משבר הקורונה מדגיש את הצורך במוסדות בינלאומיים חזקים

והנה עוד משבר ניצב בפני האדם. משבר הקורונה עצר את העולם כפי שהכרנו אותו. אי-וודאות גוברת לגבי המחר. פחד, דאגה וחרדה ממוות. מה עושים מול אתגר שנדמה גדול מכפי מידותינו? נושמים עמוק, ומתאמים פעולה משותפת. יכולתה של החברה האנושית להתמודד עם אתגרים הוכחה לאורך ההיסטוריה. גם הפעם זה אפשרי, על אף העובדה שהמוסדות הבינלאומיים ייובשו והוחלשו בשנים האחרונות. בארבעים השנים האחרונות, תהליכי הגלובליזציה – המעודדים תנועה של אנשים, סחורות, הון, ידע ושירותים – הפכו אינטנסיביים וחסרי תקדים בהיקפם. בחסות מעצמות המערב, הפך העולם למשק קפיטליסטי אחד גדול. גבולות נפתחו, מכסים ירדו, והסחר החופשי והתחרות הפכו לערכים המכוננים. תרבות הצריכה הבלתי נגמרת הניעה את גלגלי השיניים של כלכלה המבוססת על תחרות, תפיסת משאבים בלתי נגמרים ותנועה חופשית.

ולפתע, קורונה. העולם עצר. המשאבים לא מספיקים. התחרות לא עוזרת. אי-השוויון פוגע בכולם. הפחד ניצח את החופש. יש מי שמציע בעת הזו, לשוב ולהסתגר. לנעול את הדלת. להקים מחדש את הגבולות החוסמים. להעלות מכסים. לעצור כניסה של זרים. לשמור את המשאבים הקיימים לשימוש המדינה. שכל מדינה תדאג לעצמה.

אבל, על אף ההנחיות לשמור מרחק זה מזה, מה שדרוש כעת זה שיתוף פעולה בשמירת המרחק. כאן התחרות לא עוזרת. לא ניתן להתמודד עם משבר האקלים, הסחר בסמים או הפשע הטראנס-לאומי לבד, ולא ניתן לעצור את הקורונה לבד. גם לא ניתן לעצור את הגלובליזציה. מעולם לא ניתן היה לעצור מג יפות בעזרת התבדלות מהעולם. ההיסטוריה מראה לנו כי גם בעולם העתיק, ללא תהליכי גלובליזציה אינטנסיביים, מגיפות עולמיות פרצו, והשמידו אחוזים ניכרים מהאוכלוסייה האנושית. וזאת, על אף שהפעילו בידוד ככלי ההתמודדות העיקרי.

כך היה במאה השנייה, כאשר מגיפה פשטה ברחבי האימפריה הרומית ופירקה את הצבא החזק ביותר. כך קרה במאה ה-6 ,כאשר המגיפה היוסטיניאנית נפוצה בכל רחבי אגן הים התיכון, הרגה כ-25 מיליון איש, השמידה כמחצית מאוכלוסיית אירופה וסימנה את סופה של העת העתיקה. כך קרה במאה ה-14 ,כאשר המגיפה השחורה נפוצה באסיה, השמידה מאות מיליונים וכשליש מאוכלוסיית אירופה. כך קרה גם במהלך המאה ה-16 ,כאשר סדרה של מגיפות שהביאו האירופאים השמידו עשרות מיליונים מהילידים באמריקה.

המגיפות מלוות את החברה האנושית משחר ההיסטוריה, אך במקביל היכולת של החברה האנושית להתמודד עמן רק השתפרה. החברה האנושית למדה מההיסטוריה שהטיפול היעיל ביותר נשען על שיתוף פעולה ועל המדע. הכחדת נגיף האבעבועות השחורות במהלך המאה העשרים היא דוגמא מאלפת. אותו נגיף שלאורך 3,000 שנה קטל מיליוני בני אדם, והביא להתמוטטותן של ממלכות ולשינוי סדרי עולם, הוכחד מהעולם במאה העשרים. כ-150 שנה עבד המדע על פיתוח חיסון לנגיף. כשלבסוף פותח החיסון, פעולה משותפת של בדיקות, בידוד וחיסונים בהובלה של ארגוני הבריאות העולמיים הביאה להכחדת הנגיף. המדע ושיתוף הפעולה הצליחו להפוך גם את נגיף האיידס, אשר הרג כ-25 מיליון איש, למחלה כרונית ופחות קטלנית.

המאמר פורסם בהארץ ב-1 באפריל 2020.

 

ניוזלטרצרו קשרSupport Mitvim