהם מירוק תדמית אש"ף ופעילות הטרור בה עסקו חבריו – אלא גם עקב כך שאש"ף שימש עבור הפלסטינים כממשלה גולה, שפעלה לגייס תמיכה ברחבי העולם.
ואכן, עם הקמת אש"ף, פעלה הנהגתו להרחבת ההכרה הבינלאומית בו, ובראש ובראשונה – למיסוד הקשרים עם מדינות ערב. הנהגת אש"ף הכריזה פעמיים בעבר על הקמת המדינה הפלסטינית, פעם על ידי יאסר ערפאת בתוניס בנובמבר 1988, ופעם על ידי עבאס בנובמבר 2013 (כחלק מקמפיין להכרה במדינה פלסטינית כמדינה ה-194 בעולם). בנוסף, הפלסטינים פיתחו מערך יחסי חוץ חובק עולם שכלל ב-2017 נציגויות ב-95 מדינות. ועדיין, הרשות ממשיכה להתנהל עד היום כגוף לא-מדינתי ולא הצליחה לשבור באמצעות הפעילות המדינית הבינלאומית שמוביל אש"ף את הקיפאון בתהליך המדיני עם ישראל. נציגויותיה הרבות בעולם, על אף מספרם המרשים, ממלאות פעמים רבות (בייחוד בעולם המערבי) תפקיד סמלי בלבד.
התפרסם בהארץ ב-24 באוקטובר 2019.
